18/02/2011

לעמותת 'תנו לחיות לחיות' המדהימים!

כלבתנו האהובה נגנבה מחוץ לסופר במרכז גילת ב"ש בתאריך 27/01/2011 בשעות הערב. מאותו רגע חרב עלינו עולמנו וכל החיים השתנו, התחושה בבית היתה שונה, לא היה רגע של שקט בלי דאגה עזה ותחושה כבדה שליוותה אותנו.

הכלבה איתנו 4 שנים, היא ממש כמו הילדה שלנו, אנחנו אוהבים לטייל איתה, לראות אותה רצה, נהנית, שמחה. לכל מקום שאפשר היא באה איתנו, טיולי שטח, ים, טיולים באופניים. לפני כשנתיים היינו חודש בלעדיה בחו"ל ולא היה יום שעבר בלי שנחשוב עליה, מספר פעמים בשבוע היינו מתקשרים לבדוק שהכל בסדר ושטוב לה. יש ביננו קשר עמוק מאוד, אנחנו משפחה.
 
מהרגע שנגנבה ועד שחזרה הרגשנו אבודים, תחושה של חוסר אונים מטורף, פחד ודאגה.
מהרגע שהודענו לכם על הגניבה הרגשנו שיש עוד מישהו שבאמת אכפת לו מהמקרה, תמכתם, עזרתם, נתתם עצות, פניתם לאנשים, פרסמתם.
בכל רגע נתון האמנו שהיא תחזור אלינו, לא ויתרנו לרגע. את כל הזמן השקענו בלחפש אותה ולמצוא עוד דרכים לפנות ליותר אנשים. הרבה אנשים הפגינו אמפתיה ודאגה ואנו מודים להם מאוד.

אתי, לך במיוחד אנו רוצים להודות, בכל התקופה (שנראתה כמו נצח) של 18 הימים שהכלבה האהובה שלנו לא היתה איתנו הרגשנו שאת מחזיקה לנו את היד, אין רגע שפנינו אלייך ולא היית זמינה עבורנו ומעבר לכך, הפגנת דאגה עצומה שריגשה אותנו מאוד.
עשית ופנית לכל מי שיכולת ואפילו מעבר, הרגעת, ניחמת ואנו מודים לך על כך מאוד.
אתמול בלילה התקשר מישהו ואמר שהכלבה אצל חברו ושהוא ראה את המודעה ומיד אמר לחברו שהכלבה שייכת למישהו, הם התקשרו אלינו, נפגשנו עימם והכלבה האהובה חזרה לזרועותינו. הרגשנו אושר שאין כמותו, התרגשות עצומה, בדקנו וראינו שהיא בריאה, הכל בסדר וזהו, הסיפור נגמר. סוף סוף.

את עזרת לנו מאוד ואנו מודים לך ברמות שאי אפשר לתאר!!
תודה תודה תודה!!
חן וגלי.

למי שפספס את הסיפור המלא