ביום 21.4.08 התקבלה בעמותת "תנו לחיות לחיות" פנייה אודות כלבה אשר נמצאת קשורה בדירת מגורים באשדוד החל מיום 18.4.08 בזמן שבני המשפחה יצאו לחופשה.
מייד לאחר שנודע ל"תנו לחיות לחיות" על המקרה פנו עובדי העמותה לבעל הכלבה ודרשו ממנו שיגיע לאלתר לדירה על מנת לשחרר את הכלבה ולדאוג לצרכיה הבסיסיים, כגון מים, מזון וכד'. לתדהמתנו, האיש סרב, ואמר כי כלל לא אכפת לו מה יעלה בגורל הכלבה.
נציגי העמותה פנו מייד הן למשטרה והן לעיריית אשדוד, אך נתקלו בחומות בצורות של אטימות וחוסר מוכנות לסייע בהצלת הכלבה. אם בכך לא די, הרי שגורמים בכירים בתחנת אשדוד הודיעו לעמותה כי העניין בטיפול, אך סרבו לפרט מהו הטיפול והאם בכוונתם לפעול להוצאת הכלבה מן הדירה.
בעקבות מחדלן של הרשויות מלטפל במקרה באופן ראוי ובעקבות החשש הכבד לגורל הכלבה, פנתה "תנו לחיות לחיות" ביום 24.4.08, באמצעות עו"ד ראובן לדיאנסקי, בבקשה דחופה לצו מניעה לבית משפט השלום באשקלון, וביקשה כי יתיר לה לפרוץ לדירתו של האיש ולחלץ משם את הכלבה.
כב' השופט נחמיאס, סגן נשיא בית משפט השלום באשקלון, נעתר מייד לבקשה וקבע: "קראתי בעיון את הבקשה, נוגעת היא לליבו של כל אדם… ניתן בזאת צו הגנה במעמד צד אחד לפיו אני מורה למשיב למסור מיידית את הכלבה לחזקתה של המבקשת. אם הדבר לא יעשה מרצונו הטוב והחופשי של המשיב בתוך שעה, לאמור עד השעה 19:45, מן הראוי שמשטרת ישראל, יחד עם נציג הווטרינר העירוני באשדוד, יעזרו למבקשת לחלץ את הכלבה מדירת המשיב… אם יהיה צורך לעשות שימוש בכח סביר לכדי להגיע לכלבה, אני מתיר זאת".
כב' השופט נחמיאס מתייחס גם למחדלן של הרשויות בטיפול במקרה, וקובע: "התרשמתי שפנו נציגי המבקשת לגורמים מכובדים: לראש עירייה, למפקד תחנה, והעתקים נשלחו אף לח"כ ואף לשר החקלאות… למותר לציין שהחלטתי זו אינה גורעת מאומה מחובתן של הרשויות המוסמכות לעשות שימוש בסמכויותיהן החוקיות בטיפול בתיק זה, לרבות מיצוי החקירה".
עם פריצת דלת הדירה נתגלתה כלבה קטנה בצבע בז' אשר נקשרה לצד הדלת ברצועה מאולתרת שאורכה אינו עולה על מטר, מתבוססת וספוגה בצואה ובשתן שלה עצמה, מפוחדת עד עמקי נשמתה. הכלבה נלקחה לבדיקה וטרינרית והועברה למקום מבטחים.
למחרת, ביום 25.4.08, התקיים דיון במעמד הצדדים בבית משפט השלום באשדוד, בו הודה האיש כי הוא ובני משפחתו נוהגים להשאיר את הכלבה כשהיא סגורה לבדה בבית בתקופות החגים פסח וסוכות בשנים האחרונות, ונראה היה כי הוא אינו מבין את הפסול שבמעשיו.
כב' השופט גיל דניאל קבע כי: "הבקשה מתקבלת, בהמשך לצו שניתן כאמור ביום 24.4.08, מורה בזאת על כי הכלבה תוחזק על ידי המבקשת ותימסר לבית מאמץ בהתאם לשיקול דעתה של המבקשת". בנוסף, בית המשפט עשה שימוש בסמכותו מכח חוק צער בעלי חיים ואסר על האיש להחזיק בבעלי חיים אחרים למשך שנה מהיום". "יש להצר על כי הרשויות המוסמכות לא פעלו בעצמן להגנה על הכלבה והיה על המבקשת לפעול בעניין זה, ובפרט בדרך של פניה לבית המשפט".
עו"ד ראובן לדיאנסקי, המנכ"ל והיועץ המשפטי של "תנו לחיות לחיות" אומר: "זהו אחד המקרים הקשים ביותר שנתקלנו בהם בעת האחרונה. הכלבה היתה קשורה במשך שישה ימים ברצועה באורך מטר בלבד מבלי שאיש יבוא לטפל בה ויספק לה את צרכיה האלמנטרים. צר לי כי במשך שלושה ימים, עד שפנינו לבית המשפט, כל פניותנו אל הווטרינר העירוני ואל תחנת המשטרה באשדוד עלו בתוהו ולא קיבלנו עזרה מאף גורם. אני דורש מראש עיריית אשדוד וממפקד מחוז הדרום לחקור את המחדל התיפקודי הקשה הזה של הפקרת חיי בעל חיים. אני מבקש לציין לשבח את ערנותם וטוב ליבם של השכנים שפנו אלינו בעניין. כל אדם שלוקח בעל חיים, חייב לדעת שעל כתפיו מוטלת אחריות כבדה לחייהם ולגורלם ומי שאיננו מסוגל לתת להם את הצרכים הקיומיים המינימלים ביותר, עדיף שלא ייקח בעל חיים".
אתי אלטמן, דוברת "תנו לחיות לחיות", בתגובה: "שוב אנו נתקלים באכזריות ובמקרה קשה של הזנחת בעל חיים אשר הושאר קשור בביתו ללא כל טיפול כלשהו, לצערי אנו נתקלים במקרים רבים כאלה לאחרונה של נטישת כלבים או השארתם ללא טיפול והשגחה בעיקר בתקופת החגים ואין אנו מסוגלים לתת לכולם עזרה ופתרון מיידי כמו שהיינו רוצים אילו הייתה לעמותה קבוצה של עורכי דין בפריסה ארצית שהייתה עוזרת לנו להגיש צווים מסוג כזה. אני מברכת את בית המשפט ומודה לו כי עשה כל שביכולתו על מנת לעזור לבעל החיים ומקווה כי מקרה זה יהווה תקדים למקרים דומים שהעמותה מתמודדת איתם.
אני קוראת לציבור הרחב להמשיך להיות ערניים ולדווח על מקרים כאלה ולא לחשוב – מה כבר אפשר לעשות,מקרה כזה משמש דוגמא לפתרון".
