03/12/2005

בשבת ה-15.10.05, התארחה הגברת מ’ אצל שכנתה במרפסת דירתה שליד גן יהושוע שבנתניה, לפתע נשמעו שאגות צחוק, צעקות ויללות של חתולים, ובכי היסטרי של ילד. מ’ ושכנתה יצאו החוצה לראות מה קרה והמחזה שנגלה לנגד עיניהן היה מזעזע.


נערים עם כלבי אמסטף ופיטבול, תפסו חתולים ולכדו אותם בארגזים של סופר. בשלב מסוים, הרימו את הארגזים וחשפו את החתולים תוך שהם מעודדים בצעקות רמות וצחוק מופרע, את הכלבים לטרוף את החתולים האומללים.


המחזה היה קשה מנשוא, כתבה מ’. היא ושכנתה לא הספיקו להבין מה הן רואות, והחתולים נותרו קרועים לגזרים, נוטפי דם ותלושי איברים על רצפת החצר והמדרכה.


הורים עם ילדים קטנים שהיו בסביבה אוימו על ידי הנערים שיאספו את ילדיהם ואם לא הכלבים יעוללו גם להם את שעוללו לחתולים, עוד הוסיפו הנערים “אנחנו לא אחראים”. הורים מזועזעים וילדיהם ברחו מהמקום לבתיהם, וקשישים שהיו בקרבת מקום מיהרו להסתלק.


מ’ ושכנתה צעקו בכל כוחן, מה שלא הועיל וירדו מהדירה להגן על החתולים במו גופן. הנערים המשיכו בשלהם, זרקו על החתולים, שהספיקו להימלט וטפסו על העצים, בקבוקים כבדים שמולאו בחול. כמו במשחק מזעזע, כתבה מ’, הם הורידו חתול אחרי חתול, במכות עזות עם הבקבוקים על העץ, וכל חתול שנפל נטרף על ידי הכלבים.


מ’ ושכנתה ירדו למטה, והנערים החלו לברוח. הן לא הצליחו להשיג אותם וצלצלו מייד למשטרה. ניידת עם קצין תורן הגיעה וערכה סריקות באזור יחד עם שכנתה של מ’, אולם לא נמצאו הנערים (מס’ האירוע 115, בתאריך 15.10.05).


מקרה נוסף אירע ב-27.11.05, בשעות הצהרים, הפעם הגיעו לאותו מקום שלושה נערים עם כלב מסוג לברדור בצבע חום-בז’, תפסו גורי חתולים בידיהם והכניסו לפיו של הכלב, תוך שהם בטירופם מעודדים את הכלב לטרוף את החתול. גם במקרה זה מ’ וחברתה נזדעקו מיד, רצו  תוך שהן צורחות ורודפות אחר הנערים. גם הפעם לא הצליחו לתפוס את הנערים. השכנה של מ’ צלצלה לפיקוח העירוני (מס’ פניה 157739) וביקשה מיידית שיגיע לוכד כלבים למקום. בזמן האירוע היתה במקרה וטרינרית במקום, וראתה את שהתרחש, צעקה על הנערים ורדפה גם היא אחריהם. כשהגיע הלוכד הצטרף לסריקות אולם לא נמצאו הנערים.


מ’ מוסיפה שהיא עדה לעוד מקרים מזעזעים של התעללות בחתולים, “פשוט נורא ואיום, צריך לראות כדי להאמין”. מ’ תוהה מדוע אף אחד לא עושה כלום. היא מציינת כי המחלקה הוטרינרית והמשטרה ניסו לעשות כל שביכולתם באותם הרגעים, אך הדבר היה מועט ביחס למקרים, ולפעמים מאוחר מדי.


אתי אלטמן, דוברת ומייסדת “תנו לחיות לחיות”: “אני מזועזעת קשות מהמקרה הזה, זה אחד מהמקרים הקשים בו אנו מטפלים. יש לי הרגשה שאנחנו חיים בחברה אטומה ואלימה. נערים שאין להם חמלה ורחמנות כלפי בעלי חיים, לא תהיה להם גם חמלה כלפי בני האדם. הגיע הזמן שהרשויות יתחילו לעשות משהו לטובת ריבוי החתולים ברחובות- עיקור וסירוס של החתולים. יש לפקח על הילודה של היצורים הנפלאים האלה, שלא פגעו מעולם באף אחד, ורק אנו בני האדם פוגעים בהם בצורה כה אכזרית.


“אני פונה לציבור המתגורר באזור, עזרו לנו ללכוד את הנערים, מכיוון שכלבים לא אשמים, רק המוח המעוות של הנערים האלה הוא שקדח והמציא את הרצח המזעזע הזה. אני פונה גם למשטרת נתניה לעשות מאמץ עליון בכדי לעצור את הנערים המסוכנים, שהם איום לחברה בריאה” .