01/02/2011

תגיות:
,,,

 להלן פרטי התלונה שהגיע אלינו:

 


"אתי שלום

בהמשך לשיחתנו בצהריים בטלפון אני שולחת לך את כל הפרטים שיש לי. תודה מראש על העזרה

אנחנו מגדלים חתולים כבר המון המון שנים. בספטמבר האחרון עברנו דירה לשכונה חדשה. היו לנו שישה חתולים. בשבועיים האחרונים החתולים שלנו החלו להיעלם בזה אחר זה. חיפשנו אותם הרבה ולא מצאנו. התחלנו לעבור בין השכנים לראות אולי הם ראו או שמעו משהו.

הגענו לשכנים שגרים מולינו ברחוב… בגדרה וראינו בגינה שלהם מלכודת חתולים. הם דווחו לנו כי יש שכן אחר שלא אוהב חתולים בשכונה, לוכד אותם ומרחיק אותם. המלכודת הייתה אצלם רק בתור הלוואה כי הם רצו ללכוד חתול אחד ספציפי שהפריע להם (ככל הניראה גם הוא שלנו והוא בין הנעלמים).
הלכנו לשכן השני- הוא אומר שהוא תפס רק חתול אחד שמתאים לתיאור של אחת , ההחתולת שלנו  (בשיחה לפני כן עם אשתו היא אמרה שהיא לא יודעת כבר כמה חתולים הוא פינה ושיש לה פוביה מחתולים, כמו כן היא צעקה עלינו והגיבה מאוד בגסות וסרבה לתת לנו פרטים) והוריד אותה בבית ספר באיזור.הוא קנה בשביל זה את המלכודת שעלתה לו 700 שקל.

הלכתי אתמול בערב למשטרת רחובות והגשתי תלונה. בינתיים מאתמול שנמסר לנו המקום שהוא הוריד בו כביכול את החתולים חיפשנו שם בלי הפסקה ואין להם שום זכר., לצערינו אנחנו חושדים שהרגו לנו אותם.

היום כבר קיבלתי טלפון מהשכן שמאיים עלי בתביעה על השחתת רכוש שלטענתו החתולה שלי שהוא העלים הרסה לו רכוש בגינה.

נותרו לנו כרגע רק שני חתולים, אחת מהן אצלינו כבר 16 שנים ואנחנו מאוד לחוצים שהם יעלמו. אין לנו דרך לסגור אותם בתוך הבית כי זה בית פרטי והם יוצאים מכל חלון.

יותר מאוחר היום אני אשלח לך את כל התמונות.

שוב תודה אנחנו מאוד מאוד מעריכים את העזרה."

תנו לחיות לחיות הגישה תלונה במשטרה:

לכבוד:

סנ"צ עופר דגן

משטרת רחובות

באמצעות פקס: 08-9770107

הנדון: תלונה על חשדות לכאורה להתעללות בבעלי חיים    

  1. עמותת תנו לחיות לחיות הנה "ארגון למען בעלי חיים", כהגדרתו בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד – 1994 – ומוסמכת לפעול להגנתם ולרווחתם של בעלי החיים בישראל, כאמור בחוק, ובכלל זה להגיש קובלנות פליליות ובקשות לצווי מניעה.
  2. התקבל דיווח במשרדי העמותה על חשד לכאורה להעלמת חתולי-בית בגילאים 8-9 ושייכים כחוק לבעליו. החשוד על-פי המתלוננת הוא השכן…המתגורר ב… בעיר גדרה. 
  3. אין כל ספק כי במידה ויאומתו החשדות, מדובר במעשים הנוגדים את חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) , התשנ"ד – 1994, האוסר על התעללות כלשהי בבעלי חיים, לרבות פגיעה בבעלי חיים וברווחתם.

1.       אבקשך לפעול בדחיפות בנושא ולהורות לגורמים המתאימים במשטרה למצות חקירה עד תום בהקדם האפשרי .

מצורפים:

          הדיווח שהגיע במייל לעמותה.

          טופס עדות

 תנו לחיות לחיות הגישה צו מניעה:

בבית משפט השלום                                                                   ת.א. ____________

 

 

 

בפתח תקוה                                                                                          

 

                        המבקשת:         עמותת "תנו לחיות לחיות"

מס’ עמותה 58-017-683-2

                                                ע"י ב"כ עו"ד יהונתן רבינוביץ ו/או  עו"ד תמר בוקשפן

                                                מרחוב בית אלפא 13 תל-אביב 61573

                                                טל: 03-6241776; פקס: 03-6241779

 

– נ ג ד –

 

                        המשיבים:        1. מר 

                                                2.

 

בקשה דחופה למתן צו מניעה

(במעמד צד אחד)

(לפי סעיף 17א (ב) לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) התשנ"ד-1994)

 

עניינה של בקשה זו היא פעולותיהם של המשיבים ללכידת חתולים שלא כדין ולהרחקתם ממקום מחייתם, באופן המהווה התעללות בבעלי חיים, האסורה מכוח חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994 ("החוק").

 

עקב דחיפות העניין מוגשת בקשה זו במעמד צד אחד, כאשר המבקשת שומרת לעצמה את הזכות להוסיף במועד הדיון טיעונים ו/או מסמכים נוספים ככל שיידרשו.

 

בית המשפט הנכבד יתבקש ליתן במעמד צד אחד צו האוסר על המשיבים לבצע, בין בעצמם ובין אמצעות אחרים, פעולות לכידה של חתולים (חתולי רחוב או חתולי חצר) וכן צו אשר יורה למשיבים למסור את המלכודת למבקשת, או לוטרינר העירוני, או למשטרת ישראל וכן צו המורה למשיבים לחתום על התחייבות כספית על פיה יימנעו מללכוד חתולים.

 

<span> </span>

להלן נימוקי הבקשה:

 

זהות הצדדים

1.       המבקשת הינה עמותה ללא כוונת רווח, שמטרותיה וייעודה טיפול והצלה של בעלי חיים בישראל.  העמותה רשומה מזה 19 שנים, והיא בעלת ניסיון רב בטיפול, שיקום ומציאת בית חם לבעלי חיים.

המבקשת הנה "ארגון בעלי חיים" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) התשנ"ד-1994 (להלן: "החוק"),  ומכוח זאת היא מוסמכת להגיש בקשה זו.

תצהיר דוברת העמותה הגב’ אתי אלטמן מצורף בזאת כנספח 1 לבקשה.

העתק אישור המשרד לאיכות הסביבה מצורף בזאת כנספח 2 לבקשה.

2.     המשיבים כעושים שימוש במלכודת ללכידת חתולים באופן שהם לוכדים בעזרתה חתולים באופן שהם ממקמים את המלכודת בחצר ביתם, לוכדים חתולים השייכים כפי הנראה גם לשכניהם, גורל חתולים אלה אינו ידוע. המבקשת תטען כי, כמפורט להלן, פעולות המשיבים להרחקת החתולים מהווה מעשה התעללות האסור לפי סעיף 2 לחוק.

<>רקע עובדתי>

3.     ביום 11/1/11 נתקבלה על ידי הגב’ אתי אלטמן, דוברת העמותה,תלונה מאת גב’ , על-פיה בשבועיים האחרונים החלו להעלם לה 4 חתולים בוגרים שהיו ברשותה מהיותם גורים. מהתלונה עולה כי לטענת  המעורבים הם מר .

4.     עוד באותו היום שוחחה הגב’ אלטמן טלפונית עם מר , הציגה את עצמה ואמרה לו כי קיבלה תלונה על כך שלכד 4 חתולים הפנתה את תשומת ליבו שאם זה נכון מדובר על עבירה על פי חוק צער בעלי חיים. מר השיב כי לכד אך ורק חתול אחד זה שנכנס לשטחו ותקף את אישתו וביתו. לטענתו, היה מדובר בחתול מאוד חולה. בנוסף, מר י ציין כי חתולים מביאים מחלות שונות לרבות מחלת הכלבת.

5.     על כן, עוד באותו היום הגישה הגב’ אלטמן תלונה למשטרת רחובות. בנוסף העבירה את התלונה במייל לד"ר נסינג, הוטרינר העירוני של גדרה ואף שוחחה עימו טלפונית ואמרה לו בין היתר כי לטענת מר  העירייה הורתה להם לקנות מלכודת וללכוד את החתולים. ד"ר נסינג הבטיח לגב’ אלטמן כי ישלח פקח לבדוק את התלונה גופה ואם הדברים נכונים מדובר על אירוע חמור והוא אישית יפנה בתלונה למשטרת ישראל.

העתק תצהיר הגב’ אתי אלטמן מצורף כנספח 3 לבקשה.

העתק התלונה למשטרת רחובות מיום 11/1/11 מצורף כנספח 4 לבקשה.

העתק התלונה מאת הגב’ מיום 11/1/11; העתק המייל לד"ר נסינג מיום 11/1/11; העתק העברת התלונה לסנ"צ פדלון מיום 23/1/11; מצורף ביחד כנספח 5 לבקשה.

6.     גב’   וביתה גב’  מתגוררים ברחוב  בגדרה, בבבית פרטי הכוללת חצר. הנ"ל גדלו 6 חתולים במשך שנים רבות.

7.     מספר ימים עובר לתאריך 2.1.11 הבחינו הנ"ל כי אחת החתולות נעלמה, ולאחר מספר ימים החלו להעלם חתולים נוספים.

8.     הנ"ל ערכו חיפושים נרחבים בקירבת ביתם ובשכונת המגורים, אך לא נמצא דבר.

9.     ביום 2.1.11 במסגרת מאמצי החיפוש, הבחינו הנ"ל בחצר הבית של אחד השכנים ששמם  אשר גרים ברחוב בגדרה, במלבן מתכת מסורג אשר הוצב בחצר הבית ועלה חשדם כי המדובר במלכודת חתולים.

10. ביום 3.1.11 שוחחה גב’עם משיבה 2 אשר מסרה כי משיב 1 מרחיק חתולים מהשכונה.

11. באותו היום הלכו גב’  וגב’  למשיב 1, שוחחו עם אשתו והיא אישרה בשיחה כי בעלה מרחיק חתולים מהשכונה, ציינה כי יש לה פוביה מחתולים אך היא אינה יודת מה הוא עשה באותם חתולים.

12. גב’  וגב’ הלכו להגיש תלונה במשטרת רחובות. שוטר אשר שמע את פרטי התלונה יצר קשר טלפוני עם משיב 1, והאחרון אישר לו כי הוא רכש מלכודת חתולים בסכום של 700 ₪ וכי הוא תפס חתול אחד.

13. גב’  יצרה קשר טלפוני, לאחר השיחה דלעיל עם משיב 1 והלה מסר לה כי המלכודת שהוא רכש נמאת כרגע אצל משיבה 2.

14. בעת שחזרו לביתם ממשטרת רחובות, הלכו גב’ לביתם של משיבה 2 ושאלו אותה האם המלכודת של משיב 1 נמאת אצלהם והלה אישרו בחיוב, בשיחה מאוחרת באותה יום עם מר אי הלה אישר כי משיב 1 הלווה לו את המלכודת וכי הוא הפעיל אותה ולכד חתול שחור.

תצהירה של  גב’  מצורף בזאת כנספח 6 לבקשה.

תצהירה של  גב’ מצורף בזאת כנספח 7 לבקשה.

15. כפי שיפורט להלן, לכידת חתולים והרחקתם ממקום מחייתם הקבוע הינה עבירה על הוראות סעיף 2 לחוק. לבין אמהותיהם.

 

הטיעון המשפטי – לכידת חתולים והרחקתם ממקום מחייתם הקבוע שלא בהוראת וטרינר עירוני ושלא תוך מתן תמיכה להסתגלות החתול לתא השטח החדש מהווה התעללות אסורה

 

כללי – האיסור על התעללות בבעלי חיים

16. סעיף 2 לחוק קובע את האיסור בו עסקינן:

"2. איסור התעללות (תיקון התשס"א)

(א) לא יענה אדם בעל חיים, לא יתאכזר אליו ולא יתעלל בו בדרך כלשהי".

17.   סעיף זה פורש על-ידי כב’ השופט מ’ חשין ברע"א 1684/96 עמותת "תנו לחיות לחיות" נ’ מפעלי נופש חמת, פ"ד נא(3), 832 ,בעמ’ 848-849:

"שלושה המה מעשים שהמחוקק אוסר עליהם: עינוי בעל-חיים ("לא יענה"); התאכזרות לבעל-חיים ("לא יתאכזר"); והתעללות בבעל-חיים ("לא יתעלל בו בדרך כלשהי"). שלושה שמות-פועל אלה: עינוי, התאכזרות והתעללות, אין הם מעיקרם "מושגי משפט" אלא מושגים הבאים לתאר תופעות חברתיות מסויימות… "עינוי" פירושו גרימת סבל, כאב ויסורים… להתאכזר לאדם או לחיה פירושו להרע להם, לנהוג בהם ברוע לב, לנהוג שלא ברחמים, לנהוג בקשיחות-לב… "התעללות" פירושה התנהגות קשה ואכזרית כלפי הזולת, השפלתו של הזולת, עשיית רע לזולת".  

18.   זאת ועוד, עקרון היסוד והמוצא בשיטת המשפט הישראלית קובע כי לחיות הזכות לחיות. כך קבע בית המשפט העליון בבג"צ 6446/96 העמותה למען החתול בישראל נ’ עיריית ערד ואח’, דינים עליון נא  872,  כדלקמן:

"בבואנו לדון בסמכותן של הרשויות המקומיות לעניין השמדת בעלי חיים, עלינו לשוות לנגד עינינו את זכותם של בעלי החיים לחיות. זכות זו, גם אם אינה מעוגנת ישירות בחקיקה הישראלית, מהווה חלק מתרבותנו ומתחושה פנימית ערכית ותועלתית כאחד, בדבר החובה והצורך להגן על כל אשר נברא עלי אדמות ורוח חיים באפו. נקודת המוצא של החקיקה הנושקת לזכות בעלי החיים לחיות היא שזכות זו קיימת ומוגנת בשיטתנו המשפטית".

19.     ועוד נאמר בבג"צ 4884/00 עמותת "תנו לחיות לחיות" ואח’ נ’ מנהל השירותים הווטרינריים בשדה במשרד, פ"ד נח(5), 202 ,בעמ’ 206-207:

"הגנה על חייהם של בעלי-חיים ואיסור להתעלל בהם ולגרום להם סבל הינם אינטרסים מוכרים במשפטנו. הם מעוגנים בשורה של הוראות בחוקים ובתקנות… גם ההלכה הפסוקה הכירה בחשיבות של ערכים אלה".

[וראה גם: בג"צ 9232/01 "נח" ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי-חיים נ’ היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נז(3), 212]

20.     ועוד נאמר ברע"א 1684/96 הנ"ל:

"תכלית החוק ניבטת אלינו ממילותיו, וכוונתו היא להגן על בעלי-חיים שלא יעוללו להם רע". (הדגשה הוספה – הח"מ)

הסמכות המקצועית היחידה לטיפול בחתולי הרחוב – רופא וטרינר רשותי

21. בעקבות בג"צ 4884/00 הנ"ל, ביום 6.5.2008 פרסמו השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר הנחיות לטיפול ב"בעיות הנגרמות ע"י חתולי רחוב" (להלן: "ההנחיות"). קווי היסוד לטיפול בחתולי הרחוב צוינו בשער ההנחיות:

"א. ניתן להסתייע בגוף פרטי לצורך טיפול בחתולי רחוב אך ורק לצורך יישום החלטה שקיבל הרופא הווטרינר הרשותי לאחר שביקר במקום בעצמו…

ב. ניתן להסתייע בגורם פרטי, כאמור, רק אם גורם זה הינו, לדעת הרופא הווטרינר הרשותי, בעל כישורים מתאימים וראויים לטיפול בחתולים…

ד. יש להקפיד על תיעוד כל שלבי הטיפול…

ה. יש להקפיד על פרסום מועדי לכידת החתולים כדי למנוע לכידת חתולי בית שיש להם בעלים ועל רישום פרטיהם המזהים של החתולים הנלכדים".

      בעמוד 3 להנחיות, בסעיף "ג. לכידת חתולים והטיפול בהם", נאמר:

"במקרה בו החליט רופא וטרינר רשותי על צורך בלכידת חתולים, ילכדו החתולים בידי אדם מיומן שברשותו ציוד לכידה מתאים. הלכידה יכולה להתבצע בידי עובד הרשות או באמצעים אחרים שיפעלו תחת פיקוחו ובאחריותו של הרופא הווטרינר הרשותי. שיקול דעת לגבי אופי הפעילות ונתוני החתולים שילכדו יהיה של הרופא הווטרינר הרשותי בלבד!"

הסעיף מוסיף ומפרט מהם התנאים ההכרחיים לצורך ביצוע לכידת חתולים, לאן יועברו החתולים המורחקים, אילו טיפולים רפואיים יקבלו לאחר לכידתם ולמי יועברו לאחר הטיפול בהם.

ברי כי, תנאים אלה כלל אינם מתקייימים בענייננו.

העתק הנחיות השירותים הווטרינריים מיום 6.5.2008 מצורף בזאת כנספח 8 לבקשה.

הרחקת חתולים ממקום מחייתם הקבוע תיעשה במשורה, תוך מתן תמיכה לחתול להסתגלות לתא השטח החדש

22. חתול הרחוב – Feral Cat – הינו חיה טריטוריאלית, אשר חיה במסגרת חברתית של מושבה בשטחים פתוחים. המאפיינים ההתנהגותיים של חתולי הרחוב הינם שונים מאלו של חתולי הבית – Pet Cat.

23. העברת חתול חסר בית ממקום מחייתו הקבוע הינה טראומה, אשר יש ללוותה בהליכי הסתגלות מהותיים. ממאמרה (המצורף להלן) של גב’ ריבי מאייר, מומחית בעלת שם להתנהגות חתולים, ומייסדת "העמותה למען החתול בישראל" (היא העותר בבג"צ 6446/96 הנ"ל) עולה כי, חתול במקום זר יאבד את עשתונותיו, ויברח מן המקום אליו הועבר. בריחת החתול, סביר כי תביא למותו ברעב או בתאונה. זאת ועוד, העברת חתול ממקום מחייתו הקבוע תביא את המושבה ממנה הוא נלקח למצב פגיע, תפתח פתח לכניסת חתולים חדשים במקום החתולים שנלקחו, ואף עלולה להביא לחדירה לטריטוריה של מכרסמים ונחשים.

24. במאמרה, מציינת גב’ מאייר מהם הצעדים בהם יש לנקוט, היה והוחלט על העברת חתולים ממקום מחייתם. בין היתר, קובעת גב’ מאייר כי, אסור להרחיק אמא ללא גוריה. מובן כי רשימת התנאים הארוכה היא אחת הסיבות כי, נדרש פיקוח וטרינרי הדוק על הליך העברת החתולים.

העתק מאמרה של גב’ ריבי מאייר מצורף בזאת כנספח 9 לבקשה זו.

25. עמדה זו נתקבלה גם על-ידי משטרת ישראל. בחוות דעת משפטית מיום 8.10.1997 מנתחת עו"ד רפ"ק י.פ. עלאיוף את יסודות עבירת ההתעללות הקבועה בסעיף 2 לחוק, וקובעת כדלקמן:

"חוות הדעת המונחות בפנינו מצביעות על כך שלכידת חתולים והעברתם למקום אחר ללא ביצוע פעולות תמיכה וסיוע להסתגלות במקום החדש, גורמת להם סבל רב, עד כדי קיצור תוחלת חייהם. בכך נתמלא היסוד העובדתי של המעשה."

עו"ד רפ"ק עלאיוף ממשיכה ומנתחת את היסוד הנפשי של העבירה ומסכמת:

"… אין לנו ספק כי אין ערך חברתי מוסכם לגבי הרחקת חתולים באמצעות לכידתם והעברתם (דבר הגורם להם סבל עד כדי קיצור תוחלת חייהם) במיוחד כאשר זה מבוצע ע"י אדם פרטי, ללא הכשרה מתאימה, ללא הסמכה, ללא פיקוח, ללא ביצוע פעולות סיוע ותמיכה להסתגלות בע"ח במקום החדש… [הדגשה במקור – הח"מ]

מכל הסיבות לעיל, יש, לדעתנו, לפרש מעשי לכידת חתולים והעתקם משטח מחייתם למקום זר, ללא ביצוע פעולות תמיכה וסיוע להסתגלותם במקום החדש, כעבירה על ס’ 2 לחוק צער בעלי חיים, התשנ"ד-1994." [הדגשה הוספה – הח"מ]

העתק חוות-דעת של רפ"ק עו"ד י.פ. עלאיוף מיום 8.10.1997 מצורף בזאת כנספח 10 לבקשה.

26. עוד יובהר כי כבר בשנת 1998 הודיע קמ"ט המשטרה לענייני החוק כי, רשיון ההדברה הניתן למדבירים מטעם המשרד להגנת הסביבה אינו מהווה אסמכתא ללכידת בעלי חיים, וכי לכידה כזו, כשאין לה תכלית ראויה, מהווה עבירה לפי הוראות סעיף 2 לחוק.

העתק מכתבו של פקד יואב מדינה מיום 14.6.1998 מצורף בזאת כנספח 11 לבקשה.

 

לסיכום – יסוד סביר להניח כי מתקיימת עבירה על הוראות סעיף 2 לחוק

27. אם כן, על מספר תנאים להתממש על מנת שהרחקת חתולים ממקום מחייתם תהיה מותרת –

א)      על נותן ההוראה להיות וטרינר עירוני מוסמך, ועליו לתת החלטתו בהתבסס על ביקור במקום, ובהתבסס על נימוקים שיירשמו;

ב)    הרחקת החתולים תיעשה תוך מתן תמיכה להסתגלותם בתא השטח החדש, וזאת בשל אופיים ההתנהגותי הטריטוריאלי של חתולי הרחוב;

ג)       הרחקה שלא בתנאים הנ"ל עלולה להביא למותו של החתול ולפגישה במושבה ממנה נלקח החתול, ועל-כן מהווה עבירה לפי סעיף 2 לחוק.

28. כפי שפורט לעיל, המשיבים פועלים ללכידת חתולים ולהרחקתם, וזאת ללא כל הסמכה מן הווטרינר העירוני, ללא נקיטה בצעדים הנדרשים על מנת לתמוך בחתולים המועברים בכדי שלא ייסבלו.

29. יודגש: כדבר שבשיגרה מבוצעות פעולות ללכידת חתולים, על-ידי אזרחים ועל-ידי ארגונים שונים, לרבות על-ידי המבקשת. יחד עם זאת פעולות אלו נעשות לתכלית ראויה – מתן טיפול רפואי לחתול ו/או ביצוע הליך עיקור /סירוס, ובסיומן מוחזרים החתולים אל המקום ממנו נלקחו.

סמכות בית המשפט הנכבד ליתן צו מניעה –

30.    סעיף 17א(א) לחוק מסמיך את המבקשת לפנות לבית משפט נכבד זה, בבקשה כי יוציא צו שיאסור על ביצועם של מעשים, המהווים עבירה על הוראת סעיף 2 לחוק. ס"ק (ב) מסמיך את בית המשפט הנכבד ליתן צו במעמד צד אחד.

31.    לאור הצטברות הראיות המצביעות על כך שהמשיבים מבצעים פעולות לכידה של חתולים חסרי בית, הרי שברי כי האמצעי היחיד אשר יביא להפסקתן של אותן פעולות הנה באמצעות הוצאת הצווים המבוקשים בכותרתה של בקשה זו. 

32.    אשר על כן מתבקש בית המשפט הנכבד לקבל את הבקשה, וליתן הצוים כמבוקש בכותרתה של בקשה זו.

33.   כדי למנוע כל מצב בו המשיבים ימשיכו בפעילותם,בתקופה שעד לדיון במעמד שני הצדדים, מתבקש בית המשפט הנכבד לעשות שימוש בסמכותו שמכוח סעיף קטן 17 א’ (ב’) לחוק וליתן את הצוים המבוקשים במעמד צד אחד. 

34.    המבקשת תטען כי למשיבים לא ייגרם כל נזק אם יינתן הצו המבוקש, באשר המשיבים ממילא אינם אמורים להפיק רווח כלשהו מפעילות לכידה של חתולים. לעומת זאת, אי מתן הצו עלול לגרום לסבל נורא ואף למוות לחתולים רבים רחוב רבים וממילא אי מתן הצו יסכל את אכיפתו של חוק צער בעלי חיים ואת ביצוע פסקי דינו של בית המשפט העליון. 

[לעניין מתן צו דומה, כב’ בית המשפט מופנה אל החלטת כב’ השופטת ר’ ניב בבש"א 179394/07 מיום 21.11.2001, בו ניתן צו ארעי במעמד צד אחד האוסר על המשיב להמית או ללכוד חתולים חסרי בית]

 

סוף דבר

35.   הסעד המבוקש בזאת הוא צו האוסר על המשיבים לבצע, בין בעצמם ובין באמצעות אחרים, פעולות לכידה של חתולים חסרי בית (חתולי רחוב או חתולי חצר) וכן צו המורה למשיבים למסור את המלכודת לעמותה או לוטרינר העירוני וכן לתחום על התחייבות לפיה ימנעו מלכידת חתולים.

36.   לנוכח האמור לעיל תטען המבקשת כי, היא עומדת בכל התנאים הדרושים להוצאת הצו במעמד צד אחד כמבוקש.

37.   אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד להורות על צו מניעה במעמד צד אחד, וכן להורות על קיום דיון בבקשה בתוך 7 ימים מיום מתן הצו, כאמור בסעיף17א (ב) לחוק צער בעלי חיים.

38. כמו כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את המשיבים בהוצאות המבקשת בבקשה זו, לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

39. לבית המשפט הנכבד סמכות עניינית ומקומית לדון בבקשה זו.

40. מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.

בית המשפט הנכבד יתבקש ליתן במעמד צד אחד צו האוסר על המשיבים לבצע, בין בעצמם ובין אמצעות אחרים, פעולות לכידה של חתולים (חתולי רחוב או חתולי חצר) וכן צו אשר יורה למשיבים למסור את המלכודת למבקשת, או לוטרינר העירוני, או למשטרת ישראל וכן צו המורה למשיבים לחתום על התחייבות כספית על פיה יימנעו מללכוד חתולים.

 

 

__________________

יהונתן רבינוביץ, עו"ד

ב"כ המבקשת