האומנם ירוק?

שלום רב,

הנדון: חתולי רחוב – כתבה שפורסמה במקומון "ירוק" ביום 25.11.2011

אני פונה אליכם בעקבות כתבה שפורסמה בעיתונכם בסופ"ש האחרון בנוע לחתולי הרחוב בהוד השרון.

הצטערתי מאוד לראות את ההשתלחות חסרת הרסן בחתולי הרחוב במסגרת הכתבה, בכסות כביכול של ציטוטים מגורמים שונים ברשות המקומית.

גם אם הדברים שצוטטו בכתבה אכן נאמרו על ידי הגורמים השונים, ניתן היה להציג לכל הפחות תמנות מצב מאוזנת ביחס לחתולי הרחוב, ולפנות לגורמים מקצועיים שונים על מנת לקבל התייחסות עניינית לטענות הקשות בנוגע לכל אותם "מפגעים" ו-"סכנות" שעל פי הכתבה נגרמים בגלל חתולי הרחוב.

למרבה הצער, הכתבה מדיפה ריח רע של שנאת חתולים, ומבחינה עיתנואית היא בלתי מאוזנת ומשתלחת. הלך הרוח העולה ממנה הינו מאכזב, אנכרוניסטי, שגוי ופסול מיסודו בנוגע לטיפול ההולם בסוגיית חתולי הרחוב.

די לציין כי הבחירה לפרסם על שער העיתון דווקא ציטוט שאומר "אני כבר לא עומדת בקצב שהם מתרבים זו סכנה בריאותית" – היא בחירה שעושה עוול לחתולי הרחוב, שכן עצם הטענה שהם מהווים סכנה בריאותית היא, בלשון המעטה, שנויה במחלוקת.

חמור מכך, בגוף הכתבה נכתב כי "מדובר בחתולים הנכנסים לתוך הבתים, הופכים פחי אשפה, מהווים מטרד ומציפים את האזור בפרעושים". למעשה, יותר מאשר כתבה עיתונאית, נראה שמדובר במסע שנאה ביחס לחתולי הרחוב, שכן ברור לכל אדם שעוסק ולו במעט בטיפול בחתולי רחוב, כי מרבית החתולים חוששים מבני אדם ולכן כלל לא נכנסים לבתים, ובוודאי שלא "מפיצים פרעושים". הדבר נכון שבעתיים בנוגע לחתולי רחוב המואכלים על ידי מאכיל חתולים, שהינם חתולים שבעים יותר, בריאים יותר ומטופלים יותר על פי רוב.

הצגת חתולי הרחוב כמפגע, כבעל חיים המהווה "סכנה בריאותית" או ה"מציף" אזורים בפרעושים – הינה פסולה מיסודה, וזאת לצד היותה גם שגויה. ככלל, חתולים הינם חיות נקיות, נדירים הם המקרים שחתולים אחראים להפצת פרעושים או "סכנות בריאותיות". ושוב, הדבר נכון שבעתיים בנוגע לחתולים המטופלים ומואכלים על ידי מאכילי חתולים.

גם הטענה כי האכלת החתולים מפרה איזון כלשהו – איננה נכונה וגורמת להסתה ציבורית כנגד מאכילי החתולים. חתולים רודפים אחרי עכברים, נחשים, תיקנים ועוד ללא קשר לשאלה האם הם מואכלים על ידי האדם או לא, כחלק מאינסטינקט הצייד הטבעי שלהם. נהפוך הוא, אם רוצה עיריית הוד השרון לשלוט באוכלוסיית החתולים ולהביא לצמצומה באמצעות עיקור וסירוס, דרך ראויה לעשות זאת היא להקים תחנות האכלה ברחבי העיר, וכך לרכז את אוכלוסיית חתולי הרחוב במקומות קבועים.

המגמה כיום בישראל היא לכבד את בעלי החיים ולראותם כחלק ממארג החברה בה אנו חיים. חברה שאיננה מכבדת את בעלי החיים החיים בקרבה, שמציגה עמדות כדוגמת העמדה הכללית העולה מן הכתבה שפורסמה על ידכם, היא חברה חולה, חברה שתמעמרת בחסרי הישע שבה במקום לסייע להם בדרכים הומניות ובחמלה.

כמו במקרים דומים רבים אחרים, הצגת חתולי הרחוב כ"מקור הבעיה" היא גם שגויה מיסודה וגם מסוכנת. הבעיה, כמו תמיד, היא האדם עצמו, שמחד נהג בחוסר אחריות ושחרר בעלי חיים אלו באופן לא מבוקר ברחבי ישראל, ומאידך מתעלם מכך שהוא מקור הבעיה, ולכן גם חייב להיות מקור הפתרון. הסתה ציבורית כנגד חתולי הרחוב לא תועיל לפתרון הבעיה – היא רק תביא לחינוך לקוי של הציבור בישראל ולהשתרשות של תפיסות מעוותות ומסוכנות בציבור בנוגע לבעלי חיים בכלל ולחתולי רחוב בפרט. נדמה שזו חובתו של כל עיתון להמנע מכך, ולהציג, לכל הפחות, תמונה מאוזנת של נושאים רגישים כל כך.

לסיום, יצויין כי תנו לחיות לחיות מקדמת מזה תקופה ארוכה פרוייקטים ענפים של עיקור וסירוס של חתולי רחוב במקומות רבים ברחבי הארץ. רשויות מקומיות רבות, בוודאי באזור השרון, נוקטות מזה שנים מספר פרוייקטים מוצלחים ומרשימים של עיקור וסירוס של חתולי רחוב. לכן, שמחנו, למרות אופן ההצגה הפסול של חתולי הרחוב בכתבה, לקרוא בה גם כי בכוונת עיריית הוד השרון להקצות משאבים לצורך פרוייקט של עיקור וסירוס של החתולים.

אנו מקווים כי לאור חומרת הדברים, תמצאו לנכון בגליון הבא של העיתון לפרסם בתמונת השער כתבה הכוללת את התייחסותנו לכתבה החמורה שפורסמה בגליון האחרון, וכי בתוכן הכתבה תעמידו דברים על דיוקם ביחס לחתולי הרחוב, על מנת שהציבור ידע גם את ה"אידך גיסא", וחלילה לא יסבור כי דרכו של העיתון הינה השתלחות בוטה שכזו בבעלי חיים. השתלחות שתוכנה, כאמור, הינו חסר יסוד, חסר אחיזה במציאות, וגם פסול מבחינה ערכית וחינוכית.

בכוונתנו גם לפנות לווטרינרית הרשותית ולראש העירייה, וליזום עימם פגישה משותפת על מנת לסייע לקדם את פרוייקט העיקור-סירוס של חתולי הרחוב בהוד השרון.

      בכבוד רב ובברכה,

      אתי אלטמן

     דוברת תנו לחיות לחיות

לכתבה לחצו כאן