הודות ללחץ שהפעילה "תנו לחיות לחיות", אשר מסרה מידע למשטרה, ובכלל זה הוכחות מצולמות ומתועדות – נשלל לצמיתות רישיונו של דניאל ממוט, וטרינר מבאר שבע שניתח חיות מחמד בבית בעליהן מבלי שהוכשר לכך. בהחלטת בית המשפט העליון נכתב: "המערער… לאורך תקופה, וברצף שיטתי, גילה רשלנות מקצועית וחוסר ידע בסיסי בתחום מלאכתו".
לתנו לחיות לחיות יש מידע מוצק לפיו במשך שנים ידעו במשרד החקלאות על מעשיו הפושעים והרשלניים של ממוט, שאת מחיר מעשיו שילמו בעלי חיים רבים שסבלו סבל רב ואף מתו על שולחן הניתוחים. במשך השנים פנו מספר וטרינרים פרטיים מאזור הדרום למשרד החקלאות ודייווחו על מעשיו אולם לא נעשה מאומה – רק לאחר שהעפילה עמותת תנו לחיות לחיות לחץ מסיבי תוך עקשנות ומסירת פרטים וצילומים – נפתחו הליכים משפטיים נגדו. בסופו של דבר המידע הוביל לכך שרישיונו נשלל. נותר רק להצטער על כך שלא נפתחו הליכים נגדו לפני שנים רבות – חייהםשל בעלי חיים חפים מפשע יכלו להינצל וסבל רב היה נחסך מהם!
דבריו של השופט דנציגר:
אכן, חופש העיסוק ופרנסתו של המבקש הם זכויות ואינטרסים ראויים להגנה, אך אין מדובר בזכויות מוחלטות אלא יש לאזנן אל מול אינטרסים וזכויות מתנגשות, כגון זכותם של בעלי החיים המטופלים לטיפול רפואי מקצועי, הולם ומסור כפי שעמד על כך השופט ואגו בפסק דינו:
"רופא וטרינר, קודם לכל הוא רופא. הרפואה היא מלאכת קודש, עניינה בהצלת חיים ובריפוי מחלות. אמנם, כמובן, אין דין אחד לקדושת ערך החיים של בני האדם, אל מול דאגה לבריאותם ולרווחתם של חיות הבית, אולם, ראויה מאד היא גישת הרשות המוסמכת, מתוך חמלה ודאגה לגורל 'ידידיו של האדם', כאשר אין היא מוכנה 'להמר על חייהם' אף של אלה, ולערוך ספקולציות בדבר היתכנות שנוי הליכותיו והתנהלותו של המערער, כאשר לאורך תקופה, וברצף שיטתי, גילה רשלנות מקצועית וחוסר ידע בסיסי בתחום מלאכתו. אף אם שלילת הרשיון תכביד, במידה מסויימת, על פרנסתו, ברי, שאת המחיר להימנעות מכך, ואת 'שכר הלימוד', לשיפור כישוריו של המערער, לא צריכים לשלם כלבים וחתולים שבעליהם מבקשים ליתן להם טיפול רפואי מסור ומקצועי" (שם, עמ' 4, שורות 30-23).
