מבין עשרות הפניות והתלונות הרבות, בחרתי לשתף אתכם לשתף במספר אירועים מהלשכה המשפטית;
ההתפתחות בכל הקשור לשטח שהובטח לנו ברמת השרון
חתולי הרחוב, יישוב מחלוקת ופסק דין חדש של בית המשפט העליון.
פינות החי בכלל והחי-בר בכוכב יאיר
בריון בבת ים – אמסטפף ופיטבול מסתובבים חופשי בבת ים
'אסמא' עמותה לקידום זכויות בעלי חיים במצרים.
קריאה מהנה.
השטח ברמת השרון
דומה שהשמחה הייתה מוקדמת מדי ככל הנוגע לשטח שהוקצה לעמותה ברמת השרון. ראש עיריית רמת השרון אכן הקצה לנו שטח נאה אולם יחד עם השטח 'זכינו' בפולש שלפני מספר שנים 'כבש' את השטח והקים במקום אימפריה תחת אפה של עיריית רמת השרון.
הם הקצו לנו שטח פלוס פולש שלא במהרה יסיר ידיו משטח כל כך יקר. זה בערך כמו לקבל מתנה שנמצאת בידיו של מישהו אחר.
מה עושים? מחכים לראות איך עיריית רמת השרון יודעת לקיים הבטחות.
זה לא סוד ששעון החול שלנו ככל הנוגע לשטח של הכלבייה הולך ואוזל, משך שלוש שנים מקיימת העמותה משא ומתן עם עיריית רמת השרון תוך הבנה מלאה שבסופו של דבר מרכז ההצלה יקום בשטח המוניציפאלי של העירייה. על פי דרישתה של העירייה שכרה העמותה שירותי מדידה ואף רתמה את שירותיו של האדריכל אמנון שוורץ אשר טרח והכין בהתנדבות תוכניות ותשריטי בנייה.
ברגע האחרון עם הבאת העניין להצבעה סופית בלחץ גורמים דתיים בעירייה הוחלט כי השטח איננו מתאים להקמת מרכז הצלה לבעלי חיים בשל הקרבה לבית הקברות ואז הוחלט לתת לעמותה שטח חלופי, אלא שאיש לא טרח להגיד לנו שעל השטח החלופי יושב פולש שנמצא במקום מספר שנים.
אני מניחה שגם אתם חשים כעת את אותה תחושת תסכול שאנחנו כאן חשים.
אני מצרפת לעיונכם את המכתב שכתבתי כתגובה להודעתו של חבר המועצה הדתית המתנגד להקמת מרכז ההצלה ברמת השרון שהתפרסמה במקומון. אשמח לתגובותיכם.
נושא חתולי הרחוב
סוגיית חתולי הרחוב תופסת חלק גדול מזמני ועל שולחני מוערמות עשרות תלונות של מאכילי חתולים הנאבקים על זכויותיהם של חתולי הרחוב והזכות להיטיב עמם כפי שהיא נתפסת בעיניהם. אני חובבת גדולה של חתולים, לדעתי ככל הנוגע לחתולים רב הנסתר על הגלוי. בעבורי החתול היא חיה מסתורית ובעלת בינה מעל השגתנו.
ברור לי לגמרי כי זוהי שאלה של זמן עד אשר הרשויות יבינו כי חייב להתקיים מערך כולל לטיפול בחתולי הרחוב. יכול להיות שלא ירחק היום ויותר ויותר אנשים יכניסו אל ביתם את חתולי הרחוב מתוך אהבה וכבוד. מניסיוני אני יודעת כי גורת חתולי רחוב שאספתי אל ביתי שינתה את חיי וחיי ילדיי.
בחודש אוגוסט הגיעה אל שולחני תלונה קשה של אישה מבוגרת ניצולת שואה שסיפרה על הסכסוך המר בינה ובין דיירי הבניין בו היא מתגוררת. תלונות הדדיות הוגשו למשטרה ואלימות מילולית קשה הייתה מנת חלקה של אותה אישה.
אני חייבת לציין כי העובדה שהאישה היא ניצולת שואה שממשיכה לחוות אלימות מתוך ביתה פנימה, גרמה לי להזמין את נציגי הבניין ואת האישה הקשישה למשרדי להליך של השכנת שלום.
ליבי יצא אל אותה אישה שאמרה בעיניים דומעות שהיא שחוותה רדיפות ורעב לא יכולה לשאת את העובדה שישנם בעלי חיים בסביבתה שעוברים חוויה זהה והיא לא תיתן את ידה לזוועה שחווים בעלי חיים אלה, כי חיים הם חיים. נקודה.
מנגד היו זוג דיירים שביקשו כי האכלתם של החתולים והטיפול בהם יעשה מעבר לכביש ולא בחצר ביתם מסיבות שאת חלקם אף הבנתי.
לאחר תהליך ארוך, לעיתים אלים וקשה, נחתם הסכם 'שלום בית'.
זהו המקום לספר לכם אודות פסק-דין טרי מיום 16 בספטמבר 2008 שניתן בבית המשפט העליון (רע"א 537/08) כשעל הפרק השאלה;
האם האכלת חתולי הרחוב בשטח בניין יוצרת מטרד ומהווה שימוש לא סביר במקרקעין?
בית המשפט העליון קבע מפורשות בפסק הדין הנ"ל כי:
"נקודת האיזון בין מכלול האינטרסים האמורים מחייבת לאפשר את המשך האכלת החתולים, בתנאי שזו תתבצע מחוץ לתחומי החצר המשותפת" (הדגש שלי.ג.ח)
אם כך, נפל דבר, כיום על פי חוק האכלת חתולי הרחוב במתחם הבניין המשותף מהווה מטרד ואסורה על פי חוק.
וכעת חומר למחשבה ולפעולה: בסיום פסק הדין יוצאת השופטת בקריאה לרשויות המקומיות לפעול להקמתן של נקודות האכלה מסודרות ברחבי העיר. להלן ציטוט מדבריה:
"בסוף דבריי, אבקש להצטרף לדבריו של בית המשפט המחוזי שקרא לרשות המקומית לפעול להקמתן של נקודות האכלה מסודרות ברחבי העיר. פעולה מעין זו שתינקט על יד הרשויות המקומיות נושאת עימה מסר חינוכי בדבר חשיבות הדאגה לבעלי חיים תוך שמירה על ניקיון פני העיר, והיא עשויה לצמצם את קיומן של האכלות ספוראדיות עצמאיות ברשות הרבים ולתרום לשמירה על ניקיון העיר וסביבתה"
דומה שנחתם פרק, יהיו שיגידו כי מוטב כך, שכן באמירה ברורה זו יבוא הקץ לסכסוכי שכנים על רקע האכלת חתולי הרחוב, יהיו שיגידו כי באמירה זו אנחנו מתרחקים מהשאיפה הנעלה לראות את בעלי החיים כשווים בין שווים.
אשמח לשמוע את תגובתכם לפסק הדין ואשמח אף יותר באם נוכל ליזום פעילות משותפת להעלאת המודעות ככל הנוגע לתחנות האכלה מסודרות.
פינות חי
כתבתה של עפרי שובל בעיתון הארץ נכתבה בשיתוף פעולה עם העמותה.
אחת מהתלונות שהתקבלה בלשכה המשפטית של העמותה נסבה אודות מצבו העגום של ה'חי-בר' בישוב כוכב יאיר. בד בבד עם הכנת הכתבה עליה שקדה עפרי שובל, יצאתי לבחון מקרוב את מצבו של האתר, ביום הביקור באתר קבעתי במקביל פגישה עם ראש מועצת כוכב יאיר.
הסיור במקום היה מתסכל. החיות נראות עגומות ולאות. רובצות בתאיהם ובוהות במבקרים בעיניים חלולות.
פינת חי ללא חיים היה הדימוי שעלה בי. דיברתי עם מנהלי האתר ומהם למדתי על מצוקה פיננסית קשה בעקבות תזרים מזומנים עלוב ביותר שמקצה המועצה לטובת בעלי החיים. עם תום הסיור שלי במקום הגעתי לפגישה עם ראש המועצה.
לצערי כמו מרבית הנושאים ההומאניים שאינם נוגעים לביטחון, שלטון או הון, התקציב הוא דל, מגוחך ועלוב. יש להצר על כך שדווקא ביישוב שנחשב כבעל אמצעים פינת החי היחידה שבו נראית כל כך פתאטית.
לסיכומו של עניין; בעצם ימים אלה צריך ראש המועצה להשיב להצעה לשיקום כולל של פינת החי כולל תקציב ומשאבי כוח אדם. כולי תקווה כי ראש המועצה ירים את הכפפה, אין ספק כי ל'חי בר' שבכוכב יאיר יש פוטנציאל אדיר לשמש אבן שואבת ומודל לפינות חי רבות ברחבי הארץ. ואם לא יעשה מהפך ושינוי אמיתי במקום מוטב שהאתר ייסגר לאלתר.
בריון ברחובות בת-ים
מזה חודשים רבים מתמודדת הלשכה המשפטית עם תלונות קשות של תושבי אזור הים בבת ים. בבעלותו תושב העיר המתגורר בשכונה הסמוכה לים, שני כלבים מגזע אמסטאף. בניגוד לחוק, כלבים אלה מסתובבים חופשי ברחובות השכונה ומטילים אימתם על השכנים, לא זו בלבד הכלבים טורפים את חתולי הרחוב ועושים בהם שמות!
גם תושבי השכונה וגם חתולי הרחוב נאלצים לחיות בפחד מתמיד ובטרור שמטיל האיש וכלביו.
אחת לתקופה קצרה מגיעות אל שולחני תמונות מזעזעות של חתולים שעברו התעללות ונטרפו על ידי כלבים אלו. יש לציין כי הכלבים אף תקפו אישה בצורה חמורה.
הלשכה המשפטית שלחה שלושה (!) מכתבים לראש עיריית בת ים שמעולם לא זכו לתגובה. גם התגובה של הפיקוח העירוני הייתה דלה ובכל מקרה לא הביאה קץ לטרור שכלבים אלה מטילים ברחוב.
אני חייבת לציין את הקונפליקט בו מצויה הלשכה המשפטית ככל הנוגע למחלוקת זו. מחד, אנו ערים לזכותם של חתולי הרחוב והתושבים לחיות ללא מורא ובחופשיות ברחובות העיר ללא אימה מפני הכלבים. מצד שני ברור כי אילו כלבים אלו יוחרמו על ידי הרשויות הרי שדינם מיתה. למותר לציין כי כל הבטחותיו של בעל הכלבים כי יחזיק אותם בהתאם לדרישות החוק מעולם לא קויימו, ייתרה מזאת, נראה כי ככל שעובר הזמן והאיש ער לאוזלת ידה של המשטרה והרשות המקומית לאכוף את החוק, הוא מרגיש חופשי ובטוח לשחרר את הכלבים להטיל אימתם.
כאן נשאלת השאלה מה עושים?
בשבוע שעבר נקבע מועד לדיון בבית המשפט בראשון לדיון מול כב' השופטת ברודי באישום פלילי כנגד מחזיק הכלבים. היועצת המשפטית של העמותה אמורה לקחת חלק במשפט כ'ידידת בית המשפט' (ידיד בית המשפט הינו גורם המבקש להאיר את עיניי בית המשפט בנושא הנדון מעצם היותו בר סמכא בנושא).
לצערי, הבריונות של הנאשם ממשיכה גם אל מסדרונות בית המשפט, הנאשם והסנגורית שלו נעדרו מהדיון בטוענה כי הסנגורית חולה. הדיון נדחה לחודש דצמבר. המקרה הועבר לעיתונאי חוקר בתקווה כי תהודה תקשורתית תגרום לגורמים בעירייה לקום מרבצם ולהפסיק את ההתעללות באנשים, בחתולי הרחוב ואף בכלבי האמסטף עצמם שאינם אשמים בהפקרות שמתיר להם בעליהם. עדכונים יבואו בהמשך.
מכתב לעמותה למען בעלי חיים במצרים
מהלשכה המשפטית יצא מכתב לעמותת 'אסמא' האחות המקבילה לתנו לחיות לחיות במצרים. כתבנו מכתב לראשי העמותה והזמנו אותם לישראל כאורחים שלנו למען קידום משותף של זכויות בעלי חיים במזרח התיכון, המכתב המלא מצורף בזה, להלן קטע ממנו מתורגם לעברית:
"נראה כי מעבר למלחמות 'צודקות', כולנו מאוחדים באהבתנו לבעלי חיים, אהבה שהיא מעבר לנכון או לא נכון, מעבר לדת ולאדמה. מעל לכל זה נמצאת קרקע משותפת שהיא נקייה מאינטרסים, פוליטיקה ומניפולציה שם שוכנת אהבה בלתי תלויה בדבר, בחמלה טהורה לבעלי חיים"
מי ייתן ובעלי החיים יהיו גשר לחיים בשלום.
לקראת השנה החדשה אני מברכת אתכם, יהי רצון שנפתח בשנה זאת את ליבנו לזולת ונשכיל לראות אך טוב.
בברכה
עו"ד גליה חלפי
היועצת המשפטית
