עמותת "תנו לחיות לחיות" ו-17 ארגונים נוספים למען בעלי-חיים עתרו לבג"צ כנגד משרד החקלאות בגין המתה בלתי חוקית של חתולי רחוב.
בשנת 2004 פסק בג"צ כי לחתולי הרחוב יש זכות לחיות וחייב את השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות לנסח נהלים לטיפול הומני בחתולי הרחוב. משרד החקלאות אכן ניסח נהלים ברוח זו, האוסרים על הווטרינרים העירוניים להמית חתולי רחוב אלא במקרים של סכנת חיים לבני אדם ולאחר שמוצו כל הדרכים האחרות. אולם, בידי עמותת "תנו לחיות לחיות" הצטברו ראיות לכך שווטרינרים עירוניים אינם פועלים עפ"י הנהלים האלה ולמעשה הורגים או מגלים חתולים בניגוד לחוק (הגליית חתולים למקום זר להם מהווה סכנת חיים עבורם).
בעקבות הראיות האלה, פנתה עמותת "תנו לחיות לחיות" לשר החקלאות בדרישה לרענן את הנהלים אצל כל הווטרינרים העירוניים ולהקפיד שהם אכן פועלים לפיהם. לאור העובדה ששר החקלאות התעלם מדרישת העמותה, עתרה העמותה בשיתוף עם ארגונים נוספים למען בעלי-חיים לבג"צ.
בתגובת משרד החקלאות לעתירה נאמר כי השיקולים להמתת חתולים הינם כלכליים וכי יותר זול להמית חתולים מאשר לעקר ולסרס אותם, ולמעשה, דרש שר החקלאות מבג"צ לשנות את הפסיקה מ-2004. בתשובה לתגובה המקוממת של משרד החקלאות, הוכיחה "תנו לחיות לחיות" כי עיקור/סירוס והחזרת חתולים לשטח שלהם היא הפתרון ההומני והיעיל ביותר להתמודדות עם בעיית ריבוי האוכלוסין של חתולי הרחוב – לטובת החתולים ולטובת הציבור.
בג"צ אמור להכריע בסוגייה הזו ולדון את גורל חתולי הרחוב לחיים או למוות. הדיון בבג"צ נקבע ל-3.11.08, נדחה ל-27.11.08 ושוב נדחה למועד בלתי ידוע בינתיים.
עמותת "תנו לחיות לחיות" העלתה עצומה הקוראת להצלת חיי חתולי הרחוב, עליה חתמו עד כה למעלה מ-12,000 איש. אתם מוזמנים לחתום ולהפיץ את העצומה.
