אדוני ראש המטה הכללי, רא"ל בני גנץ שלום רב,
אנשים טובים שבמקרה גם משרתים בצה"ל כחיילים, פנו אליי לאחר שמצאו גור כלבים משוטט מחוץ לבסיסם במזג האוויר הסוער שפוקד אותנו ביומיים האחרונים. לצערי הרב, הובא לידיעתי שעקב המעשה "הנפשע" של הצלת/סיוע לבעל חיים משוטט, הם יעלו למשפט במה שנקרא בפי מפקדיהם "פתיחת גן חיות בבסיס". אני מאוד אודה לך אם תתערב באופן אישי במקרה הזה מכיוון שחובתנו כבני אדם, במיוחד בימים אלו זה לגלות חמלה לא רק כלפי בני אדם אלא גם כלפי בעלי חיים שאין ביכולתם לדאוג לעצמם.
אני מודה שאני די מזועזעת מהדיווח הזה כי לא ציפיתי שפעולה כה ברורה מאליו ובעלת אופי המשקף טוב לב תהפוך עד מהרה לפשע בעיני המפקדים הזוטרים בבסיס זה.
אני בטוחה שאתה הכתובת הנכונה להפנות אליה את המקרה הזה ואני מאוד מקווה שבעזרתך יעבור מסר לכלל מפקדי וחיילי צה"ל כי הטיפול בבעלי חיים והגשת העזרה הינה מחויבת מן המציאות בה אנו חיים. בנוסף, אני חושבת שיש דווקא מקום לציין לשבח את פעולתם של החיילים הללו דווקא מכיוון שהמעשה הזה מגיע ממקום של טוב לב וחמלה שזו לצערנו תכונה שנעדרת בתקופה זו מהנוף הישראלי.
אני מצרפת בנוסף את הפנייה של החיילים וגם את התמונות של הכלב המתוק שהם הצילו ובכוונה לא מצרפת את שמותיהם של החיילים מפאת פחד שהם ייפגעו ממכתבי זה.
בכבוד רב ובהערכה רבה,
אתי.
אתי אלטמן – דוברת
תנו לחיות לחיות (ע.ר)
נייד: 050-5358421
להלן הדיווח:
ברצוני ליידע על כך שחיילים בצה"ל עולים למשפטים על שמטפלים בכלבים שנמצאו משוטטים ברחובות. אחרי שברשת רצים מאות סיפורים ותמונות על בעלי חיים שעברו התעללות, תראו מה קרה למי שדאג קצת יותר…
אני חייל, מצאתי גור פינצ׳ר על כביש בצומת מרכזית, משוטט בין מכוניות בשיא הגשם והקור. כמובן שלא יכולתי להשאיר את הגור הקטן בין המכוניות ומיד לקחתי אותו איתי לבסיס. טיפלתי בו במעט שיכולתי בידיעה שהגור יוצא מהבסיס ברגע שאני הולך הביתה. בשל תפקידי איני יכול לטפל בו תמיד, אך שתי חיילות הסכימו לעזור לי ולטפל בגור הקטן עד שאצא הביתה. קצינים מהבסיס הבחינו בגור והחליטו שהם מעלים אותנו למשפט על כך ש"פתחנו גן חיות בבסיס". בסך הכל מדובר בגור כלבים קטן שלא מסוגל להזיק לאיש. לא יתכן שבגלל שרצינו להציל את הגור המסכן ממוות בטוח אנו נענש, בייחוד כשמדובר באחרוני החיילים הבעייתיים בבסיס. ידוע לנו על פקודות מנכ"ל שמנחות על כך שאסור לגדל ולטפל בבעלי חיים בשטח הבסיס אך זה לא יכול להשאיר אותנו אטומי לב. אשמח אם תעזרו לנו בנושא הכאוב הנ״ל. תודה, ונקווה שמקרים כאלה לא יחזרו שוב.
