בתאריך 27 לפברואר כחלק מסדר יומי הקבוע אני נוהגת להגיע לעבודה ולפני הכל למלא את צלחות האוכל עבור החתולים המתגוררים באזור משרדי העמותה.
לעמותה שלנו יש חתול משלה שהוא חלק בלתי נפרד ממנה ובתאריך זה כאשר הגעתי לעבודה ושלא כהרגלי "שוורץ" לא הגיע כהרגלו לפינת ההאכלה וגרוע יותר לא קפץ לרבוץ כהרגלו במשרד שלנו יחד עם כל העובדים.
מייד (כצפוי), נדלקה לי נורה אדומה ומייד חששתי שמשהו רע קרה לחתול. הזמן עבר וחלף והימים עברו והחורף הקשה רק הדאיג יותר ולמרות החיפושים הנרחבים אחריו, בירורים עם משרדים נוספים לא מצאנו את "שוורץ, ופשוט בלעה אותו האדמה.
היו לי חשדות רבים בנוגע אליו, תחושות שמישהו לכד אותו ואו הרג אותו או העתיק את מקומו למקום אחר. החתול שלנו מיוחד מאוד בעיקר בגלל צבעו השחור שרבים מבני האדם רואים בצבע הזה כמביא מזל רע ואילו לאמונתי אין דבר כזה מזל רע. החתול הזה מעלה לכולנו את החיוך בימים קשים בהם יש ייאוש מהמצב.
בשעה טובה, היום בתאריך 20/03 שוורץ היקר הופיע הבוקר בהפתעה גמורה כשהוא חלש וכחוש ורעב מאוד! אנו שמחים כי החתול חזר חזרה אלינו ולא יכולתי לקבל מתנה טובה יותר לקראת יום הולדתי החל בימים אלו. אני מאמינה שמחכה לנו תקופה נהדרת וחזרתו מפיחה תקווה לתקופות טובות יותר למרות שלחלק מהאנשים מדובר בסה"כ ברק חתול שבשבילנו הוא נפש.
