06/03/2011

תגיות:
,,,,,,

לכבוד
גנ"מ שואן שרון
מפקד ביס"ר צלמון
כלא צלמון                                                    
בפקס: 08-9193740

גנ"מ שואן שרון שלום רב,


הנדון: התראה בדבר לכידת חתולים ואיסור האכלתם בשטחי הכלא

בשם "תנו לחיות לחיות", עמותה רשומה העוסקת בהגנה על בעלי חיים ובשמירה על זכויותיהם, הריני פונה אליך בעניין הנדון, כדלהלן:
1.    למשרדי הגיעה פנייה מאסיר ש', ממנה עולה כי האסיר נענש על האכלת חתולת רחוב וגוריה ולא זו בלבד שנשלח לצינוק אלא כרגע מתעתד השב"ס להעבירו לאגף אחר על מנת למנוע המשך האכלת החתולים. זאת ועוד מסר לי האסיר כי חלק מהגורים נעלמו.
2.    ההגנה על זכויות בעלי החיים והאיסור להתעלל בהם ולגרום להם סבל הוכרו לא אחת כאינטרסים חשובים במשפט הישראלי. אינטרסים אלה מעוגנים הן במסגרת החוקים והתקנות (לדוגמה סעיף 2 לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד – 1994 (להלן: "חוק צב"ח"), סעיף 4 לחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד-1994 ועוד), והן במסגרת ההלכה הפסוקה (לדוגמה בג"צ 4884/00 עמותת "תנו לחיות לחיות" ואח' נ' מנהל השירותים הווטרינריים, פ"ד נח(5), 202; בג"ץ 9232/01 "נח" ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי-חיים נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', פ"ד נז(6) 212; רע"א 1684/96 עמותת "תנו לחיות לחיות" נ' מפעלי נופש חמת גדר בע"מ ואח', פ"ד נא(3) 832 ועוד).
3.    חוק צב"ח אוסר על התעללות כלשהי בבעלי חיים, ולרבות על פגיעה בחתולי רחוב וברווחתם. עבירה על הוראות החוק הנה עבירה פלילית שדינה עד 3 שנות מאסר. מפסיקת בית המשפט העליון עולה, כי יש לתת משקל רב להגנה על בעלי חיים, אלא אם הם מהווים סכנה ממשית לבני אדם. בית המשפט העליון אף קבע, כי שיבוש אורחות החיים של בני אדם ופגיעה ברווחתם אינם מהווים פגיעה קשה וחמורה כאמור.
4.    ולעניינו, הגוף היחיד המוסמך על פי דין ללכוד ו/או להמית חתולי רחוב הוא השירותים הווטרינריים, ואף זאת אך ורק על פי נוהלים מחמירים ביותר, המאפשרים המתה רק במקרה של סכנה בריאותית ו/או תברואתית או מטרד חמור ביותר, וגם זאת כאופציה אחרונה ולאחר שנמצא שאין כל אפשרות אחרת להתמודד עם הבעיה, כגון על ידי עיקור וסירוס החתולים על מנת למנוע את התרבותם.
5.    בהקשר זה חשוב לציין כי ישנן קביעות מפורשות של המטה הארצי של משטרת ישראל ושל משרד החקלאות, לפיהן לכידת חתולים ללא בעלים והעתקתם ממקום מגורם הקבוע עלולה להוות עבירה על הוראות סעיף 2 לחוק צב"ח.
6.    ומבחינה הומנית, אין ולא יכול להיות חולק כי האכלת חתולי רחוב, השקייתם והשגת טיפול רפואי הולם בעבורם, הינן פעולות חוקיות ומוסריות, הממלאות את חובתנו להגן על זכותם המלאה של חתולי הרחוב לחיות. בלעדינו, יגוועו החתולים ברעב וימותו בצמא. האכלת חתולי רחוב הינה פעולה מבורכת, כאשר היא נערכת בכפוף להנחיות הווטרינר הרשותי; על פי כללי השב"ס לשמירה על ניקיון וסדר; על סמך הנוהל לטיפול בחתולים משוטטים שנכתבו על ידי השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות; ותוך יישום הנחיות המשרד לאיכות הסביבה למאכילי חתולי רחוב. 
7.    לנו, כבני אדם, אחריות כלפי בעלי החיים שבסביבתנו. עלינו לכבד את זכותם לחיים, את צרכיהם הבסיסיים, ולהבין כי הם חלק חשוב ואינטגראלי של סביבת חיינו.  בעלי החיים, כמונו, הנם יצורים חיים החשים תחושות של פחד, כאב, רעב וכדומה. אין לנו הזכות – המוסרית או החוקית – לפגוע בהם או להפריע לאלה המטפלים בהם.
8.    ובהקשר זה, בהתאם לסעיף 6 לפקודת הנציבות בדבר 'החזקת בעלי חיים בבתי הסוהר', יותר לאסירים להחזיק בעלי חיים למטרות טיפוליות. מכאן שנדהמתי על כך שבעלי תפקיד בשירות בתי הסוהר בוחרים להעניש את האסירים על הבעת חמלה לבעלי חיים במקום להעלות על נס את מעשיהם ולהשיג מכך, בהתאם לפקודה, תוצאות טיפוליות ומשקמות.
9.    היית מצפה, כמו אזרחים רבים אחרים, כי שירות בתי הסוהר ישבח את האסירים שלו על גילוי האכפתיות וזאת במיוחד לנוכח האדישות האופפת את הציבור הישראלי בכל הקשור לרווחת בעלי החיים, דבר אשר יכול להעיד על חינוך לסובלנות ותרבות, במקום להענישם.
10.    ולסיום, לחתולים חשיבות רבה לסביבה האורבאנית, והם תורמים לחיסולם של מזיקים דוגמת נחשים, עכברושים, עכברים ותיקנים – ובכך גם תורמים לבריאות הציבור. האכלתם בצורה מסודרת חוסכת מהם את הצורך לחפש מקורות מזון אלטרנטיביים (למשל, בפחי אשפה) ובכך שומרת על בריאותם ועל בריאות הציבור.
11.    שיטת לכידת החתולים, מעבר להיותה בלתי חוקית, היא אף לא יעילה, שכן עם התפנות הטריטוריה, יחדרו לטריטוריה הפנויה חתולים אחרים, והמפגע יחזור על עצמו. החתול הנו בעל חיים טריטוריאלי, ואינו עוזב את הטריטוריה בה הוא חי מרצונו. החתולים לא יעזבו את המקום במידה ולא ימצאו אוכל, אלא יבחרו בדרכים אלטרנטיביות להשיג מזון, כגון מפחי אשפה.  מובן שצעד כזה רק יגביר את הסיכון התברואתי, שכן חתול רעב חשוף הרבה יותר להדבקות במחלות. כל זאת מעבר לסבל המיותר הנגרם לחתולים הרעבים כתוצאה מאי האכלתם.
12.    על כן, המלצתנו החד-משמעית היא סירוס ועיקור החתולים במקום. רק בדרך זו תצטמצם אוכלוסיית החתולים בהדרגה, תוך שמירה על הטריטוריה מפני כניסת חתולים מבחוץ. מסיבה זו, שיטת "עקר והחזר" תופסת תאוצה בכל רחבי הארץ והעמותה עומדת בקשר רציף עם עשרות רשויות מקומיות ומספר בסיסי צה"ל, ותשמח ליתן יד גם לשירות בתי הסוהר.

בכבוד רב,

אתי אלטמן, דוברת
תנו לחיות לחיות

העתקים:
דובר שב"ס – ירון זמיר (08-9193810)
סנגוריה צפון – עו"ד נסרין אסכנדר-מוסא, ממונה על ייצוג אסירים (04-6013686(