מדינת שראל מייבאת מדי שנה מאירופה ומאוסטרליה כמאתיים אלף עגלים וכבשים לפיטום ולשחיטה. רובם מגיעים לנמלי הארץ בדרך הים. שוב ושוב אנו נתקלים במצבים בהם אוניות המביאות לארץ את בעלי-החיים האלו עוגנות בסמוך לנמל משכי זמן ארוכים ביותר – לעתים למרות שהרציף הרלוונטי בנמל פנוי.
השבוע, ב-19.10.2015, טיפלנו במקרה חמור במיוחד בו אוניה, שהגיעה לנמל מספנות ישראל, נכנסה לנמל וכבר החלה לפרוק את בעלי-החיים, ואז הופסקה הפריקה, האוניה יצאה מהנמל, ואוניה אחרת נכנסה לפרוק סחורה רגילה באותו רציף. גם לאחר עזיבת האוניה השנייה לא חזרה האוניה נושאת העגלים לנמל אלא לאחר שעות רבות, ולאחר התערבות של לשכת שר התחבורה וראש מינהל ספנות – ועל התערבות חשובה זו תודתנו. פנייה שנעשתה במקביל לשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות כלל לא נענתה.
לקח מקרה זה לא הופק. למחרת, ב-20.10.2015, הגיעה לנמל מספנות ישראל האוניה Phoenix I, אף היא נושאת עגלים לבשר. האוניה הגיעה לפתח הנמל כבר בשעה 9:00 בבוקר, אולם הוכנסה אליו רק בשעה 18:00 בערב.
התוצאה של עיכובים מעין אלו היא שבעלי-החיים מוחזקים ללא צורך, למשכי זמן ארוכים נוספים, בתנאים קשים של צפיפות, דוחק וזוהמה – ולמצער: בתנאים שנועדו אך ורק להחזקה זמנית, למשך זמן מינימאלי ככל הניתן, לפני העברת בעלי-החיים למתקן מסודר ביבשה.
המצב קשה אף יותר באוניות בהן האפקטיביות של מערכת האוורור היא מיטבית רק כאשר הספינה היא בתנועה, או כאשר תנאי מזג האוויר קשים או הים גלי.
