תנו לחיות לחיות הגישה, ב-11.3.2012, התנגדות לתכנית בנייה מאסיבית במדרון הסמוך לגן החיות בירושלים. מדובר בהליך תקדימי, של התנגדות לתוכנית בניה משום שהיא פוגעת בבעלי-חיים הנתונים תחת חסות האדם, ולא מנימוקים של אינטרסים של בני-אדם או שיקולים סביבתיים. תוכנית הבניה צפויה לגרום סבל חמור, ואף מוות, לבעלי-החיים הכלואים בגן, בתקופת עבודות הבנייה וגם לאחריהן. בעוד שמכיני התוכנית עשו בדיקות מקיפות (לטענתם) לגבי מטרדים אפשריים מכיוון גן החיות לשכונה המתוכננת, לא נעשתה בדיקה כלשהי בנוגע לפגיעה הצפויה בכיוון ההפוך: מהשכונה המתוכננת לבעלי-החיים.
במסמך ההתנגדות, שנתמך בחוות-דעת מומחה של ד"ר חגי אלמגור, לשעבר הממונה על חוק צער בעלי-חיים, מפרטת אתי אלטמן, דוברת העמותה, את הפגיעה הצפויה בבעלי-החיים:
בתקופה העבודות והבניה תהיה פגיעה קשה בחיות הגן בעיקר עקב עבודות החציבה, הקידוח, פיצוצי סלעים, שינוע עפר, גריסת סלעים ואבנים – עבודות שיצרו בהכרח רעשים חריגים בעוצמות ניכרות, גלי קול ואוויר משמעותיים, תנודות קרקעיות ותת-קרקעיות משמעותיות וזיהום ניכר של האוויר והסביבה באבק ועפר וחלקיקים.
כל אלה יפגעו פגיעה אנושה בחיות הגן – בעיקר באוכלי העשב (עד כדי סכנת מוות מיידי, הפלות ופגיעות חמורות אחרות) וכן בעופות ובציפורים האקזוטיות.
בתקופה השנייה – בה תהיה שכונת מגורים בת 482 יחידות דיור סמוכה לגדר הגן החיות – צפויים זיהומי אור, ריח, רעש וקול ניכרים – שאף הם יפגעו קשות בחיות הגן ויגרמו להם עקה ופגיעות מתמשכות.
יתר מכך, ניסיון החיים מלמד כי קרבת בתי המגורים לגן החיות תביא בסופו של דבר ללחצים עזים מצד התושבים – שעלולים להביא לצמצום שטח הגן, או לשינויים אחרים, כך שבמקום שהתנאים בגן יוכתבו על-ידי צרכיהם של בעלי-החיים הם יוכתבו על-ידי דרישותיהם של השכנים, ותוך פגיעה בבעלי-החיים. ייתכן שהדברים יגיעו כדי העתקתו של הגן למקום אחר (כפי שהיה לאחר התקרבות שולי השכונות לגן החיות הישן ברוממה), העתקה שכרוכה אינהרנטית בסבל רב לבעלי-החיים.
ב-21.3.2012 נדונה התוכנית בוועדה המקומית לתכנון ובניה, שהמליצה לאמץ את התוכנית, ולדחות את ההתנגדות של תנו לחיות לחיות בנימוק שהנושא נבדק, ולא תהיה פגיעה בחיות.
ב-29.3.2012 התכנסה הוועדה לדיור לאומי, שהתוכנית הועברה לטיפולה, לשמיעת ההתנגדויות. לצד "תנו לחיות לחיות" התנגדו לתוכנית גם תושבי השכונה הסמוכה, שעבודות הבניה צפויות להתנהל ממש מתחת לבתיהם, וכן ארגונים ופעילים חברתיים, שהתנגדו להקמת דירות יוקרה באזור המשווע לדיור בר-השגה.
מתשובת היזמים להתנגדות התברר (בניגוד למה שכתבה הוועדה המקומית), שלא נעשתה שום בדיקה לגבי לא לגבי השפעות הבניה על החיות הכלואות בגן, ולא לגבי ההשפעה של השכונה, לאחר שתוקם, על בעלי-החיים. היזמים טענו שאין צורך בכך, ושהעבודות ייעשו "בתיאום" עם גן החיות וב"רגישות". עורך-הדין של תנו לחיות לחיות תהה בדיון איך בדיוק יבצעו פיצוצים וגריסת עפר בצורה "רגישה", ואיזו משמעות קונקרטית יכולה להיות ל"תיאום" העבודות: האם פעולות החציבה ייעשו בזמן שבעלי-החיים יוצאים לעבודה מחוץ לגן?
נראה שגם הוועדה לא הסתפקה בתשובותיהם של היזמים, וחבריה רצו בדיקה אמיתית של הנזקים שעלולים להיגרם לחיות הכלואות בגן, והוראות קונקרטיות בדבר האופן שבו יימנעו נזקים אלו. נכון להיום, טרם נתנה הוועדה את החלטתה, ותנו לחיות לחיות ממשיכה לעקוב אחרי ההליך, ובמידת הצורך אף תפנה לבית-המשפט כדי להגן על בעלי-החיים.
בעלי-החיים שבגן לא בחרו לחיות בו. הן כלואות שם בעל-כורחן, ותלויות תלות מוחלטת בבני-האדם. אחריותנו האנושית היא שלא להפוך את מקום הכליאה שלהן למלכודת של סבל מתמיד, שאין ממנו מילוט, ואף למלכודת מוות פשוטו כמשמעו
