שלומית, היא פינצ'רית מעורבת, בצבע מוקה עם שריד של גלד לאורך עינה הימנית , זכר לחלק זה של עברה שאני מוחקת לה כעת.
את שמה קבלה משום שנאספה ביום השני של חג סוכות, כקינוח לארוחה המשפחתית , כאשר נסעתי במיוחד אליה לישוב שלומי, הישוב הצפוני. חבל שישוב זה מתפרסם בעקבות סיפור של התעללות בכלבים.
בשבוע שעבר הייתי בישוב פורדייס, ושם חויתי חוויה מרוממת, כאשר נודע לי שבישוב הערבי הזה, אנשים דואגים לחתולי רחוב, וכמעט בכל בית יש כמה חתולים שאותם התושבים מאכילים. שלא לדבר על כלב משוטט שמיד נאסף ע"י פקח. תודה פורדיס, למודעות תושביה כלפי חתולים. ב
ישוב זה, אין צורך לתאם
למה שלומית היא הגיבורה שלי, תשאלו ? אז ככה- אנו בני אדם, הגזע המובחר, פאר יצירת האל- בעת סכנה בורחים. לעומת זאת, זו הקטנה, כלבת רחוב, או נטושה שהימליטה, ללא כל הגנה, באחת השכונות בישוב שלומי, והפכה להפקר, היא וגוריה. למרות האלימות כלפיה, בחרה להישאר צמודה לגוריה וחוותה את אשר בני אדם, מסוגלים לדמיין, כאשר התרחקנו מערכי אנוש. היא החיה, לעומתנו, נשארה צמודה לגוריה, גם כאשר ילדים הרביצו לה והציקו לגוריה, כאשר אחד מתוכם הוכנס לשקית ניילון….. המסכנה הזו לא נטשה אותם אלא כפי שהיא באמת, כמו לב כ ל ב, כי זה מה שיצורים אלוהיים אלה הם, רק לב וטוב ושפע של חום שהם נותנים לנו בני האדם. סוף טוב- שלומית אצלי בשיקום ,גוריה יונקרים את השפע שלה והנה סיפור שהסתיים בטוב
יש אמרה שאומרת "מתנות יקרות מגיעות באריזה קטנה(יהלום); ובכן, שלומית היא האריזה הקטנה שלי
גוריה של שלומית בני שלשה שבועות- שלוש נקבות : שתיים לבנות, ואחת חומה. הן תהיינה בשלות למסירה לאימוץ לכשיגדלו וייגמלו (בעוד חודש ).
תודה לסיגל וליערית, שתי מלאכיות נאמנות להצלת חיות,שלרגע לא נחות
תודה לרויטל, שפתרון חפשה , ותודה לאנג'ל המקסימה שלביתה את שלומית אספה
ותקנה את הרושם של ישובה, כן ירבו כמותך, על האהבה וההגנה שאת מספקת לחיות , תודה
