09/04/2011

תגיות:
,,,,,

בפניה ששלחה תנו לחיות לחיות היום לשרת החקלאות, מצביעה תנו לחיות לחיות על הסבל הנורא שעובר על העופות האלו: ההובלות כרוכות, מעצם טבען, בגרימת סבל לעופות. צפיפות, רעב, צמא, פגיעות פיזיות, עומסי חום, חשיפה לתנאי מזג אוויר קיצוניים, טלטלה ובהלה הם רק חלק מהבעיות שמאפיינות הובלות אלו.
לפי נתוני השירותים הווטרינריים, למעלה ממיליון עופות מתים בישראל מדי שנה רק במהלך הובלתם ממשק הגידול למשחטה. נתון זה מתייחס רק להובלות למשחטות תעשייתיות. המספר המלא גבוה אף יותר.
בפניה לשרת החקלאות מבקשת תנו לחיות לחיות שיותקנו תקנות בנוגע לאופן ההובלה של העופות. תקנות מעין אלו לא יפתרו את הבעיה, שנובעת מעצם קיומה של תעשיית בשר העוף. עם זאת, תקנות יכולות להגביל את משך ההובלה, לצמצם את החשיפה לטמפרטורות קיצוניות, לאסור שיטות העמסה מסוימות וכיוצא באלו.
משרד החקלאות צריך היה להתקין את התקנות עוד לפני 17 שנים, אולם טרם עשה כן. בשנת 2000 מונתה ועדה לנושא, ומאז פורסמו טיוטות רבות של התקנות – אולם, כלשון המכתב: טיוטות, טיוטות, ותקנות אין. העמותה מקווה שהשרה החדשה תחלץ את התקנות מהמקום בו הן תקועות ותהפוך אותן לחוק מחייב.
בינתיים מבקשת העמותה מהציבור לא לעצום עיניים אל מול משאיות הסבל, ולשלוח לה צילומים (סטילז ווידאו) של משאיות ההובלה ושל העופות הכלואים בהן.
אתי אלטמן, דוברת העמותה: "כולנו מכירים את המשאיות שנוסעות בכבישים, עמוסות בכלובים של עופות. בד"כ אנשים מעדיפים לעקוף אותן, ולא להסתכל. אולי אנחנו חוששים שאם נחשוב על העופות האלו, זה יפריע לנו לאכול אותם בארוחת הצהרים. אבל הם נמצאים שם ואסור לנו להתעלם מהם."
מצורפת פניית העמותה למשרד החקלאות, כפי שנשלחה.

רקע על הובלת עופות:
למעלה ממיליון תרנגולים בני שישה שבועות מתים בישראל כל שנה, רק בפרק הזמן של הובלתם ממשק הגידול למשחטה.
בתנאים טבעיים אפרוחים בגיל זה עדיין צמודים לאמם, וישנים בלילות תחת כנפיה. במשאיות שחולפות על-פנינו יום-יום בכבישים, הם דחוסים לכלובים צרים. תקרת הכלוב נמוכה כל-כך שהתרנגול הצעיר לא יכול לעמוד זקוף. כשאנחנו חולפים על-פני המשאית אנו רואים את התרנגולים שבכלובים שבשולי המשאית: חשופים לרוח קרה, לגשם סוחף או לשמש לוהטת. בכלובים הקבורים בלב המטען שוררים, גם בלילה קר,  חום כבד ולחות גבוהה.
התרנגול שמביט בנו מהמשאית במבט כבוי סובל מרעב ומצמא (בכלובים אין, כמובן, מזון ומים). לפעמים הוא סובל גם מכאבי תופת – תוצאה של עצמות שנשברו או יצאו ממקומן בעת ההעמסה לכלובים. הפועלים אוחזים את התרנגולים ברגליהם, כשהגוף והראש תלויים כלפי מטה, כמה תרנגולים בכל יד, ולוקחים אותם לכלובים. גם אם הפועל נוהג בתרנגולים בזהירות, מדובר בחוויה טראומטית לעוף הצעיר. כשפועל צריך להעמיס במהירות אלפי עופות בלול מחניק ומצחין, הסיכוי להתנהגות זהירה ומתחשבת הוא נמוך.
כשפותחים את הכלובים במשחטה מפרידים בין התרנגולים החיים והמתים. התרנגולים החיים נשחטים, נוצותיהם נמרטות, והם נשלחים לשווקים כבשר עוף.

פניית העמותה למשרד החקלאות כפי שנשלחה:

24 בפברואר, 2011
לכבוד
ח"כ אורית נוקד
שרת החקלאות ופיתוח הכפר                        בדואר רשום
משרד החקלאות                            ובפקס 03-9485835
ת.ד. 30                                    (טלפון 03-9485800)
בית דגן

כבוד השרה,

הנדון: התקנת תקנות צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (הובלת עופות)
1.    נבקשך להפעיל את סמכותך לפי סעיף 19 לחוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים), התשנ"ד-1994, ולהתקין תקנות בנוגע להובלת עופות.
2.    משאיות עמוסות כלובי עופות הן מראה מוכר לכולנו. הובלות אלו כרוכות, מעצם טבען, בגרימת סבל לעופות: צפיפות, רעב, צמא, פגיעות פיזיות, עומסי חום, חשיפה לתנאי מזג אוויר קיצוניים, טלטלה ובהלה הם רק חלק מהבעיות שמאפיינות הובלות אלו.
לפי נתוני השירותים הווטרינריים, למעלה ממיליון עופות מתים בישראל מדי שנה רק במהלך הובלתם ממשק הגידול למשחטה. נתון זה מתייחס רק להובלות למשחטות תעשייתיות. המספר המלא גבוה אף יותר.
3.    חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים), התשנ"ד-1994, מפקיד אותך על ביצועו, ולשם כך מסמיך אותך להתקין תקנות לביצוע, ובין היתר בנוגע לתנאי הובלה של בעלי-חיים.
בנוגע להובלת עופות חיוני לקבוע, בין היתר, אלו עופות אינם כשירים להובלה בשל מצבם, אלו שיטות העמסה אסורות (למשל, כדי למנוע נקיעה ושבירה של עצמות), מה התקן המזערי לכלובי הובלה, מה התנאים המזעריים לאוורור ולהגנה מפגעי מזג האוויר ומה משך ההובלה המרבי.
שבע-עשרה שנים לאחר חקיקת החוק, טרם הותקנו תקנות בנושא הובלת עופות!
4.    נוסח תקנות קיים, אך אינו מובא לחקיקה. די בכרונולוגיה קצרה כדי ללמד על גודל הסחבת.
5.    חוק צער בעלי-חיים חוקק בשנת 1994. מדובר בחוק מסגרת, שיישומו מחייב התקנת תקנות.
6.    בשנת 1999, משלא הותקנו תקנות כנדרש, עתר ח"כ אברהם פורז, שיזם את החוק לבג"ץ.
7.    בחודש פברואר 2000, בעקבות העתירה, מינה מנהל השירותים הווטרינרים דאז ועדה מקצועית כדי שתמליץ על תקנות בנושא הובלת בעלי-חיים. הוועדה התבקשה לעסוק בסדר עדיפות ראשון בנושא של הובלת עופות.
8.    משרד החקלאות עדכן את בג"ץ, במסגרת עתירתו של ח"כ פורז בהתקדמות עבודת הוועדה.
9.    בחודש מרץ 2001 הגישה הוועדה את מסקנותיה, לרבות טיוטת תקנות.
10.     בחודש מאי 2001 הפיץ מנהל השירותים הווטרינרים דאז להערות טיוטה (מתוקנת) של התקנות. לאחר קבלת ההערות, העביר המנהל טיוטה שלישית ללשכה המשפטית של משרדכם.
התקנות לא הותקנו.
11.     בפברואר 2003 מונה ח"כ פורז לתפקיד שר הפנים, ובעקבות זאת מחק את עתירתו.
12.    במאי 2003 קיימה ועדת פניות הציבור של הכנסת ישיבה בנוגע להובלת עופות, והאיצה בנציגי משרדך לקדם את הנושא. ישיבת המשך התקיימה בחודש יולי אותה שנה. תחת הלחץ שהפעילה הוועדה, כינסה הלשכה המשפטית של משרדך סדרת ישיבות בנושא. בישיבות נכחו, בין היתר, נציגי ארגון מגדלי העופות והמועצה לענף הלול. בישיבות המרתוניות נדונו התקנות אחת לאחת, לובנה כל מלה וכל הוראה, והושגו הסכמות.
13.    בעקבות סדרת מפגשים אלו, גיבש מנהל השירותים הווטרינרים טיוטה רביעית. טיוטה זו אושרה בידי שר החקלאות.
לאחר שהשר אישר את התקנות, במקום להביא להתקנתן, הן הופצו שוב, באפריל 2004, להערות הציבור. הציבור התבקש להעביר את תגובותיו עד 28.4.2004.
התקנות לא הותקנו.
14.    במקום זאת, בנובמבר 2005, התפרסמה באתר משרד החקלאות עוד טיוטת תקנות, שהוכנה, לפי הכתוב בראש המסמך, עוד באוגוסט 2004.
גם נוסח זה נותר באתר ולא הותקן.
15.    בשנת 2006 פורסמה באתר האינטרנט של משרדך טיוטה שישית של התקנות.
תקנות מחייבות לא הותקנו.
16.    באוקטובר 2009 פרסם משרד החקלאות טיוטה של התקנות, שביעית במספר. פעם נוספת התבקש הציבור להעביר את התייחסותו, ונקצבה לצורך זה תקופה של חודש ימים.
17.    בתאריך 4.3.2010 התקיימה במשרדך ישיבה לדיון בתקנות ובהערות שהוגשו להן. שוב השתתפו בישיבה נציגים של ארגון מגדלי העופות, המועצה לענף הלול ואחרים. בתום ישיבה ממושכת גובשה טיוטה שמינית במספר.
גם הפעם לא הותקנו התקנות.
18.    מטיוטה לטיוטה הוסרו או הוחלשו הוראות שתכליתן הגנה על העופות. כך, למשל, נקבע שניתן יהיה להוביל עופות גם בכלובים שאינם מאפשרים להם לעמוד זקופים. משכי ההובלה, במהלכם העופות אינם מקבלים מזון ומים, הוארכו. הוראות שנועדו להגן על העופות מתנאי חום ומחנק צומצמו. ואלו רק דוגמאות בודדות.
19.    הנה כי כן: שש שנים לקח למשרד עד שהחל בהליכי התקנת התקנות המתחייבים לפי חוק.
אחת עשרה שנים נוספות תקועות התקנות במקומן, כשמדי פעם נזכרים בהן, מעבירים אותן שוב להערות ולדיונים, מחזירים אותן למגרה וחוזר חלילה.
והתוצאה: טיוטות, טיוטות, ותקנות אין.
20.    לא אאריך בטיעון משפטי, משום שאני סבור שאין מחלוקת בדבר הצורך לתקן מחדל משווע זה.
הסמכות להתקין תקנות לפי חוק צער בעלי-חיים מנוסחת במלה "רשאי" אולם מהמפורסמות היא שהקניית הסמכות מחייבת, לכל הפחות, להפעיל שיקול דעת סביר ולקבל החלטה אם נחוץ להפעיל את הסמכות (בג"צ 297/82 ברגר נגד שר הפנים, פ"ד לז (3) 29 (1983)). ההחלטה בדבר נחיצות התקנת התקנות כבר התקבלה על-ידי קודמייך בתפקיד. כזכור, כבר לפני 11 שנים מונתה ועדה שהתבקשה להגיש המלצות לתקנות בדבר הובלת עופות בסדר עדיפות ראשון. נוסח של התקנות אף אושר כבר בידי השר.
סמכות מינהלית, לרבות הסמכות להתקין תקנות, יש להפעיל בלוח זמנים סביר ובמהירות ראויה (בג"ץ 18/82 חברה קדישא גחש"א ת"א נ’ המועצה המחוזית לתכנון ולבניה תל-אביב יפו, פ"ד ל"ח (1) 701 (1984)). הדברים אמורים במיוחד בתקנות שהן חיוניות לביצועו היעיל של חוק (בג"צ 295/65 אופנהימר נ’ שר הפנים והבריאות, פ"ד כ(1) 309 (1966)).
ההיקף הנרחב של הובלת עופות, והבעיות החריפות במיוחד שמאפיינות תופעה זו, מוסיפים לדחיפות שבהסדרת הנושא בתקנות.
21.    נוכח העבודה שכבר נעשתה בנושא, איננו סבורים שנחוצה למשרדך ארכה נוספת להגשת התקנות לאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
22.    אם בתוך 45 יום מהיום לא יוגשו תקנות כאמור לאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת תיאלץ מרשתי לפנות לבית-המשפט.
23.    בשולי הדברים, אבקש לבטא את התקווה שהתקנות שיוגשו יהיו תקנות שיש בהן כדי להגן על העופות שבהובלה, ושלא יצריכו דיונים ממושכים בוועדה ובבתי-משפט.

בכבוד רב,
יוסי וולפסון, עו"ד

העתקים:
עו"ד יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה
עו"ד ערן אטינגר, היועץ המשפטי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
ד"ר מישל בלאיש, מנהל השירותים הווטרינרים (בפועל)
ד"ר דגנית בן דב, הממונה לפי חוק צער בעלי-חיים

*התמונה לשם המחשה בלבד