הממשלה מתכננת להוציא לפועל צעדים שיעודדו את צריכת הבשר בישראל, בדגש על בשר אדום מיובא. אנו מבקשים ליצור שיתוף פעולה של ארגונים סביבתיים, חברתיים, ארגוני בריאות וארגונים להגנת בעלי-חיים כדי למנוע את המהלך. אם ברצונכם להצטרף פנו אלינו ל-[email protected]. ובבקשה: הפיצו הלאה.
תודה, אתי
הנה קצת יותר פרטים:
ועדה ברשותו של מנכ"ל משרד התמ"ת ממליצה להפחית מכסי יבוא על בשר ועל עגלים חיים, באופן שיעודד את הצריכה של בשר בקר בישראל. ההמלצות יובאו בפני שר האוצר ב-1.5.2012.
במקום להוזיל את מזונות היסוד או לחזק את כוח הקניה של השכבות החלשות, ההוזלה הגדולה ביותר תהיה דווקא בסטייקים! במקום לקדם מזון בריא ומקיים מבחינה סביבתית, בחרה הממשלה לתת עדיפות דווקא למזון שהוא גם הפוגעני ביותר בסביבה וגם המזיק ביותר לבריאות האדם.
ההמלצות באות רק חודש לאחר שמכון WorldWatch שב והתריע על הנזקים של תעשיית המזון מהחי לסביבה ולבריאות האדם, וציין שהמודעות הבריאותית הגוברת הביאה לקיפאון ואף לירידה בצריכת מזונות אלו בעולם המערבי.
הנזק הסביבתי
תעשיית המזון מהחי היא מהתעשיות הפוגעניות ביותר בסביבת החיים שלנו. דו"ח האו"ם משנת 2006 מאשים את תעשיות החי בנזקים קשים לסביבת הקיום שלנו: בזיהום מים ודלדול מקורותיהם, בהרס יערות גשם לטובת שטחי מרעה וגידול מזון לבעלי-חיים, בהרס קרקעות, בפגיעה במגוון הביולוגי ועוד. הדו"ח קובע שתעשיית המזון מהחי אחראית לפליטה של 18% מהגזים הגורמים להתחממות כדור הארץ – יותר מאשר כל התחבורה על פני כדור הארץ ויותר מאשר כל תעשיית האנרגיה. הערכות מאוחרות יותר קובעות שתעשיית המזון מהחי אחראית ל-51% מהפליטות.
תעשיית הבקר היא גורם נזק משמעותי גם בתוך תעשיית המזון מהחי עצמה, וזאת משום שהיא בזבזנית ומזהמת במיוחד. ייצור בשר בקר דורש פי 17 יותר קרקע ופי 50 יותר מים מאשר ייצור סויה, למשל (לנתונים). גז המתאן, שבקר מייצר ופולט לאוויר, הוא גז חממה פוגעני פי 25 יותר מאשר פחמן דו-חמצני.
הנזק הבריאותי
מזון מהחי, ובמיוחד בשר אדום ובשר מעובד, קושר לשורה של מחלות אנושיות: השמנת יתר, סכרת, מחלות לב וכלי דם, סוגים שונים של סרטן ועוד.
תזונאים וארגוני בריאות ברחבי העולם ממליצים להימנע או להגביל את הצריכה של בשר אדום. כך, למשל, רק לאחרונה בהמלצות התזונה העדכניות של אוניברסיטת הרווארד.
הפגיעה בבעלי-חיים
אחת ההמלצות של ועדת קדמי היא לעודד את היבוא של עגלים חיים מחו"ל, לצורך שחיטתם בישראל.
כבר היום מייבאת ישראל מדי שנה רבבות עגלים לשחיטה. חלק גדול מהעגלים מגיעים לישראל מאוסטרליה, לאחר מסע של מספר שבועות על משאיות ואוניות, בתנאי צפיפות וחום קשים, על-פני מחצית כדור הארץ, רק כדי להישחט בסוף הדרך בישראל. רבים מהם מתים בדרך. עגלים אחרים מגיעים לישראל בטיסות מאירופה, דחוסים כסרדינים בתאי הובלה בבטן המטוס.
ועדות מומחים לרווחת בעלי-חיים בכל העולם וגם בישראל המליצו לצמצם ככל הניתן את ההובלה של בעלי-חיים, וככל שמגדלים ושוחטים אותם – לעשות כן קרוב ככל הניתן למקום בו נולדו. דרום אפריקה שלאחר האפרטהייד אסרה על משלוחי בקר חי מאוסטרליה, ושר החקלאות שלה תיאר את המשלוחים האלו כארכאיים ולא אנושיים.
לא מקיים ולא הגיוני
מה אם כן מציעה ועדת קדמי? לייבא לישראל בעלי-חיים במסעות מוות מקצה העולם עד קצהו; להגדיל את טביעת הרגל האקולוגית של הישראלים, להגדיל את העול על מערכת הבריאות הישראלית – ולהוזיל את הסטייקים, שאינם מוצר יסוד לכל הדעות.
מה הפתרון שלנו?
במקום לקצץ את המכסים על בשר בקר ועל עגלים חיים, יש להוזיל מזונות מקיימים: מזונות בריאים ומקומיים, שפגיעתם הסביבתית קטנה ושאינם כרוכים בפגיעה בבעלי-חיים.
נשמח להצטרפותכם למאבק משותף בעניין זה!
אתי
