לכבוד
אורי יוגב – יו"ר רכבת ישראל
הראל אבן – סמנכ"ל הפעלה
מיכאל שחר – ממונה פניות הציבור
לירן גורדון לוי – דוברת
הנידון: דריסת כלב על ידי רכבת נוסעת
שלום רב,
דווח לי על מקרה דריסה מזעזע ומחריד של כלב שהתרחש אתמול, יום שלישי 2.10.2012, בתחנת הרכבת בנתניה. נוסעת ששהתה בתחנה הייתה עדה לאירוע שבו שני כלבים נתקעו על המסילה בדיוק לפני שהגיעה רכבת נוסעת – לגודל הזעזוע, מלבדה ומלבד אדם נוסף, איש לא סייע להוציא את הכלבים מהמסילה ולא נעשו מאמצים לעצור את הרכבת. הנוסעת הצליחה להציל כלב אחד, אולם לא הספיקה להוציא את הכלב השני והוא נדרס למוות, למרות שאפשר היה בקלות להציל אותו.
להלן הדיווח של הנוסעת כלשונו: "ישבתי לי בתחנת הרכבת בנתניה והמתנתי לרכבת שלי, לפתע אני רואה שני כלבי בוקסר עם קולר רצים על מסילות הרכבת, כל אחד על מסילה נפרדת. תפסתי את התיק שלי ורצתי למנהל התחנה/פקח וצעקתי עליו שיעצור את הרכבות כי יש לו שני כלבים על שתי המסילות, הוא בתגובה מילמל משהו על כך שזה לא אפשרי והוא לא יכול, הבנתי שממנו לא תצא שום תועלת. חזרתי למסילה, היו שם כמה בחורים שניסו לשדל את הכלב לקפוץ חזרה למפלס של הרציף אבל זה כלב, לא חתול והמפלס גבוה. ראיתי שהכלב ממש ליד הבחור כבר, צעקתי לו "תפוס אותו ותוציא אותו החוצה" אבל הבחור התלונן שהוא מפחד, שזה כלב גדול, שהוא ינשך אותו, איש האבטחה שהגיע לא תרם בהרבה ואמר "תזוזו משפת הרציף, מה אתם משוגעים? מה עדיף? אתם או הכלב?" והנה שוב הכלב ממשיך לרוץ על המסילה ומתרחק מאיתנו. הדקות עוברות ואני מתחילה לחשוש, כי הרכבת אמורה להגיע אוטוטו, אני אפילו לא מביטה לרציף ממול כי אני פשוט מניחה שהאנשים בצד השני עושים את אותו הדבר ומנסים להציל את הכלב השני. נשכבתי על שפת המפלס, יחד עם הבחור תפסנו את הכלב ומשכנו אותו החוצה. תפסתי את הכלב ברצועה והובלתי אותו בזריזות מחוץ לתחנה מהחשש שיחזור ויקפוץ שוב למסילה. רצתי במדרגות לרציף השני במטרה לעזור לאנשים להוציא את הכלב השני, הצעיר יותר..בערך בן חצי שנה. תוך כדי שאני עולה במדרגות האחרונות לרציף אני שומעת את צפירת הרכבת המגיעה ואותה חולפת ונעמדת בתחנה. האנשים במקום נראו מבוהלים וכיסו את פיהם בתדהמה, שאלתי האם הוא דרס אותו? בתגובה קיבלתי תשובה מפגרת של "זה הכלב שלך?" מה זה משנה לעזאזל?! הכלב ניסה לברוח מהרכבת ולבסוף נדרס. אנשים יחידים ברציף ממול ניסו לשדל את הכלב לקפוץ חזרה לרציף, אבל אף אחד מהם לא ניסה למשוך אותו החוצה למרות שהכלב היה ביתי וחביב וכישכש בזנב והיה קטן יותר מהראשון ולכן קל יותר.אם היה בן אדם על המסילה לא היה לי ספק שהיו עוצרים את הרכבות, אבל כלב זה לא חשוב והאנשים שעמדו ברציף פחדנו שהכלב ינשך אותם. ישבתי חצי שעה בתחנה כי פיספסתי את הרכבת שלי כמובן, אשר הגיע חצי שנייה אחרי שהוצאו את הכלב הראשון, ישבתי.. ובכיתי מרוב כעס על האנושות המגעילה שעומדת ולא מזיזה אצבע! ועל כך שאם רק היו לי עוד 2 דק' בלבד הייתי יכולה להוציא את הכלב השני גם".
אני מצטרפת אל השאלות שמעלה הנוסעת שפעלה כמעט לבדה כדי להציל חיים של יצור חסר ישע – מדוע לא נעשה דבר כדי לעצור את הרכבת? מדוע איש האבטחה לא סייע לחלץ את הכלב? מהיכן נכנסו הכלבים לתחנה? ללא ספק האירוע מצריך בירור מעמיק. אני מבקשת לקבל הסברים ומעוניינת לדעת כיצד אתם מתכוונים לטפל באירוע הזה ולוודא שלא ייפגעו בעלי חיים נוספים.
בברכה,
אתי אלטמן,
דוברת עמותת תנו לחיות לחיות
*התמונה לשם המחשה בלבד
