ניצב רוני עטיה
מפקד מחוז צפון
באמצעות פקס: 04-6509399
הנידון: התנהלות בלתי תקינה של המשטרה בנושא התנכלות למאכילת חתולים
שלום רב,
אני פונה אליך בעניינה , המתגוררת בקרית חיים. הגברת מאכילה חתולים במשך כשמונה שנים באופן מסודר ונקי, על פי החוק. באחרונה פנתה אלי ושטחה בפני דיווח שממנו עולה מסכת ייסורים והצקות שנגרמת לה, כך לדבריה, על ידי שכנתה
המאכילה , אשר הגישה תלונה במשטרת זבולון נגד שכנתה, מספרת כי האכלת החתולים הפכה לסיוט – השכנה ן מטילה עליה אימה, שופכת את המים והאוכל שהיא מציבה בנקודות הקבועות לחתולים ואף פוגעת בהם באופן אגרסיבי. בתמונות המצורפות ניתן לראות כי בעבר חתולים היו ניגשים לפינות האכלה מסודרות שתיחזקה מייקלר, וכעת האוכל שפוך וזרוק על הרצפה וכלי האוכל שבורים.
המאכילה נלקחה כבר פעמיים לחקירה בניידת בשל מידע שקרי שמסרה השכנה למשטרה. אני מבקשת בכל לשון של בקשה להניח למאכילה לחיות את חייה ולהאכיל את החתולים – היא פועלת אך ורק על פי החוק ואין שום סיבה למרר את חייה בשל שמועות שאינן נכונות ושכנראה נגבו מהשכנה.
יש שני צדדים למתרס – לא רק המאכילה סובלת מההתנכלויות החוזרות והנשנות – בעלי החיים שהיא מנסה לטפל בהם ולהאכילם נותרים ללא מים וללא מזון
בימים האחרונים דווח לנו כי ברגע שהמאכילה מציבה קערת מים או אוכל בחוץ – בתוך דקות ספורות מישהו שופך אותה או חותך אותה לחתיכות.
אתמול הגיע אלינו באופן עצמאי דיווח נוסף, מדיירת נוספת המתגוררת אף היא ברחוב ומדבריה עולה תמונה זהה בנוגע להתנכלויות.
אודה לך אם תוכל להתערב באופן אישי במקרה זה בטרם ייפגעו בעלי חיים נוספים ממעשיה .
העתק: ד"ר דוד דדיה
וטרינר רשותי – קרית ביאליק וקרית מוצקין
בברכה,
אתי אלטמן – דוברת
עמותת "תנו לחיות לחיות
נספח 1 – דיווח של המאכילה לעמותת תנו לחיות לחיות
8.08.2012
"שלום אתי!
כבר שמונה שנים אני מטפלת בחתולי רחוב (סירוס, עיקור, אוכל, טיפולים וטרינריים על כספי וזמני ואני נשואה ואם לשני ילדים). כל פעילותי רק לפי חוק (אכילה במקום ציבורי בשעות מוקדמות של בוקר ומאוחרות של לילה, ניקיון טוטלי, השארת מים וקצת אוכל יבש בגינה סמוכה של בניין אחר שדיירים לא מתנגדים). הווטרינר העירוני מכיר אותי טוב ומעריך את פעילותי.
בכל השנים האלה מרגישה את עצמי במלחמת ההתשה עם תקופות של שקט.
מה לא עברתי :קללות, גידופים, איומים, תקיפות פיזיות (בשלושה מקרים נפתחו תיקים ונסגרו על חוסר עניין ציבורי ,אבל אנשים האלה לפחות לא מתקרבים אלי ולחתולים) החלפתי כבר כמה מקומות האכלה (במסגרת חוק) וסתם כחלק חתולים לא הלכו אחרי והשתכנתי שבכל מקום יש אנשים שזה מרגיז ומעצבן אותם)
בפעם אחרונה כמעט חנקו אותי בגן ציבורי סמוך
ריק לגמרי בשעה 10:00 בלילה
כשהאכלתי שם חתולים על רקע שנאה כלפיהם)
אני יודעת להסתדר עם אנשים להסביר להם על החייה המדהימה החתול ועל פעילותי ואלא שקודם היו נגד שינו את דעתם ונעשו חברים שלי ועוזרים לי. אבל יש מקרים מאוד מאוחדים כמו שנתקלתי בו עכשיו.
השכנה המדוברת נכנסה לבניין שלנו לפני שנתיים ומיד כמו שוטר שאלה אותי באיזו זכות אני מאכילה חתולים. ההסבר על חוקתיות ומוסריות לא סיפק אותה כי אחרי כמה זמן כשבעלה נבחר לראש ועד הביניין קרתה תקרית ראשונה עם פיזור אוכל, בעיטות לחתולים וקללות וגידופים כלפי.
כתבתי מיד מכתב ראשון בדואר רשום. (רצ"ב מכתב לוועד. אבל מיד אחריי שבעלה נבחר לראש וועד הבינין היא התחילה להתנכל מפעם לפעם בי ולחתולים שוב.
הייתי צריכה לעמוד עם ידיים פתוחות כדי להגן עלייהם
אם הייתי רואה אותה מתקרבת, שלא תיתן אגרוף.
בסתוו הוועד בניהול בעלה החליט לאטום עם רשת את חדר זבל. הם לא עשו את זה באופן אטום , חתולים נכנסו וחזרה לא היה להם פתח לצאת. הם ייללו יום ולילה.
גור חתולים שניתקע שם והוספתי אותו כבר תשוש למחרת מת אצל וטרינר!!!!
על כל הבקשות לפתוח פתח ולתת לחיות לצאת נעניתי בשלילה.
כשפתחתי לבד פתח, הגברת דאגה כל יום לסגור אותו עם חפץ כבד והענישה אותי עם פיזור אוכל וזריקת קופסאות מים. פניתי עם תמונות וסיפור "לתנו לחיות להיות" ואחרי כמה שיחות שלכם הם פתחו פתח ברשת.
בחורף הנורא קר וגשום אני ועוד כמה נשים שמו לחתולים מחסה מכמה קופסאות מאחורי הבינין במקום מסטור. (ניקינו שטח מהמון זבל) אבל איך שהיא ראתה את זה, הכול נזרק לפח זבל כמה פעמים עד שכניראה נמס לה.
גם כן אחרי איזו תקרית התעללות ובקשה על חמלה כלפי חיות למחרת , מצאתי אוטו שלי עם פנס גבוה אחורי שבור על ידי חפץ חד.
אחרי זה עשיתי מהומה לא קטנה בבניין והפלא הכול נפסק לזמן ממושך מאוד.
ניסיתי לרכך אותה, לדבר ללב שלה, כתבתי לה מכתב התפייסות. (רצ"ב מכתב -מכתב ללימור) אבל קיבלתי תגובה הפוכה. ההתנהגות שלה התחילה לעבור כל גבול!
מראה של חתולים ואני על ידם מכניסים אותה למצב פסיכוטי היא לא שולטת בעצמה, היא מעיפה את התולים בזעם ואכזריות ומפזרת את האוכל לכל עבר . היא נכנסת לגינה של בניין הסמוך דרך הגדר ומחפשת שם כלי מים וקצת ואוכל יבש שאני ועד ידידה מהבניין הזה משאירים וחותכת אותם.
היא יורדת בלילה עם סכין לחפש איפה הפעם אני החבאתי כלי מים אוכל
לפעמים היא רודפת אחרי לראות לאן אני הולכת , אולי אני מחביאה שם מים. כל המכתבים משפטיים לא עזרו זה פשוט מגביר אגרסיביות שלה. (רצ"ב מכתב- הי לימור) בשיחה קצרה אחרונה איתי היא אמרה שתמשיך עד הסוף.
השכן מסר לי באנונימיות שהיא החליטה-שהפעם היא תגמור עם התופעה מכוערת של חתולים ומאכילים ותנקה מהם את השטח. אני ממש פוחדת ממנה, מהסכין, מהתקפי זעם .
כל לילה שאני יורדת להאכיל אני רועדת ולב שלי פועם. זה נורמלי? יש חוק במדינה, אסור לקחת חוק בידיים ולהתנהג באלימות ובריונות.
אני מנסה לא להתקרב עלייה ולא לדבר, כשהיא מתקרבת לחתולים האוכלים אני הולכת.
פניתי למשטרת זבולון, היחס שלהם היה כלפי כמו שאני בחקירה ופושעת, עם הרמות קול, גסות רוח, בלי רצון להקשיב ועם הודעה אחת של שוטרות שהיא גם לא אוהבת חתולים.
כבר כמעת חודש שבחום כזה הם סובלים בלי מים , ככל בוקר אני שמה קופסה חדשה ומהר היא נזרקת. חוקי או לא חוקי המטרה מקדשת את המעשים. אני ממש מיואשת מכל המצב הזה ואתם תחנה אחרונה שלי".
זה עבור כל מי שנתקל בשכנים שכאלה…
http://www.letlive.org.il/article_1150_%D7%97%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%92%D7%A2-%D7%9C%D7%94%D7%90%D7%9B%D7%9C%D7%AA-%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D
לשימושכם!


