01/01/2006

"כשהגעתי למקום" סיפר תמוז "לא ראיתי כלום וחששתי שמשהו קרה לגורים, אך לאחר מספר דקות ראיתי את ראשו של אחד הגורים מבצבץ מבין השיחים. ניגשתי למקום וראיתי כלבה שחורה שוכבת ליד הגורים, חשבתי מיד שזוהי אמם והיא ישנה, אולם כשהתקרבתי הזדעזעתי לגלות כי היא אינה ישנה וכי כל החלק האחורי של גופה היה פצוע והבשר היה חשוף".


"חשבתי לי כי האמא של הגורים מתה והם נותרו לשבת לצידה. אולם התקרבתי עוד וגיליתי כי לא מדובר כלל בכלבה אלא היה זה עגל בן יומו, שכפי הנראה מת במהלך ההמלטה, ונזרק באזור בית הקברות".


"הגורים הקטנים והרעבים החלו אוכלים את העגל, על מנת לשרוד. המראה היה נורא וכך גם הריח שעלה מן הפגר".


 תמוז מספר כי הגורים חברותיים ו"כך הבנתי כי הם לא נולדו במקום, אלא בביתו של מישהו, שנטש אותם כך לבדם בבית הקברות המבודד".


 הגורים הועברו לבית המחסה של עמותת "תנו לחיות לחיות" והם מחפשים כעת בית חם ואוהב, מזון וקורת גג לתמיד.


 אתי אלטמן, דוברת "תנו לחיות לחיות": "אני שואלת האם בית הקברות הוא מקומם הטבעי של בעלי החיים – הן הגורים והן העגל? עצם נטישת הגורים במקום, בו אין להם מזון או סיכוי לשרוד, היא כגזר דין מוות על הגורים. אם מישהו מזהה את הגורים, בתמונה המצורפת, ויכול לתת לנו מידע על בעליו הקודמים, נשמח לשמוע, כדי שנוכל להגיש נגדו תלונה במשטרה.