האור שלנו

קשה להסביר לאנשים כמה זה קשה להיות כלבן בכלבייה. הם מגיעים בבוקר לקריאות הכלבים שכל כך מחכים כבר לפגוש אותם, 200 כלבים שקוראים לך ואתה רוצה לתת אהבה לכולם, אבל הזמן כל כך קצר והמלאכה מרובה.
בחום בלתי נסבל, הם מנקים להם את הכלובים, מאכילים אותם, מטיילים איתם, ושוב מנקים ושוב מאכילים, ממלאים בריכות מים, מחליפים קערות מים. בימים קרים וגשומים, יחליפו מספר פעמים שמיכות, יעשו עשרות כביסות, הם עובדים מהבוקר עד הערב, מתרוצצים בלי סוף, מסיימים את היום באפיסת כוחות.
אבל החלק הקשה ביותר הוא בעיקר כמות הנטישות. כמות הכלבים שהם נאלצים להכניס שוב ושוב לכלובים, לעמוד מול בני האדם שמצליחים להביא את כל התרוצים שבעולם וברגע שהלכו- הבכי קורע הלב של הכלב שהרגע נטשו- נשאר איתם בכלוב.
חן שלנו היתה בשנה האחרונה האור שלנו. הכלבנית שנתנה את הלב והנשמה תמיד בחיוך שהאיר כל לב בכלבייה. נותנת את כולה למענם ותמיד מוצאת גם זמן לעזור למי מהצוות שצריך עזרה. תמיד בחיוך, במרץ ונחישות, הגי'נג'ית הזאת לא נחה עד שכל המשימות הושלמו במלואן.
עכשיו היא עוזבת, ממשיכה הלאה אבל לא יכלה לעזוב מבלי שתציל את אחד מתוך 200 הכלבים, 200 הילדים שלה.
והבחירה קשה כשיש לך כל כך הרבה ילדים להציל, אז חן ובן זוגה החליטו לאמץ את שני החששנים שלנו, זיקית ופרא המהממים, שאצל ההורים המושלמים האלה, הם ללא כל ספק יוכלו סוף סוך לפרוח.
חן אהובה, אוהבים אותך מלא וכבר נורא מתגעגעים ומאחלים לך שגם בדרכך החדשה האור שאת מפיצה ימשיך להאיר ולהביא איתו עבורך מלא מלא הצלחה!