06/11/2012

תגיות:
,,,,

 

שגרת החיים של החזירים כוללת גם כליאה בתאי-ריסון, שאינם מאפשרים תנועה; סירוס וחיתוך אברים ללא הרדמה וכליאה במכלאות דחוסות וחשופות, ללא גירויים. בעמותות מזכירים לצרכני הבשר האחר: מדובר ביצורים רגישים, שהאינטליג

נציה שלהם דומה לכלבים.
חום, מחלות ומאה אלף גופות בשנה
לפי דו"ח של ועדה בין משרדית, שהגישה המדינה לבג"ץ – 
"היקף התמותה במשקים גדל בשנים האחרונות כתוצאה ממחלות מעיים אשר תוקפות בעיקר גורים יונקים (בעלי המשקים דיווחו על תמותה מקסימלית של 40-50 אחוז מהחזירונים ביום ההמלטה). סיבת המוות השכיחה בקרב הנקבות הינה דום לב, וייתכן כי תנאי הסביבה (קרי טמפרטורה גבוהה) הינם בין הגורמים לתמותה".
כמאתיים אלף חזירים שורדים מדי שנה, למרות התנאים המחרידים במשקים, רק כדי להיות מובלים לשחיטה. אם זה המספר ששורד מתוך כלל החזירים שנולדים מדי שנה, ואם אחוז התמותה מגיע ל-40%, הרי שמדי שנה מתים במשקים כ-133 אלף חזירים. בזהירות ניתן לומר, שמספרם של החזירים המתים במכלאות מגיע לכמאה אלף לפחות.
אכזריות ללא תקנה
הדו"ח הוגש לבג"ץ במסגרת תגובת המדינה לעתירה, הדורשת ממשרד החקלאות להתקין תקנות לפי חוק צער בעלי-חיים בדבר אופן החזקת החזירים בתעשיית הבשר. 
בדו"ח נזכרות פרקטיקות נוספות שנהוגות בתעשייה: החזירות הבוגרות, המשמשות להולדת חזרזירים לשחיטה, מוחזקות בתאי ריסון שאינם מאפשרים שום תנועה למעט רביצה. את החזרזירים מסרסים, ללא משככי כאבים, כדי למנוע ריח לוואי שיש בבשר של חזירים לא מסורסים. בנוסף, חותכים את זנבם וקוטמים את ניביהם. לאחר שהופרדו מאמותיהם, חזירים מוחזקים במכלאה צפופה ונטולת גירויים. לפי נוהל חדש של משרד החקלאות, די בכך שהחזירים יוכלו לרבוץ בו-זמנית על רצפת המכלאה מבלי לטפס זה על זה, כדי שהמכלאה תעמוד בדרישות החוק!
באשר לתהליך התקנת התקנות, עולה מתגובת המדינה, שרק בשנת 2002 החל משרד החקלאות לפעול להתקנת התקנות, המתחייבות לפי חוק צער בעלי-חיים משנת 1994. למרות שכבר ב-2003 היתה בידי המשרד טיוטת תקנות, מעט מאוד נעשה מאז ועד לשנת 2011, אז הוקמה הוועדה הבין-משרדית לנושא. הוועדה הגישה את המלצותיה באפריל 2012 ומאז, כלשון ההודעה "המשרד פועל ומגבש טיוטת תקנות ". כך כבר כחצי שנה! עוד עולה מההודעה, שהמשרד מעוניין להתנות הוראות בתקנות, שיפחיתו במשהו מההתעללות בחזירים, במהלכים שהם בלתי-אפשריים מבחינה פוליטית, כגון שינוי הסטטוס קוו הדתי המעוגן בחוק איסור גידול חזיר.
אתי אלטמן, דוברת תנו לחיות לחיות: "אף אחד לא יעלה על הדעת לעשות לכלב את מה שעושים כאן למאות אלפי חזירים. נחוץ להתקין תקנות מינימום. אבל גם עם התקנות הטובות ביותר, זו תעשיה מתעללת, תעשיה שמבחינה מוסרית היתה טרפה ותישאר טרפה."
ר’ מאנונימוס: "אני לא מופתעת מהנתונים המחרידים שמופיעים בדו"ח הוועדה הבין-משרדית. בחקירה סמויה שהשתתפתי בה בחזיריות בצפון ראיתי גופות של חזרזירים פזורות במעברים. ראיתי חזירים מטפסים זה על זה בטירוף במכלאות דחוסות. ראיתי חזירות כלואות בתאים שגודלם כגודל גופה של החזירה. גם האדישות של משרד החקלאות אינה מפתיעה אותי – מאז ומעולם המשרד הזה פעל להנצחת ההתעללות בבעלי-חיים ולא לצמצומה. התקווה שלי היא שהציבור לא יישאר אדיש, ויפסיק לקנות את הבשר שמקורו בתעשיה האכזרית הזו."