לכבוד
ח"כ יובל שטייניץ
שר האוצר
שלום רב,
הנדון: המלצות ועדת קדמי להפחתת מכסים
1. בשבועות הקרובים יובאו בפניך המלצות ועדה בראשותו של מנכ"ל משרד התמ"ת, מר שרון קדמי, בנוגע להפחתת מכסים מסוימים.
2. אנו מבקשים ממך לדחות את המלצות הוועדה.
קבלת המלצות הוועדה עלולה לגרום להתעללות קשה בבעלי-חיים.
עיון בהמלצות מלמד שהן ניתנו ללא שום התחשבות בשום שיקול מדיניות כלשהו – לא בתחום ההגנה על בעלי-חיים, לא בתחום הקיימות הסביבתית, לא בתחום בריאות הציבור ולא בתחום החברתי, אליו הן נועדו מלכתחילה.
הגברת ההתעללות בבעלי-חיים:
עידוד מסעות מוות של עגלים ממקום הגידול בחו"ל לשחיטה בישראל
3. המלצה מרכזית של הוועדה היא לבטל לחלוטין את המכס על יבוא עגלים כבדים, דהיינו עגלים שמיועדים לשחיטה בסמוך לאחר הגעתם לארץ.
4. כדי לעודד את היבוא, מומלץ לא רק לצמצם את הכנסות המדינה מהמכס על יבוא העגלים, אלא להשקיע כספי ציבור בהקמת מתקני הסגר נוספים ובפיצוי המגדלים המקומיים.
5. כל זאת כדי לעודד פרקטיקה מחרידה של התעללות בבעלי-חיים ללא שום צורך!
6. מקורות היבוא העיקריים של עגלים חיים לישראל הם אוסטרליה ומזרח אירופה.
7. עגלים מאוסטרליה מבלים שבועות תמימים במסע ממקומות גידולם לכאן – אך ורק כדי להישחט כאן בסוף דרך הייסורים הזו.
תחילה הם מועמסים על משאיות ומובלים בנסיעות ארוכות ומתישות אל נמלי הים באוסטרליה. לאחר מכן מובילים אותם במשך שבועיים-שלושה על-גבי ספינות דחוסות אל נמל אילת. הם חשופים לזוהמה, צפיפות, פחד, וסבל חריף מטראומות שנגרמו במהלך ההעמסות והנסיעות. בעיה חמורה במיוחד היא עומס החום, בייחוד בחודשי הקיץ הישראלי, כאשר העגלים עוברים במהלך המסע מתנאי החורף האוסטרלי, דרך האזור המשווני ועד לחום הכבד של נמל אילת והערבה. תקלות במערכות האוורור, או עצירה של הספינה (שהתנועה שלה היא חלק חשוב ממנגנון האוורור) כבר גרמו בעבר לאסונות כבדים.
גם העגלים ממזרח אירופה חשופים לטראומות חוזרות, כל פעם שהם מועמסים על משאיות ונפרקים מהן, ובמהלך הטיסה, דחוסים זה לזה עד אפס מקום בארגזים בבטן המטוס.
8. הובלה בין-מדינתית של בעלי-חיים לשחיטה מנוגדת לעמדת כל הגופים המקצועיים.
הוועדה המדעית הווטרינרית של האיחוד האירופי קבעה עוד בדו"ח משנת 1992[1], כי הובלת בעלי-חיים צריכה להיות קצרה ככל הניתן, וכי יש להעדיף הובלת בשר על הובלת בעלי-חיים חיים. עשר שנים מאוחר יותר, ציטטה אותה ועדה בהסכמה את עמדת הפדרציה האירופית של רופאים וטרינריים, לפיה הפיטום והשחיטה של בעלי-חיים צריכות להיעשות בסמוך למקום לידתם, ומשלוחים ארוכים של בעלי-חיים צריכים להיות מוחלפים ככל הניתן בסחר בבשר[2]. עמדה דומה הובעה גם ע"י ועדת מומחים של הארגון העולמי לבריאות בעלי-חיים[3].
המשלוחים החיים מאוסטרליה למזרח התיכון, החוצים את כדור הארץ מקצה לקצה, הם מהדוגמאות החריפות ביותר להפרת עיקרון זה.
דרום אפריקה סירבה כבר בשנת 1995 לאפשר יבוא של בעלי-חיים חיים מאוסטרליה, ושר החקלאות הדרום-אפריקאי תיאר את המשלוחים הללו כארכאים ולא אנושיים. ניו-זילנד, שהיתה בעבר יצואנית גדולה של בעלי-חיים חיים הפסיקה את המשלוחים החיים מתחומה.
כך גם בישראל: ועדה שמינה מנהל השירותים הווטרינריים[4] תיארה את המשלוחים החיים מאוסטרליה כבעיה חריפה, הקשה ביותר בתחום הובלת יונקים בישראל, ממנה ואליה. הוועדה המליצה לצמצם את המשלוחים הללו ולהמירם ככל הניתן בסחר בבשר.
9. המלצות אלו מתחזקות נוכח שיקולים נוספים. הובלה בינלאומית של בעלי-חיים נושאת סיכון אינהרנטי של הפצת מחלות. בדיקות וטרינריות וצעדי ההסגר אינם יכולים לאיין את הסכנה הזו. לכן, גם משיקולים של מניעת הפצת מחלות (שיכולות לפגוע בבעלי-חיים בישראל, ואף בבני-אדם), מוטב לצמצם ככל הניתן את היקפי היבוא של בעלי-חיים חיים.
10. על זכותם של בעלי-החיים להגנה אמר בית-המשפט העליון כי היא –
מהווה חלק מתרבותנו ומתחושה פנימית ערכית ותועלתית כאחד בדבר החובה והצורך להגן על כל אשר נברא עלי אדמות ורוח חיים באפו.
בג"ץ 6446/96 העמותה למען החתול נ' עיריית ערד, פ"ד נה(1) 769, 778 (1998).
עוד אמר בית-המשפט העליון כי :
התעללות בבעל-חיים, התאכזרות אליו, עינויו, הינם מעשים בלתי מוסריים, בלתי הגונים ובלתי הוגנים. תחושת החמלה שאנו חשים כלפי בעל-חיים שמתעללים בו נובעת ממקום עמוק בלבנו, מרגש המוסר שבנו, רגש הנחרד נוכח פגיעה בחלש ובחסר-ההגנה. צוּוינו מלידה להגן על החלש, ובעלי-חיים הם חלשים. בעל-חיים ליד האדם הוא כילד, תמים וחסר-הגנה. התעללות בילד תזעזע אותנו וכן היא התעללות בחיה.
רע"א 1684/96 תנו לחיות לחיות נ' מפעלי נופש חמת גדר, פ"ד נא(3) 832, 858 (1997).
11. שיקול ההגנה על בעלי-החיים הוא אחד השיקולים הכלליים שעל כל רשות להפעיל בכל החלטה מינהלית שנוגעת לבעלי-חיים. כך בהפעלת חוקים הנוגעים למחלות בעלי-חיים ולמניעת מטרדים (בגץ 1555/90 "חיים לבעלי-חיים" נ' מנהל השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות, פ"ד מח(1) 83 (1990); בג"ץ 6446/96 העמותה למען החתול נ' עיריית ערד, פ"ד נה(1) 769 (1998)); כך במתן רשיונות להפגנות (בג"ץ 9178/06 תנו לחיות לחיות נ' משטרת ישראל (2006) וכך במתן רשיונות יבוא לפי צו יבוא חופשי, התשל"ח – 1978 (בג"ץ 2830/05 צנציפר נ' משרד החקלאות (2005)).
12. המלצת ועדת קדמי לעודד את היבוא המשלוחים הבינלאומיים של עגלים חיים – רק לצורך שחיטתם בסוף דרך הייסורים שתיכפה עליהם – ניתנה ללא ספק מבלי שהוועדה נתנה את דעתה על השיקול של הגנת בעלי-חיים.
לטובת הוועדה נניח, שהוועדה כלל לא היתה מודעת לעובדות הכרוכות במסעות הסבל הללו ולהמלצות העקביות של ועדות מומחים בארץ ובחו"ל.
13. על-כל-פנים השורה התחתונה של המלצות הוועדה הן לא פחות מעוול ואוולת.
עוול – לעגלים שיסבלו בעטיין.
אוולת, משום שהוועדה ממליצה להשקיע כספי ציבור ניכרים כדי לפעול בניגוד למדיניות הראויה ולהמלצות המקצועיות!
14. ואשוב ואזכיר: כדי לעודד את המשלוחים החיים, שכל המומחים קוראים לצמצמם למינימום, מבקשת הוועדה לצמצם את הכנסות המדינה ממכס ובה בעת להשקיע תקציבים חדשים בהקמת הסגרים חדשים ובסיוע למגדלים המקומיים אל מול התחרות מצד יבואני הבקר.
מדובר לא פחות מאשר בסבסוד ממשלתי של הסחר הבינלאומי בבעלי-חיים!
כשלים נוספים:
המלצות הוועדה מנוגדות לכל שיקול מדיניות שניתן להעלות על הדעת
15. עיון בשאר המלצותיה של ועדת קדמי מלמד, שהמלצותיה בעניין הסחר הבינלאומי בעגלים אינן מקריות. הוועדה מתעלמת לא רק מהשיקולים של מניעת צער בעלי-חיים אלא גם מכל שיקול מדיניות אחר שניתן להעלותו על הדעת בעבודה מסוג זה.
שיקולי סביבה וקיימות
16. הורדות המכס הגדולות ביותר, עליהן ממליצה הוועדה, הן בתחום היבוא של בשר. מבין כל סוגי המזון, מדובר במזון הבלתי-מקיים ביותר; הכרוך בנזק הגדול ביותר לסביבה.
17. תעשיית המזון מהחי היא מהתעשיות הפוגעניות ביותר בסביבת החיים שלנו. דו"ח האו"ם, צלו הארוך של משק החי[5], מאשים את תעשיות החי בנזקים קשים לסביבת הקיום שלנו: בזיהום מים ודלדול מקורותיהם, בהרס יערות גשם לטובת שטחי מרעה וגידול מזון לבעלי-חיים, בהרס קרקעות, בפגיעה במגוון הביולוגי ועוד. הדו"ח קובע שתעשיית המזון מהחי אחראית לפליטה של 18% מהגזים הגורמים להתחממות כדור הארץ – יותר מאשר כל התחבורה על פני כדור הארץ ויותר מאשר כל תעשיית האנרגיה. הערכות מאוחרות יותר קובעות שתעשיית המזון מהחי אחראית ל-51% מהפליטות[6].
18. אחת הסיבות לכך היא שגז המתאן, שבקר מייצר ופולט לאוויר, הוא גז חממה פוגעני פי 25 יותר מאשר פחמן דו-חמצני. סיבה נוספת היא שייצור בשר מחייב ייצור כמות גדולה מאוד של מזון צמחי להזנת בעלי-החיים, ומגלם בתוכו את כל הנזק הכרוך בכך. תעשיית הבקר היא גורם נזק משמעותי גם בתוך תעשיית המזון מהחי עצמה, וזאת משום שהיא בזבזנית ומזהמת במיוחד. ייצור בשר בקר דורש פי 17 יותר קרקע ופי 50 יותר מים מאשר ייצור סויה, למשל[7].
19. קיימת תחרות על משאבי קרקע, מים ואנרגיה בין תעשיות הדגנים להזנת בני-אדם לבין תעשיות המספוא. העליה בצריכת הבשר תוארה כאחת הסיבות לעליית מחירי הדגנים בעולם.
20. לאור נתונים אלו, הכריז ד"ר רג'נדרה פצ'אורי, יו"ר הפאנל הבין-ממשלתי של האו"ם לשינוי האקלים, שהפעולה היעילה ביותר שיכול אדם לעשות כנגד שינוי האקלים היא הפחתת צריכת הבשר. גם סר ניקולס סטרן יצא בקריאה לצמצום צריכת הבשר מטעמי סביבה.
21. ממשלות ברחבי העולם אימצו מדיניות שמעודדת הפחתה בצריכת הבשר. סוכנות הסביבה הפדרלית של גרמניה ממליצה לציבור לאכול בשר רק באירועים מיוחדים. מינהל המזון הלאומי של שבדיה והסוכנות להגנת הסביבה שם, פרסמו טיוטת חוברת תחת הכותרת "בחירות מזון נבונות לסביבה". ההמלצה הראשונה בחוברת היא: "אכלו בשר, בהחלט, אבל הפחיתו בכמות". המדריך לחיסכון באנרגיה בבית, של סוכנות המדע הלאומית של אוסטרליה מציע לעבור לתזונות "עתירות-פחמימות, בריאות ללב וצמחוניות". בשורה ארוכה של ערים ברחבי העולם הושק פרויקט "יום שני ללא בשר". לצד פעולות אלו ואחרות נשמעים גם קולות הקוראים לצעדים נוקשים יותר, כגון מיסוי של בשר.
22. והנה, בהמלצות ועדת קדמי, אנו רואים מהלך הפוך לחלוטין, מהלך שמשמעותו עידוד של צריכת בשר – על הפגיעות הנלוות לכך בסביבה.
שיקולי בריאות הציבור
23. ניתן היה לצפות שכאשר מדובר במדיניות של מחירי מזון, שיקול מרכזי יהיה עידוד תזונה נכונה, וצמצום הצריכה של מזונות הפוגעים בבריאות האדם – פגיעה המתגלגלת בסופו של דבר על כלל הציבור דרך אבדן כושר העבודה של אנשים ויצירת נטל על מערכת הבריאות הציבורית.
24. עיון ברשימת המוצרים שיוזלו מגלה שגם שיקולי בריאות לא עמדו לנוכח עיני הוועדה.
25. המוצרים שהמכס בגינם יופחת במידה הרבה ביותר הם מוצרי בשר, בדגש על בשר אדום ובשר מעובד (כגון נקניקים ומוצרי בשר).
מזון מהחי, ובמיוחד בשר אדום ובשר מעובד, קושר לשורה של מחלות: השמנת יתר, סכרת, מחלות לב וכלי דם, סוגים שונים של סרטן ועוד. נוכח זאת, תזונאים וארגוני בריאות ברחבי העולם ממליצים להימנע או להגביל את הצריכה של מוצרים אלו.
כך, למשל, עבודה של חוקרים אוניברסיטת הרווארד[8], ממרץ 2012, בחנה את הזיקה בין צריכת בשר אדום ותמותה. החוקרים עקבו אחר הרגלי התזונה ואורח החיים של לא פחות מ-121,342 אנשים במשך 28 שנים. נמצא תואם מובהק בין צריכה של בשר אדום לבין מוות מוקדם, גם בנטרול של גורמים כגון עישון, מסת גוף, פעילות גופנית ומחלות כרוניות ותורשתיות. המחקר מצא כי הן בשר מעובד והן בשר שאינו מעובד מגבירים משמעותית את הסיכון לתמותה באופן כללי וספציפית למוות ממחלות לב ומסרטן. צריכה של מנת בשר אדום אחת ליום גרמה לעלייה של 12% בסיכון למוות מוקדם, כאשר הסיכון לתמותה ממחלות לב גבוה ב-16% והסיכון לתמותה מסרטן גבוה -ב10%.
26. לצד מוצרי הבשר ניתן למצוא ברשימת המוצרים שיוזלו מוצרים נוספים אשר משתייכים לאויביהן של התזונה הנכונה ובריאות הציבור. בין היתר: סוכר לסוגיו, ממתקים, גלידות, משקאות ממותקים ומשקאות אלכוהוליים.
שיקולים חברתיים
27. ניתן היה לצפות, לכל הפחות, כי המלצות הבאות על רקע הניסיון לקדם סוגיות חברתיות, ישקלו שיקולים חברתיים.
28. והנה, ברשימת המוצרים ששיעור המכס עליהם יופחת, ניתן למצוא לצד מוצרים עממיים גם מוצרים שהם באופן מובהק מוצרי מותרות. כך, למשל, ניתן למצוא ברשימה לצד האנטריקוט גם כמהין, קוויאר, ויסקי, ליקר ומוצרים תמוהים נוספים כמו צלופחים וסנפירי כרישים…
סיכום: ההכרח לדחות את המלצות ועדת קדמי
29. לאור הפגיעה בבעלי-חיים הכרוכה באימוץ ההמלצות, ונוכח ההתעלמות הבוטה משיקול זה כמו גם משיקולי מדיניות אחרים, נבקשך לדחות את המלצות ועדת קדמי.
30. נא עדכננו בצעדים שבכוונתך לנקוט בעניין, על-מנת שנוכל לכלכל את המשך צעדינו.
בכבוד רב,
יוסי וולפסון, עו"ד
העתקים:
עו"ד יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה
ח"כ גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה
ח"כ אורית נוקד, שרת החקלאות ופיתוח הכפר
ח"כ יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות
ח"כ משה כחלון, שר הרווחה
ד"ר נירית צפורי, הממונה (בפועל) לפי חוק צער בעלי-חיים
גב' גלי דודסון, ראש אגף הגנה על בעלי-חיים, המשרד להגנת הסביבה
מר שרון קדמי, מנכ"ל משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה
הצטרפו אלינו ושלחו גם אתם מכתב לשר האוצר: הכתובת של שר האוצר היא רחוב קפלן 1, ירושלים ; [email protected] ; פקס: 02-5695347
[1] Commission of the European Communities, Directorate General for Agriculture: Report of the Working Group "Transport of Farm Animals and Pets" of the Scientific Veterinary Committee, Section Animal Welfare, Brussels 30.4.1992
[2] The European Commission, The Welfare of Animals During Transport (details for horses, pigs, sheep and cattle) – Report by the Scientific Committee on Animal Health and Welfare, 11.3.2002, p. 58.
