תחילת הפרשה לפני מספר שבועות, כאשר הצוות המדעי שלנו סקר וניתח את כל המאמרים של ניסויים בכלבים בארץ אשר התפרסמו הבשנים האחרונות. מהמאמרים עולה שמדי שנה מוכנסים למעבדות עשרות כלבים, רובם כלבים מעורבים וחלקם הקטן כלבים מסוג ביגל. ידוע לנו שכלבי הביגל נמכרים למעבדות ע"י חברת "הרלן" – הספקית העיקרית של בעלי-החיים למעבדות בישראל – אשר מייבאת אותם מבתי גידול שבבעלותה באירופה. בדיקה שעשינו העלתה כי הכלבים המעורבים מגיעים למעבדות מתחנות הסגר רשותיות בניגוד לחוק, וזאת בידיעתו של יו"ר "המועצה לניסויים בבעלי-חיים" וללא ידיעת שר החקלאות.
מאחר שהעברת כלבים מהסגרים רשותיים למעבדות אסורה בחוק, נשלח ביום 7.11.2010 מכתב לשר החקלאות ולשר הבריאות בדרישה לעצור את הניסויים בכלבים מעורבים ולהעבירם לידי עמותת "תנו לחיות לחיות" לשיקום, איתור אפשרי של בעליהם או מציאת בתים עבורם. הדרישה נשלחה על-ידי עו"ד ערן לב ועו"ד שגיא אגמון בשם עמותת "מאחורי דלתות המעבדה", "העמותה למען מדע מוסרי" ועמותת "תנו לחיות לחיות".
העברת כלבים מתחנות הסגר רשותיות למעבדות הינה הפקרת דמם של כלבים חסרי מזל, שאבדו או ננטשו ע"י בעליהם, או שנאספו מהרחוב ע"י הרשויות. מאחר שבמעבדות מעדיפים כלבים ידידותיים וטובי-מזג, קיימת סבירות שהכלבים שמגיעים אליהן הם כלבים מבוייתים שרגילים וסומכים על בני-אדם. עפ"י נתוני המועצה לניסויים בבעלי-חיים, בשנת 2009 נעשו ניסויים ב-55 כלבים, רובם כלבים שהועברו מהסגרים.
הכלבים במעבדות עוברים ניסויים אכזריים מאוד שנמשכים חודשים ואף שנים ובסופם הם מומתים. חלק גדול מהניסויים בכלבים מתבצע בביה"ס לרפואת שיניים באוניברסיטת תל-אביב, שבו חשפנו לאחרונה את פרשת הניסויים האכזריים והמיותרים בחתולים. גם בביה"ס לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית משתמשים בכלבים מעורבים. ניסויים נוספים בכלבים מעורבים מתבצעים במחלקות לכירורגיה ניסויית בטכניון בחיפה ובאוניברסיטה העברית בירושלים, בבי"ח תל-השומר ובחברות ביו-טכנולוגיה למיניהן.
הניסויים בכלבים כוללים עקירת שיניים וקדיחת חורים בלסתות, שבירת עצמות, כריתת איברים ועוד. למרות שאין לכך איזכור במאמרי הניסויים, אנחנו חושדים שבחלק מהמקרים חותכים את מיתרי הקול של הכלבים בכדי שצעקותיהם ובכיים לא ישמעו.
מחקרים שנעשו בארה"ב מוכיחים ששימוש בכלבים מהסגרים גורמים לשיבוש בתוצאות הניסויים בהם, בגלל פקטורים שאינם ידועים לחוקרים, כמו עברם, גילם, מצב בריאותם וטיפולים קודמים שקיבלו והשיבושים האלה גורמים לניסויים חוזרים ונשנים, בהם משתמשים במספר רב של כלבים.
ברוב מדינות העולם אסורה העברת כלבים וחתולים מהסגרים למעבדות:
אירופה
כל מדינות אירופה החברות במועצת אירופה מחויבות לאמנה להגנת חולייתנים המשמשים לניסויים ולמטרות מדעיות אחרות. האמנה המחייבת ב-46 מדינות באירופה, כולל כל מדינות האיחוד האירופי, אוסרת על שימוש בניסויים בכלבים ובחתולים שהגיעו מהסגרים רשותיים.
ארה"ב
ככלל, אין חקיקה פדראלית האוסרת על שימוש בבעלי-חיים מהסגרים או המחייבת שימוש כזה. לכל מדינה יש חוקים משלה. בחלק מהמדינות הדבר נתון לשיקול דעתו של מנהל ההסגר, בחלקן יש חקיקה המחייבת העברת בעלי-חיים לניסויים, ובחלקן יש חקיקה האוסרת העברת כלבים וחתולים מהסגרים לניסויים. רשימה מלאה של המצב החוקי בכל אחת ממדינות ארה"ב.
יפן
בתחילת 2003, לאחר חשיפה ציבורית של העברת כלבים וחתולים מתחנות הסגר למעבדות, החליטו ממשלות של שלושה מחוזות ביפן לאסור את העברת החיות למעבדות. מדובר ביותר מאלף חיות לשנה, שנשלחו למעבדות במחוזות אלה. יש לציין שביפן, שבה נערך מספר הניסויים הגדול ביותר בבעלי-חיים אחרי ארצות-הברית, אין חוק לפיקוח על הניסויים בבעלי-חיים.
המצב בישראל
בתקנות הכלבת (מ-1934) הופיע סעיף שהתיר במפורש העברת בעלי-חיים מהסגרים לניסויים. ב-1994, בעקבות איום בבג"צ ע"י האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי-חיים, החליט משרד החקלאות למחוק את הסייפא של הסעיף הרלבנטי בתקנות, כלומר, את הסייפא שאפשרה את העברת בעלי החיים מהסגרים לניסויים. למרות מחיקת הסעיף, נותרה ההחלטה אם להעביר או לא להעביר כלבים וחתולים למעבדות בידי הווטרינרים הרשותיים עצמם. הווטרינרים הרשותיים פעלו על פי צו מצפונם האישי, חלקם בחרו לא להעביר וחלקם כן.
בטיוטת החוק להסדרת הפיקוח על כלבים שהגיש משרד החקלאות לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בשנת 2002, הופיע שוב סעיף המאפשר העברת כלבים למעבדות. בדיון שהתקיים בוועדה בנובמבר 2002, בעקבות התנגדות מספר חברי-כנסת (אברהם פורז, נעמי חזן, יוסי שריד, איתן כבל, נחמה רונן ואבשלום וילן), הוחלט למחוק את הסעיף הזה.
בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים (2002), בסעיף 6 (ה) נאמר:
(1) כלב שנמסר למאורת הרשות לפי סעיף קטן (ד)(3), ימסרו הרופא הווטרינר העירוני למערכת הביטחון או לגורם אחר שיקבע השר, ורשאי השר לקבוע הוראות מיוחדות לגבי מסירת כלב נחייה כהגדרתו בחוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה, התשנ"ג-1993.
(2) לא ניתן למסור כלב לפי הוראות פסקה (1), רשאי הרופא הווטרינר העירוני להורות על המתתו; המתת הכלב תבוצע תוך מניעת סבל מיותר, ובעליו של הכלב יישא בהוצאות ההמתה.
בתקנות הסדרת הפיקוח על כלבים (2005) בסעיף 7 נאמר:
נמסר כלב למאורת הרשות לפי סעיף 6(ד) לחוק, רשאי הרופא הווטרינר העירוני, לאחר שחלפו המועדים הקבועים בסעיף 17 לחוק, למסרו, לפי שיקול דעתו, לאחד מאלה:
(1) לאדם אחר ובלבד שאותו אדם קיבל רישיון להחזקת אותו כלב;
(2) למערכת הביטחון או לארגון למען בעלי חיים כהגדרתו בחוק צער בעלי חיים;
(3) לעמותה שעיסוקה בהכשרת כלבי נחיה, אם הוא כלב נחיה ובתנאי שהעמותה הסכימה לקבלו; כלב כאמור בפסקה זו יימסר בלא תשלום.
עמותת "מאחורי דלתות המעבדה" מקווה ששרי החקלאות והבריאות ייעתרו לדרישות לשחרור הכלבים מהמעבדות, לחשיפת הווטרינרים הרשותיים שמעבירים כלבים למעבדות וחשיפת המעבדות המשתמשות בכלבים אלה. במידה ולא תיעננה הדרישות, תוגש עתירה לבג"צ.
תגובת משרד החקלאות:
"פנייתכם הועברה לשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות לבירור הנושא.
אשיבך לאחר שאקבל את תשובתם.
למותר לציין כי השר לא קבע שניתן להעביר כלבים ממאורות רשות למכוני מחקר וניסויים.
איש לא פנה אלינו בבקשה כזו, וממילא השר מעולם לא אישר זאת.
השר שמחון הביע בעבר התנגדותו לשימוש בבעלי חיים בניסויים שאינם מיועדים להצלת חיים
בברכה
טלי כרמי
יועצת תקשורת לשר החקלאות ופיתוח הכפר"
קישור לכתבה שעלתה באתר YNET
לאתר של מאחורי דלתות המעבדה
לקבוצה בפייסבוק
