העתק המכתב:
לכבוד 26.5.2008
כבוד הנשיא מר שמעון פרס
משכן הנשיא
ירושלים
א.נ.,
כבוד הנשיא,
הנדון: בקשת חנינה וביטול גזר דין מוות
שמי ג'סי אני כלבה מעורבת מגזעים שונים, ככל הנראה מישהו מאבות אבותיי היה מגזע אמסטף, אנוכי כלבה צעירה בת שמונה חודשים (מצ"ב תמונתי כנספח א').
עם הולדתי הושלכתי לתאים של צער בעלי חיים כשעל ראשי מונח גזר דין מוות וכל זאת בשל תווי פניי המזכירים במידת מה כלבים מסוג זה.
לשמחתי הרבה, מירי נוימן, החליטה לאמץ אותי ובכך למעשה ניצלתי ממוות.
הסיבה בשלה החליטו להטיל עליי גזר דין מוות, מצויה בחוק הקובע כי כלבים גזעיים מסוג דינם מוות לכליה. העובדה שאינני מגזע טהור עמדה אז לזכותי ולאחר תחנונים רבים נמסרתי לאימוץ.
לפני מספר חודשים הכרתי כלב מסוג פינצ'ר מעורב המתגורר בבית הסמוך לביתנו, בעקבות מפגש זה לפני מספר שבועות המלטתי שמונה גורים מקסימים (רצ"ב תמונותיהם כנספח ב'). לצערי, דבר המלטה הגיע לאוזניי הווטרינר העירוני שגזר למוות את חיי ואת חיי הגורים שלי.
אני אינני כלבה גזעית, ולא כל שכן הגורים שלי שאביהם כאמור מגזע פינצ'ר מעורב.
לפי מיטב הבנתי מדינת ישראל הינה מדינה אשר שמה לנגד עיניה את צערם של בעלי החיים הגרים בכפיפה אחת עם אזרחיה.
מדינת ישראל שאנוכי נמנית עם תושביה, יסודותיה מונחים על התורה ועל ההלכה המצווה שלא לצער בעלי חיים באשר בעלי חיים הם. זו מידת הרחמים שבלב האדם. אל לבני-האדם, לצער את החלש מהם וכל זאת לתכלית אחת שלא יהפוך האדם, על פי רוב, חברו הטוב של הכלב, אכזר, שלא תושחת נפשו במעשי אכזריות.
אדם הקהה לרגשות החיה רגשותיו יקהו כלפי חברו האדם. להמית אותי ואת גוריי, רק משום שעורקנו זורם גם דם של כלב מסוג שאסור על פי חוק, הינה התעללות בחסר הישע, המעשה טובל כולו בחוסר הגינות וחוסר הגינות טיבעו שהוא נספג בנפשו של האדם.
לעניין זה יפים דבריו של כבוד השופט חשין:
"תחושת החמלה שאנו חשים כלפי בעל החיים שמתעללים בו נובעת עמוק בליבנו, מרגש המוסר שבנו, רגש הנחרד נוכח פגיעה בחלש ובחסר ההגנה"
אדוני הנשיא כך בדיוק אני מרגישה! חלשה וחסרת הגנה. אני אינני מוצאת מילים טובות יותר אלא מלבקש ממך כי תחון את חיי וחיי גוריי. אני מרגישה כמו שילד בן אנוש מרגיש, תמימה וחסרת הגנה. אמר כבוד השופט חשין כי "החיה- כמוה כילד – הינה תמימה. אין היא מכירה ברוע ואין היא יודעת כיצד להתמודד עימו"
אמנם אינני יכולה להעיד על עצמי, אך בעליי בוודאי יעידו עליי, כי טובת מזג אנוכי וכי מעולם לא הזקתי או פגעתי באיש, נהפוך הוא, נוכחותי משמחת לבב אנוש, כל הוויתי אומרת אהבה ונתינה.
כשמי כן אני כ-לב. כולי לב. כשם שהתעללות בילד מרעידה את אמות סיפיה של המדינה, כך שומה שהתעללות בי, חיה אוהבת בריות, תעורר אותך, אדוני הנשיא לחון את חיי, מעצם היותי יצור שהאלוהים נתן בי נשמה;
"כל מי שאלוהים בלבבם, יעשו ככל שיוכלו – איש איש ממקומו – כדי שהאדם לא יענה בעלי חיים, לא יתאכזר אליהם ולא יתעלל בהם" (כב' נשיא ביהמ"ש עליון מ.חשין)
אדוני הנשיא, ממרום מושבך כאזרח הראשון של מדינת ישראל, אני מבקשת כי תחוס על חיי ועל חיי גוריי וכי ותדון אותנו לחיים.
מצ"ב העתק ממכתב שכתבו הבעלים שלי לוטרינרית הרשותית.
בכבוד רב,
אתי אלטמן, דוברת תנו לחיות לחיות
בשם ג'סי
העתק: שלום שמחון – שר החקלאות
