תיקים בבית המשפט העליון, שתנו לחיות לחיות היתה צד להם

פסק דין התנינים. רע”א 1684/96 תנו לחיות לחיות נ’ מפעלי נופש חמת גדר. פסק הדין התקדימי, וההלכה המרכזית הקובעת את פרשנותו של חוק צער בעלי–חיים. ברקע פסק הדין מופע שתואר כ”קרב אדם–תנין”, אך למעשה היה שורה של מניפולציות של אדם בתנין, שגרמו לתנין למצוקה, והעבירו לקהל הצופים מסר של שולטנות האדם ביחס לחיות הבר. בית–משפט השלום הוציא, לבקשת תנו לחיות לחיות, צו שאוסר את המופע. פסק הדין בוטל בידי בית המשפט המחוזי, והתיק הגיע במסגרת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בפסק–הדין, שניתן בידי השופט חשין, מפרש בית המשפט לראשונה את איסור ההתעללות שבחוק צער בעלי–חיים משנת 1994. בית המשפט קובע כי התעללות מתקיימת בכל מקום בו אדם גורם סבל לבעל–חיים ללא הצדקה – גם אם הסבל אינו חמור. ההצדקה נבחנת בהתאם למבחני המידתיות. על מנת שיהיה למעשה ערך פודה, שמוציא אותו מכלל התעללות, יש להציג תכלית ראויה, יחס הגיוני בין התכלית למעשה ולהראות שאין אמצעים פוגעניים פחות להשיג את אותה תכלית. בנוסף אסור לגרום סבל שאינו פרופורציונאלי בחומרתו ביחס לתכלית אותה מנסים להשיג. כדי להרשיע אדם בהתעללות בפלילים יש להראות גם שהיה מודע לכך שהוא גורם סבל לבעל–חיים – אין צורך בכוונה מיוחדת, מניע סדיסטי וכיוצא באלו. בהחילו את המבחנים האלו על המופע, קבע בית המשפט שהוא עולה כדי התעללות, ומנוגד לחוק: בידור של צופים אינו מצדיק גרימת סבל לבעלי חיים.

עתירות הסגר כלבת. בג”ץ 4210/00 נגר נ’ לשכת הבריאות המחוזית ת”א; בג”ץ 5654/00 קאושנסקי נ’ ד”ר נדל; בג”ץ 6207/01 אבנית נ’ ד”ר נדל. כבר בשנת 2000 עתרה תנו לחיות לחיות בשורה של מקרים נגד הכנסה להסגר של כלב שנשך. העתירות נדחו לאחר שהפכו לא אקטואליות, שכן ימי ההסגר הסתיימו והכלב שוחרר. העמותה המשיכה להיאבק בשיטת ההסגר האוטומטי, וקידמה הצעות חוק בעניין. בשנת 2016, לאחר שקאיה, הכלבה המאומצת של משפחת ראש הממשלה נתניהו, נשכה את חברת הכנסת שרן השכל, החלה הממשלה לקדם תיקון חקיקה שיאפשר תצפית ביתית במקום ההסגר.

בג”ץ החתולים. בג”ץ 4884/00 תנו לחיות לחיות נ’ מנהל השירותים הווטרינרים. פסק–הדין בעתירה זו שם סוף להשמדה ההמונית של חתולי קהילה. בית–המשפט פסל נוהל של השירותים הווטרינרים לטיפול בחתולי רחוב, וקבע כי מטרד גרידא, שאינו מגיע כדי “פגיעה קשה וחמורה ברווחת החברה, בדרגת ודאות גבוהה” אינו יכול להצדיק המתת חתולים או הסבת סבל ניכר להם. גם במצבים אחרים, יש להעדיף אמצעים שהם פחותים מהמתה. בנוסף נקבע שאף שהווטרינרים הרשותיים יכולים להסתייע בביצוע תפקידם בגורמים פרטיים, שיקול הדעת צריך להישאר בידיהם. בית המשפט פסל את האופן בו השתמשו השירותים הווטרינרים בחברה בשם “מגן לחתול” שעסקה באיסוף חתולי קהילה ובהמתתם.

בג”ץ טשינגל. בג”ץ 1096/01 תנו לחיות לחיות נ’ היועץ המשפטי לממשלה. ברקע העתירה אדם בשם טשינגל שתועד כשהוא מחזיק יונה מעל טבורו של אדם,שהוצג כחולה צהבת, וחונק אותה. לטענתו, סבר שזוהי סגולה לריפוי. הוא הועמד לדין, אולם היועץ המשפטי עיכב את ההליכים נגדו (המשמעות המעשית של עיכוב הליכים הוא ביטול האישום). תנו לחיות לחיות עתרה כנגד עיכוב ההליכים, אולם בית המשפט העליון לא נוטה להתערב בהחלטות מסוג זה, של היועץ המשפטי לממשלה, ודחה את העתירה.

פרשת מאליש. בג”ץ 5711/02 העמותה למען מדע מוסרי נ’ המועצה לניסויים בבעלי חיים. העתירה (תנו לחיות לחיות היא העותרת השלישית) מכוונת נגד ניסוי אכזרי ומיותר בארבעה קופים באוניברסיטה העברית. תמונות מחרידות מהניסוי נחשפו בידי סטודנטית שעבדה במעבדה, וניתן לצפות בהן כאן. נוכח מחלוקת עובדתית בין הצדדים, שבית המשפט העליון לא יכול היה להכריע בה, הועבר הנושא לטיפול במסגרת המנגנון הקבוע בחוק הניסויים בבעלי–חיים. ההליך המשפטי אמנם התמוסס, אבל הניסוי עצמו הופסק בעקבות החשיפה. שלושה מארבעת הקופים שרדו, שוחררו מהמעבדה והועברו לשיקום.

בג”ץ ה–ATLS. בג”ץ 9374/02 תנו לחיות לחיות נ’ קצין רפואה ראשי. העתירה כוונה נגד שימוש בכלבים חיים בקורס לתרגול טיפול בנפגעי טראומה. הקורס הועבר במסגרת צבאית, אולם יועד גם לכירורגים אזרחיים. השימוש בכלבים בקורסים אלו הוא בעייתי, בין היתר, משום שמבנה הגוף של הכלב שונה לחלוטין ממבנה הגוף של האדם. כך, למשל, צורף לעתירה מכתבו של ד”ר יוסף בהגון לפיו “כשבוע לאחר ביצוע המעבדה, במהלך הטיפול השוטף בפצוע פיגוע, החדרתי נקז חזה עקב PNEUMOTH0RAX, ממנו סבל הפצוע. מסקנתי החד משמעית לאחר החדרת הנקז הינה כי הנקז הוחדר בהצלחה לא בגין התרגול המוקדם אלא על אף תרגול זה. עקב ההבדלים האנטומיים הקיימים בין כלבים ובני אדם אין כל קשר בין התרגול המוקדם והמיומנות הטכנית שהוא מקנה כביכול, ובין זו הנדרשת בפועל.” אם לא די בכך, בארה”ב הוכנסה לשימוש בקורסים אלו בובה המשמשת סימולטור לגוף האדם, שהתרגול באמצעותה הוכח כאפקטיבי יותר מהתרגול בכלבים חיים. הבובה הוכרה באופן רשמי כאלטרנטיבה לשימוש בכלבים חיים, ושימשה להכשרתם של מאות רופאים כירורגיים מדי חודש. אלא שבתגובה לעתירה טען פרופ’ ריבקינד, האחראי על הקורס, כי “העבודה על כלבים (מורדמים) מקנה מספר יתרונות, שאינם יכולים להתקיים בבובה (בשלב זה), והן: פריצת דם חם, תחושה של דופק ושל נשימה ותחושה של עור חי, וכן התחושה האמוציונלית של טיפול בגוף חי בעל לב ונשימה.” בית–המשפט לא רצה להתערב במחלוקת המקצועית לגבי האפקטיביות של הסימולטור, ודחה את העתירה. לאחר דחיית העתירה, ובעקבות לחץ מצדם של רופאים, הוכנס הסימולטור לשימוש, והתרגול בכלבים הופסק. לפי המידע שבידינו, חיל הרפואה עושה כיום (2017) שימוש באימונים שלו בסימולטורים משוכללים, אך גם בבעלי חיים. קיימים גם קורסים מחוץ לחיל הרפואה, המתרגלים טיפול בנפגעי טראומה באמצעות סימולטורים משוכללים.

בג”ץ תקנות ההובלה. בג”ץ 1662/03 תנו לחיות לחיות נ’ שר החקלאות. לעתירה זו היו שני הבטים: ראשית, העמותה דרשה ששר החקלאות יתקין תקנות לפי חוק צער בעלי חיים בנוגע להובלת בעלי חיים. שנית, העמותה דרשה להפסיק אתה המשלוחים החיים של טלאים ועגלים מאוסטרליה, המיועדים לשחיטה בישראל (לעתים לאחר תקופה של פיטום). בעקבות העתירה חידש משרד החקלאות את הטיפול בהתקנת התקנות, ובשנת 2006 הותקנו התקנות לעניין הובלת בני בקר, צאן וחזירים. בנוסף, נעשה שינוי מהותי באופן הגעת בעלי החיים מאוסטרליה לישראל. בעתירה הושם דגש רב על ההתעללות הקשה בבעלי–החיים שנפרקו בנמל עקבה, המתינו שעות ארוכות בשמש הקופחת במעבר הגבול בסמוך לאילת, והועברו במעבר הגבול ממשאיות ירדניות למשאיות ישראליות תוך שימוש באלימות רבה. בעקבות העתירה שונה מסלול המשלוחים, ופריקת בעלי–החיים הועברה לנמל אילת. נוכח הישגים אלו, מחק בית המשפט את העתירה, תוך שהוא מטיל הוצאות של ממש על המדינה, שעשתה את שעשתה בעקבות הגשת העתירה. עשר שנים מאוחר יותר שבה העמותה ועתרה נגד המשלוחים החיים.

בג”ץ 5990/03 תנו לחיות לחיות נ’ פרקליטות המדינה. ברקע העתירה עסק בשם “מגן לחתול” שאסף והמיתה חתולי קהילה. הפרקליטות העמידה לדין את מי שהפעילה את העסק. אולם לאחר שהתיק הפלילי התנהל והגיע כמעט כדי פסק–דין מחקה הפרקליטות את כתב האישום. המחיקה נעשתה מהטעם שבתיק אחר, שהתנהל בבג”ץ, הגנה הפרקליטות על השימוש שעשו וטרינריים רשותיים ב”שירותים” של אותו עסק ממש. תנו לחיות לחיות עתרה כנגד מחיקת כתב האישום, אולם בית המשפט דחה את העתירה משום שרק במקרים נדירים הוא מתערב בהחלטות הפרקליטות וכופה עליה לנהל תיק פלילי שהיא אינה רוצה לנהל. במסגרת העתירה השניה שהגישה תנו לחיות לחיות, נקבע שאסור להמית חתולים רק בשל טענה שהם מהווים מטרד, ושהשימוש שעשו שירותים וטרינרים עירוניים ב”שירותים” של “מגן לחתול” היה בלתי–חוקי.

בג”ץ מזור הראשון. בג”ץ 9637/03 תנו לחיות לחיות נ’ השרה להגנת הסביבה. עתירה נגד יבוא קופים ממאוריציוס לחוות מזור – חווה שעסקה בהרבעת קופים ולמכירתם לניסויים במעבדות בארץ ובחו”ל. בעתירה הראינו שיבוא הקופים סותר את המדיניות עליה הודיעה ישראל לצדדים לאמנה בדבר סחר בין–לאומי במינים של חיות בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה (CITES). בעקבות העתירה, במקום לעצור את היבוא, הודיעה המדינה לצדדים לאמנת CITES על ריכוך התנאים המחמירים לסחר בקופים עם מדינת ישראל. בג”ץ דחה את העתירה, כי יבוא הקופים עמד בתנאי המדיניות החדשה והמרוככת.

בג”ץ תקנות ההחזקה. בג”ץ 9926/03 תנו לחיות לחיות נ’ שר החקלאות. בעתירה זו דרשה תנו לחיות לחיות ששר החקלאות יתקין תקנות לפי חוק צער בעלי חיים בכל הנוגע לתנאי ההחזקה של בעלי–חיים בחנויות חיות, במכלאות רשותיות, בפינות חי, בבתי מחסה, בבתים פרטיים וכיוצא בזה. העתירה הניעה את הליך התקנת התקנות. היועצת המשפטית של ועדת החינוך של הכנסת ריכזה צוות, שעמל על ניסוח התקנות, ושהשתתפו בו נציגי ממשלה, וטרינרים ונציגי ארגונים. כשש שנים לאחר הגשת העתירה היא הגיע לסיומה המוצלח עם התקנת תקנות צער בעלי–חיים (הגנה על בעלי–חיים) (החזקה שלא לצרכים חקלאיים), תשס”ט-2009. תקנות אלו מהוות עד היום כלי מרכזי ליישום חוק צער בעלי חיים.

בג”ץ הכלבים המסוכנים. בג”ץ 6976/04 תנו לחיות לחיות נ’ שר החקלאות. בעתירה זו ביקשה תנו לחיות לחיות שבית המשפט יבטל שורה של הסדרים מגבילים ביחס לכלבים מגזעים שהוגדרו כמסוכנים. אין גזע כלבים מסוכן, טעננו, אלא בני אדם מסוכנים. ובמלים אחרות: לא הסיווג המלאכותי לגזעים אלא היסטוריית הטיפול בכלב ואילופו הם שקובעים את מזגו והתנהגותו, ועלולים להפוך אותו למסוכן. בית המשפט קבע שההסדר לפיו ניתן להגדיר כלב כמסוכן על בסיס הגזע שלו הוא הסדר שמעוגן בחוק עצמו, ובג”ץ כמעט שאינו מתערב בחוקים שחקקה הכנסת. אף שהבאנו בפני בית המשפט חוות דעת מומחים וראיות לכך שהגדרת המסוכנות של כלב על בסיס גזעו היא שרירותית, בית המשפט הצביע על כך שקיימות גם ראיות נוגדות, והסדרי חקיקה במדינות אחרות שגם הם מתבססים על סיווג כלבים לפי גזעיהם. מדובר במחלוקת מדעית, שהרשות רשאית לבחור בה עמדה. לאור זאת, העתירה נדחתה.

בג”ץ ההתנתקות. בג”ץ 7707/05 תנו לחיות לחיות נ’ המינהלה לסיוע למתיישבי חבל עזה וצפון השומרון. העתירה נגעה לסיוע לבעלי–חיים שננטשו בעקבות פינוי היישובים במסגרת “תכנית ההתנתקות”. בעקבות העתירה נקבעו הסדרים פרקטיים לאפשר לארגונים להגנת בעלי חיים להגיע לשטח, לפנות בעלי–חיים ולמצוא פתרונות עבורם.

בג”ץ אכיפת איסור פיטום עופות מים. בג”ץ 7713/05 נוח – התאחדות ישראלית של ארגונים להגנת בעלי חיים נ’ היועץ המשפטי לממשלה. עתירה זו (שתנו לחיות לחיות העותרת השלישית בה) דרשה מהרשויות לאכוף את האיסור על פיטום עופות מים, בהתאם לפסיקה קודמת של בית המשפט. לאחר שמשרד החקלאות נכשל בקידום הצעת חוק שתעקוף את פסיקת בג”ץ, הודיעה המדינה לבית המשפט על מתווה לאכיפה של איסור הפיטום – אם כי באיחור. בית המשפט נזף במדינה על התעלמותה מפסק הדין הראשון, ולאור המתווה לאכיפתו (גם אם באיחור) דחה את העתירה תוך חיוב המדינה והמפטמים בהוצאות.

בג”ץ מצעד הבהמות. בג”ץ 9178/06 תנו לחיות לחיות נ’ משטרת ישראל. עתירה נגד הרישיון המשטרתי שניתן ל”מצעד הבהמות” שתוכנן כנגד מצעד הגאווה בירושלים. בית המשפט דחה את העתירה נוכח חשיבות החופש להפגין ועל בסיס הערכה שלבעלי–החיים, שישמשו ב”מצעד הבהמות”, לא ייגרם סבל. בית המשפט הדגיש, כי יש לצפות שהמפגינים יקפידו על קיום חוק צער בעלי–חיים. יצוין, כי במקרה אחר תפסו השירותים הווטרינרים של עיריית ירושלים, מטעמים של צער בעלי–חיים, בעלי–חיים שנוצלו לשם “מצעד הבהמות”.

בג”ץ מזור השני. בג”ץ 2351/12 תנו לחיות לחיות נ’ רשות הטבע והגנים. עתירה למנוע מחוות מזור לייצא למעבדות ניסויים קופות שניצודו במאוריציוס ויובאו לישראל על מנת שישמשו כ”גרעין רבייה”. חוות מזור הציגה עצמה כמתקן להרבעת קופים, שעושה שימוש בקופות ילידות הטבע רק כגרעין רבייה ראשוני. רק הקופיפים מדור שני, שנולדו בחווה, היו אמורים להישלח לניסויים במעבדות לאחר שהופרדו ממשפחותיהם. והנה, התברר שהחווה מתכוונת לייצא לניסויים גם את האימהות ילידות הטבע! בעקבות העתירה נעצר המשלוח המתוכנן, ונקבע שהחווה אינה רשאית לייצא לניסויים את הקופות ילידות הטבע. עוד על העתירה: https://www.letlive.org.il/?p=3543

בג”ץ תקנות החזירים. בג”ץ 3393/12 תנו לחיות לחיות נ’ שר החקלאות. עתירה להתקנת תקנות בנוגע לאופן ההחזקה של חזירים בתעשיית בשר החזיר בישראל. בישראל הורגים מדי שנה כמאתיים אלף חזירים לשם ייצור בשר. החזירים, יצורים בעלי–אינטליגנציה גבוהה, סקרנות גדולה וחיי חברה עשירים, מוחזקים במכלאות צפופות, מזוהמות ונטולות גירויים. כחלק משיטת הגידול מחזיקים חזירות במשך תקופות ארוכות בתאים שאינם מאפשרים שום תנועה, מסרסים חזרזירים זכרים, וקוטמים את הזנב ואת השיניים של כל חזרזיר. תמותת הגורים בתעשייה גבוהה ביותר, והגורים ששורדים מופרדים מאמותיהם בגיל צעיר. בעקבות העתירה התקין משרד החקלאות את התקנות המבוקשות. למרות שמדובר בתקנות מהמתקדמות בעולם, הסבל הרב בתעשייה נמשך. עוד על המאבק להתקנת התקנות בדבר החזקת חזירים: https://www.letlive.org.il/?article=%D7%A9%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%96%D7%99%D7%A8

בג”ץ עיקור/סירוס הראשון. בג”צ 4238/12 תנו לחיות לחיות נ’ שרת החקלאות. עניינה של העתירה בתקציב השנתי של 4.5 מיליון ₪ שהוקצה לפי תיקון בחוק צער בעלי חיים לצמצום ההתרבות של בעלי חיים משוטטים. במסגרת עתירה לפי חוק חופש המידע, שהגישה העמותה מספר שנים לאחר כניסתו לתוקף של התיקון, התברר שהכספים לא הוקצו במלואם, שהפרוצדורות הנדרשות להקצאתם לא נעשו כהלכה, ושחלק מהכספים הוקצו למטרות שהן זרות לנושא של צמצום ההתרבות של בעלי חיים משוטטים. לאור זאת הוגשה העתירה לבג”ץ. בעקבות העתירה הסדירה המדינה את ההליכים להקצאת הכספים, והם מיועדים אך ורק לעיקור ולסירוס של חתולים ברחובות. עם זאת, העמותה נאלצה לעתור לבג”ץ פעמיים נוספות, על מנת להבטיח את ההקצאה הסדירה של התקציב. עוד על העתירה: https://www.letlive.org.il/?p=3536

בג”ץ דגים צבועים. בג”ץ 6932/12 תנו לחיות לחיות נ’ פקיד הדיג הראשי. עתירה כנגד יבוא של דגים שעברו קעקוע או צביעה. פרקטיקה איומה זו היא אחד ההיבטים של התעשייה האכזרית אך הנשכחת של סחר בדגים המיועדים לשמש כקישוט (“דגי נוי”). בעקבות העתירה תוקנו התקנות באופן שנאסרה המכירה של דגים בישראל, אם עברו צביעה מלאכותית או קעקוע, והוכנס תנאי לרשיונות היבוא של דגים המיועדים לקישוט, האוסר על יבוא דגים שעברו פרוצדורות אלו. עוד על הנושא ועל העתירה: https://www.letlive.org.il/?p=3375; https://www.letlive.org.il/?p=3923

בג”ץ סמל הארנב. בג”ץ 8826/12 תנו לחיות לחיות נ’ משרד הבריאות. עתירה כנגד הנחיה שהוציא משרד הבריאות לחברות הקוסמטיקה שלא להשתמש בסמל הארנב, המציין שהחברה אינה עורכת ניסויים בבעלי–חיים, בעצמה או באמצעות אחרים, ואינה משתמשת בחומרי גלם שנוסו בבעלי–חיים לאחר תאריך מסוים. בעקבות העתירה הודיע משרד הבריאות שאין מניעה שהחברות יעשו שימוש בסמל הארנב, וכי האחריות לקריטריונים לשימוש בסמל היא של הארגונים להגנת בעלי חיים. עוד על העתירה: https://www.letlive.org.il/?p=3770

בג”ץ אדום–אדום. בג”ץ 8976/12 אנונימוס – עמותה לזכויות בעלי חיים נ’ מנהל השירותים הווטרינרים. עתירה זו (תנו לחיות לחיות היא העותרת השניה) הוגשה לאחר שעמותת אנונימוס חשפה התעללות קשה בבית–המטבחיים אדום אדום של תנובה. עובדי בית–המטבחיים חשמלו עגלים באופן שיטתי; הכו עגלים וטלאים; גררו על הקרקע עגלים שאינם מסוגלים ללכת; תלו באוויר בעלי–חיים בעודם בהכרה, לאחר שיסוף גרונם, והתעללו בבעלי–החיים בעוד דרכים רבות – והכול כשיטת עבודה. העתירה אמנם לא הביאה לסגירת בית–המטבחיים, אולם בעקבות העתירה הוציאו השירותים הווטרינרים נוהל מחייב לבתי מטבחיים, המאמץ סטנדרטים מקובלים בעולם, והורו על התקנת מצלמות מעקב בבתי–המטבחיים. עוד על העתירה: https://www.letlive.org.il/?p=3694

רע”פ 2675/13 מדינת ישראל נ’ וחנון. בקשה להצטרף כידידי בית המשפט בערעור פלילי שעניינו זיכוי מחמת הספק של אדם שהואשם בפיטום עופות מים לאחר כניסתו לתוקף של האיסור לעשות זאת.

בג”ץ אפרוחי נורדיה. בג”ץ 7408/14 תנו לחיות לחיות נ’ משרד החקלאות. עתירה נגד עסקת טיעון מקלה עם מדגריית “נורדיה”, לאחר שזו השליכה אפרוחים חיים למוות איטי ומיוסר במכולת זבל: מדי שנה הורגות מדגרות בישראל מיליוני אפרוחים שבקעו נכים או פגומים או שהם אפרוחים זכרים מזנים המיועדים להטלת ביצים. החוק מחייב לגרוס את האפרוחים או למעוך אותם במכונות שגורמות למוות מהיר. בנורדיה הם הושלכו לפח לגסוס באיטיות. למרות ההתעללות החמורה ביצורים רכים וחסרי אונים, הסתפק עו”ד ג’ריס גנטוס, התובע מטעם משרד החקלאות, בעסקת טיעון המטילה על המדגרה את העונש הסמלי של קנס של 15,000 ₪ בלבד. תנו לחיות לחיות עתרה כנגד עסקת הטיעון, שתוארה גם ע”י היועץ המשפטי לממשלה כמקלה באופן מופרז. עם זאת, היועץ המשפטי לממשלה ביקש שבית המשפט העליון לא יתערב בעסקה, וזה אכן השאיר לבית המשפט שדן בתיק את ההכרעה אם לקבל את עסקת הטיעון. בית–המשפט שדן בתיק קיבל את עסקת הטיעון, והמדגרה נקנסה ב-15,000 ₪ בלבד על מעשיה. עם זאת, לאור הפרשה נקבע שעסקאות טיעון שאינן כוללות עונש מאסר יועברו בעוד מועד לידיעת הפרקליטות, כדי שהיועץ המשפטי לממשלה יוכל להתערב בהן. עוד נקבע שיש לשמוע את הארגונים להגנת בעלי–חיים בכל הנוגע לעסקאות טיעון כאלו.

עוד על הפרשה: https://www.letlive.org.il/?p=4168. לדף הפייסבוק של אחד האפרוחים שניצלו מהפח: https://www.facebook.com/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%99-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99-672814062730502/?fref=ts

בג”ץ ציד עם כלבים. בג”ץ 2971/15 תנו לחיות לחיות נ’ רשות הטבע והגנים. עתירה נגד היתרים שנותנת רשות הטבע והגנים לציד באמצעות כלבים. ציד באמצעות כלבים כרוך בשיסוי הכלבים בחזירי בר, ומוביל לפגיעות אכזריות בכלבים, בחזירים ובחיות בר אחרות החיות בזירת הציד. העתירה תלויה ועומדת. עוד על העתירה: https://www.letlive.org.il/?article=%D7%91%D7%92%D7%A6-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%91%D7%A2-%D7%95%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8

פרשת פרונוירון. ע”א 4051/15 טבע נ’ Proneuron. תנו לחיות לחיות ביקשה להצטרף כידידת בית–המשפט להליך אזרחי בין שתי חברות ביוטכנולוגיה, שנסוב סביב ניסוי קליני שנועד לבדוק אם תרופת הקופקסון יכולה להיטיב עם חולי ALS. הניסוי לא הצביע על תועלת משימוש בתרופה בקרב חולי ALS והמחלוקת בין חברות הביוטכנולוגיה נסבה סביב השאלה אם הניסוי היה מתוכנן היטב, כנדרש בחוזה ביניהן. בין היתר, נשאלה השאלה אם נדרשו, קודם לניסוי הקליני, ניסויים נוספים בבעלי–חיים, ומה משמעות הניסויים בבעלי–חיים שכן נערכו. בבקשה להצטרף הצביעה תנו לחיות לחיות על כך שלא קיים למחלת ה-ALS מודל תקף בבעלי–חיים, כלומר: בעלי–חיים משום סוג אינם חולים ב-ALS, וגם כל הניסיונות לגרום להם למחלות עם תסמינים דומים לא הניבו מודל שמאפשר להקיש באמצעותו מבעלי–החיים לבני–אדם. תנו לחיות לחיות ביקשה שפסק–הדין של בית–המשפט לא יהיה כזה שיוביל לעריכת ניסויים בבעלי–חיים רק לשם כיסוי משפטי, כאשר אין להם שום ערך בקידום המחקר. הבקשה להצטרף לא התקבלה, אולם בית המשפט הודיע שיהיה מודע לנושאים העולים ממנה.

בג”ץ דבאח הראשון. בג”ץ 4196/15 תנו לחיות לחיות נ’ מנהל השירותים הווטרינרים. עתירה זו הוגשה בעקבות התעללות קשה ושיטתית בבעלי–חיים בבית–המטבחיים דבאח בדיר אלאסד, שהיה באותה עת בית המטבחיים הגדול בישראל. את ההתעללות חשף באמצעות מצלמות נסתרות הארגון Animals Australia. בין היתר נחשפו אלימות קשה כלפי בעלי–חיים, גרירת כבשים מרגליהם, שימוש אינטנסיבי בשוקרים חשמליים, זריקת כבשים ממשאית, והתעללות בעגלים גוססים, לאחר שיסוף גרונם. עגלים שגרונם כבר נחתך צולמו כשהם קמים על רגליהם ומנסים לברוח. פועלים שברו זנבות של עגלים גוססים, והניפו אותם מרגליהם באוויר למסוע שהוביל אותם לעיבוד הגופה. בעקבות התחקיר נסגר בית המטבחיים לימים ספורים והוכנסו בו שינויים. כתוצאה מהעתירה שונה נוהל בתי המטבחיים של השירותים הווטרינרים ונקבעו הוראות לעניין תגובה מיידית של הווטרינר המפקח במקרים של חריגה מהנוהל – לרבות עצירת השחיטה עד לתיקון הליקויים. בנוסף יצא משרד החקלאות במכרז לרישות כל בתי המטבחיים והמשחטות בישראל במצלמות שיותקנו בכל הנקודות הרגישות וישדרו למוקד בקרה מרכזי. עוד על העתירה: https://www.letlive.org.il/?p=4248

בג”ץ עיקור/סירוס השני. בג”ץ 7445/15 תנו לחיות לחיות נ’ שר החקלאות. בחוק צער בעלי–חיים נקבע שמדי שנה תקצה המדינה 4.5 מיליון ₪ למניעת ההתרבות של בעלי–חיים משוטטים. בעקבות עתירה קודמת של תנו לחיות לחיות מוקצה התקציב באופן סדיר לעיקור וסירוס של חתולי רחוב. בשנת 2015 עיכב משרד החקלאות את התקציב, ככל הנראה לאור התנגדות הלכתית של השר והמנכ”ל לעיקור ולסירוס. הועלו רעיונות כגון להשתמש בכסף להעברת חתולים וכלבים למדינות זרות שייאותו לקלוט אותם. לבסוף החליט שר החקלאות שהתקציב יועבר למדען הראשי של משרד החקלאות, שיפרסם קול קורא למחקרים בנוגע לדרכים למניעת ההתרבות של בעלי–חיים משוטטים, שיעלו בקנה אחד עם ההלכה. בעקבות העתירה, ולאחר התערבות היועץ המשפטי לממשלה, הוקצה הכסף לעיקור ולסירוס חתולי רחוב. עוד על העתירה: https://www.letlive.org.il/?p=4328

בג”ץ המשלוחים החיים. בג”ץ 7622/15 תנו לחיות לחיות נ’ מנהל השירותים הווטרינרים. עתירה נגד המשלוחים החיים האכזריים של עגלים וטלאים מאירופה ומאוסטרליה לישראל, במסעות ייסורים ממושכים – אך ורק על מנת לשחוט אותם בארץ. כמו לא די בכך שבעל החיים, טלה או עגל, נדון לשחיטה, גורמי התעשייה, באישור משרד החקלאות, מעבירים אותו מסע ייסורים, לעתים מקצה העולם עד קצהו. במשך ימים ארוכים ושבועות מטלטלים אותו בים וביבשה, במשאיות ובאוניה. הפריקה וההעמסה החוזרות ונשנות הן תמיד מפחידות ולא פעם אלימות. באוניה הוא מוחזק במכלאות צפופות, מתבוסס בצואתו ובצואת חבריו. בעל חיים שאינו מסתגל למזון שניתן באוניה עשוי למות ברעב. אחרים יסבלו ממחלות וחלקם ימותו. הגופות מושלכות לים, ולא פעם נסחפות לחופי הארץ. העתירה מצביעה על כך שכל הגורמים המקצועיים קובעים כי אם שוחטים בעלי–חיים, יש לעשות זאת קרוב ככל הניתן למקום בו נולדו וגודלו, ולהמיר משלוחים חיים בסחר בבשר. ניתן לייבא לישראל בשר טרי מבעלי–חיים שנשחטו בסמוך למקום גידולם, ובשר זה אף יהיה זול יותר לצרכן. בנסיבות אלו, ההיתרים לייבא בעלי–חיים חיים הם לא מידתיים ולא חוקיים. לאחר שכבר ניתן צו על תנאי בעתירה, התחלף הרכב השופטים, ובעקבות דיון בפני ההרכב החדש, החלטנו למחוק את העתירה. העתירה: https://www.letlive.org.il/?article=www-stop-letlive-org-il

בג”ץ זוגלובק. בג”ץ 7199/16 תנו לחיות לחיות נ’ פרקליטות מחוז חיפה. עתירה נגד סירובה של פרקליטות מחוז חיפה לאפשר לארגונים להגנת בעלי–חיים להגיש קובלנה פלילית (הליך המקביל לכתב אישום) נגד זוגלובק ועובדיה, בגין התעללות בבעלי–חיים שנחשפה בחקירה סמויה של עמותת אנונימוס במשחטה. בין היתר מדובר באיסוף אלים של תרנגולי הודו שנזרקו מכלובים שנפלו ממשאית בעקבות תאונת דרכים; בהפקרת עופות בכלובים, ללא מזון ומים, למשך שעות ארוכות, פי כמה מהמותר בתקנות, תוך גרימת סבל בל–ישוער; בהחזקת עופות בכלובים לא תקניים ולא תקינים שגורמים ללכידת אברים של העופות בין סורגיהם, תוך גרימת פציעות וסבל קשים; בטלטול והטיה של כלובים, כאשר שוב ושוב עופות נופלים מהכלובים מגובה רב, או מטולטלים בין שמים לארץ כשהם תפוסים בין סורגי הכלוב מראשיהם, כנפיהם או אברים אחרים; בתלישה אלימה מהכלובים של עופות שרגליהם נתקעו בין סורגיהם; בתפיסה אכזרית של עופות וזריקתם באוויר למרחק גדול; בזריקה באוויר של עופות חיים, פצועים ומדממים (לאחר חיתוך גרונם) לגסיסה איטית במכלי מתכת. הפרקליטות משכה את הטיפול בתיק במשך למעלה משנתיים, ורק בראשית 2017, בעקבות הגשת העתירה, החליטה באופן שערורייתי לסגור את התיק. בדיון בעתירה נקבע שהפרקליטות תעביר לעמותה את חומר החקירה בתיק, ותאפשר לה להגיש ערר על סגירתו – וכך נעשה.

בג”ץ סובסידיות לבתי מטבחיים. בג”ץ 7516/16 תנו לחיות לחיות נ’ שר הכלכלה. עתירה נגד מתן סובסידיה, מקופת המדינה, לבתי מטבחיים. מעבר לפגיעה האינהרנטית בבעלי–חיים, מדובר בסובסידיה מזיקה, התומכת בתעשייה הרסנית עבור הסביבה ובייצור מזון שמשרד הבריאות ממליץ לצמצם את צריכתו. הרחבת בתי המטבחיים בישראל תעודד גם את המשלוחים החיים האכזריים של בעלי–חיים מאוסטרליה ומאירופה לישראל, במקום שבעלי–החיים יישחטו בסמוך למקום בו נולדו, ומסעות המוות יוחלפו בסחר בבשר. העתירה נמחקה, לאחר שבית המשפט הבהיר שלא יתערב בשיקול הדעת הרחב שנתון לממשלה במתן סובסידיות.

בג”ץ עיקור/סירוס השלישי. בג”ץ 7761/16 תנו לחיות לחיות נ’ שר החקלאות. לאחר שבשנת 2015 הוקצה התקציב השנתי למניעת ההתרבות של בעלי–חיים משוטטים רק בעקבות עתירה של תנו לחיות לחיות, בשנת 2016 התמהמה הקול הקורא להקצאת הכספים. בחודש אוקטובר, משהשנה עמדה כבר להסתיים מבלי שייצא קול קורא, עתרה תנו לחיות לחיות לבג”ץ. בעקבות העתירה יצא הקול הקורא לשנים 2016 ו-2017.

בג”ץ תלייה בהכרה. בג”ץ 8488/16 תנו לחיות לחיות נ’ מנהל השירותים הווטרינרים. העתירה הוגשה בעקבות תחקיר סמוי של People for the Ethical Treatment of Animals (PETA) ועמותת אנונימוס בחמישה בתי מטבחיים בשלוש מדינות באמריקה הלאטינית. בתחקיר התגלו שיטות עבודה אכזריות, המנוגדות לסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים ולנהלים המחייבים בישראל. הפועלים היו מפילים את העגלים או מטיחים אותם לרצפה, ומקבעים את ראשם באמצעות קרס המוחדר לאפם ובאמצעות אביזר דמוי קלשון. מיד אחרי חיתוך גרונם של העגלים, היו מניפים אותם למסוע עילי, ממנו הם תלויים ברגל אחת בלבד. העגלים היו נשארים בהכרה זמן ממושך כשהם תלויים כך, ובזמן זה היו חותכים בהם ומנתקים את חוט השדרה באמצעות דוקרן (מה שלא גורם לאבדן הכרה). את הפעולות לעיבוד הגופה היו מתחילים בלי לוודא שהעגל איבד את הכרתו ומת. בעקבות העתירה הודיע משרד החקלאות שיאסור יבוא בשר מבתי מטבחיים הפועלים בשיטות אסורות אלו, ויאפשר יבוא בשר רק מבתי מטבחיים בעלי מתקן ריסון תקני.

לקריאת העתירה: https://www.letlive.org.il/?p=10991

בג”ץ אי–מענה הראשון. בג”ץ 8858/16 תנו לחיות לחיות נ’ משרד החקלאות. עתירה כנגד אי–מענה שיטתי של גורמי משרד החקלאות לפניות של תנו לחיות לחיות שעניינן אכיפת חוק צער בעלי–חיים במגוון תחומים. בעתירה פורטו 13 דוגמאות קשות ומייצגות של תלונות שלא זכו למענה. משרד החקלאות לא מפעיל את סמכויות האכיפה שניתנו לו באופן מושכל וממצה. העמותה מתלוננת למשרד החקלאות על הפרות קשות של חוק צער בעלי–חיים “והפניות כמו נבלעות בחור שחור”, כפי שנכתב בעתירה. “לא רק שהמשיב (משרד החקלאות) אינו נותן לעותרת (עמותת ‘תנו לחיות לחיות’) מענה ענייני, אלא שלמיטב ידיעתה של העותרת, הוא כלל לא מעניק לפניות את הטיפול הנדרש: לא בנקיטת צעדים שימנעו את המשך ההתעללות ולא בקיום חקירות פליליות, העמדה לדין או הטלת קנסות מינהליים”. העתירה נמחקה לאחר שמשרד החקלאות נתן מענה לכל הפניות, והוציא נוהל חדש לטיפול בתלונות צער בעלי חיים. בעקבות המענה לפניות הפרטניות, המשיכה העמותה בטיפול בחלק מהפניות במסגרת הליכים של ערר על סגירת תיק. פרטים נוספים על העתירה: https://www.letlive.org.il/?p=11347

בג”ץ 880/17 צדק לכול נ’ המשרד להגנת הסביבה. תנו לחיות לחיות הצטרפה כאחת העותרות בעתירת הארגונים להגנת בעלי–חיים בדרישה שהמדינה תיקח אחריות על גורלם של הקופים שנותרו בחוות מזור לאחר שנסגרה. בעקבות העתירה הקצתה המדינה תקציב להחזקת הקופים במשך שנתיים.

בג”ץ דבאח השני. בג”ץ 3152/17 תנו לחיות לחיות נ’ יחידת התביעות במשרד החקלאות. עתירה כנגד סירובו של משרד החקלאות לאפשר לעמותות להגנת בעלי–חיים לעיין בחומר שהצטבר בתיק החקירה בגין ההתעללות השיטתית בבעלי חיים בבית המטבחיים דבאח. משרד החקלאות סגר את התיק מבלי להעמיד איש לדין, בהחלטה שהיא על–פניה שערורייתית. מההחלטה משתמע שאף לא נעשתה חקירה של ממש בפרשה. תחילה אישר משרד החקלאות את העיון בתיק, אולם משהבין שהעמותות עשויות לעשות בחומר גם שימוש תקשורתי – שיש בו כדי להביך את משרד החקלאות ואת התעשייה – חזר בו מהסכמתו. העתירה תלויה ועומדת.

בג”ץ כלבי בית שמש. בג”ץ 5880/17 צדק לכול נ’ שר החקלאות. תנו לחיות לחיות הגישה בקשה להצטרף כידידת בית המשפט בעתירה המכוונת כנגד ירי בכלבים עצמאיים בבית שמש. בבקשתה מדגישה את העמותה את האמצעים החלופיים להרג הכלבים, ובראשם האפשרות ללכוד את הכלבים, לעקרם, לחסנם ולהחזירם למקום. העמותה מצביעה על כך שלא ננקטו אמצעים סבירים קודם שהרשויות פנו לאפיק ההמתה, וכי העילה להמתת הכלבים איננה סכנה לבריאות הציבור אלא תלונות של אזרחים על מטרדים ופחדים, שניתנים לפתרון באופן אחר, ובכל מקרה אינם מצדיקים הרג. היתר הירי לא הוצא לפועל והעתירה נמחקה.

בג”ץ השלווים. בג”ץ 7624/17 החברה להגנת הטבע נ’ מנהל רשות הטבע והגנים. תנו לחיות לחיות הצטרפה לחברה להגנת הטבע בעתירה נגד ציד שלווים, ובמיוחד נגד השימוש ב”מלכודות שמע”: מלכודות שמפתות את השלווים להתקבץ סביב רמקול המשמיע קולות מוקלטים של שלווים. לאחר שהשלווים מתקבצים סביב הרמקול, הצייד יורה בהם למוות. בעקבות העתירה הודיעה רט”ג שלא תאפשר שימוש במלכודות שמע עד חודש יוני 2019, ובתקופה זו תשקול להוציא את השלווים לחלוטין מרשימת המינים המותרים בציד. בעקבות זאת, נמחקה העתירה.

בג”ץ בית המטבחיים בחיפה. בג”ץ 8020/17 תנו לחיות לחיות נ’ מנהל השירותים הווטרינרים. בשנת 2017 נחשפה התעללות קשה בבעלי–חיים בבית המטבחיים בחיפה. תיעוד הווידיאו מבית המטבחיים הראה עובדים מכים בעלי–חיים באופן שיטתי ואלים במוטות עץ ארוכים (במקרה אחד עד שהמוט נשבר על גבו של בעל–החיים). עוד נראו עובדים שדוחפים כבשים ממשאית (ללא רמפה הולמת), גוררים כבשים מרגליהם ומרימים אותם באחיזה בצמר, בזנב או בקרניים. לאחר השחיטה העובדים תלו את בעלי–החיים באוויר בעודם בהכרה, והחלו בחיתוך הגוף ובפשיטת העור כשבעלי החיים עודם מראים סימני הכרה…. ועוד היד נטויה. מתברר שהפרות מעין אלו שהתגלו בתיעוד הנסתר תועדו עוד קודם לכן בידי השירותים הווטרינרים – אך לא הופסקו. העתירה מכוונת לסגירת בית המטבחיים ולהשלמת הפרויקט של רישות המשחטות בישראל באמצעות מערך מצלמות שישדרו למוקד בקרה מרכזי. העתירה תלויה ועומדת.

בג”ץ תקציב לעיקור וסירוס כלבים. בג”ץ 8022/17 תנו לחיות לחיות נ’ שר החקלאות. בשלהי שנת 2017 טרם פורסם הקול הקורא השנתי לעיקור וסירוס חתולי רחוב לשנת 2018. בשנה זו גם נוספה הוראה חדשה, בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, שקובעת תקציב שנתי נוסף של 4.5 מיליון ₪ (החל משנת 2017) לצמצום ההתרבות של כלבים משוטטים. גם בכסף זה לא נעשה שימוש. העתירה הוגשה בדרישה שמשרד החקלאות יפרסם את הנוהל לעיקור וסירוס חתולי רחוב, ויקצה לפעולות עיקור וסירוס את התקציב לפי החוק להסדרת הפיקוח על כלבים. בעקבות העתירה פורסם הנוהל לעיקור וסירוס חתולי רחוב לשנת 2018. אולם בכל הנוגע לתקציב לצמצום ההתרבות של כלבים משוטטים, הודיע משרד החקלאות על כיווני פעולה שהקשר בינם לבין צמצום התרבות הוא לכל היותר מקרי. העתירה תלויה ועומדת, תוך התמקדות בייעודים להם ישמש התקציב לצמצום ההתרבות של כלבים משוטטים.

בג”ץ לאכיפת התקנות להגנת חזירים. בג”ץ 927/18 תנו לחיות לחיות נ’ משרד החקלאות. בשנת 2015, בעקבות עתירה קודמת, התקין משרד החקלאות תקנות שקובעות תנאי מינימום בהחזקת חזירים בתעשיית הבשר. מדי שנה שולחת תעשייה זו לשחיטה כמאתיים אלף חזירים, ונהוגות בה פרקטיקות מהאכזריות ביותר במשקי החי – לפחות בכל הנוגע ליונקים. התקנות מיועדות לרכך חלק מהפרקטיקות הללו. למשל: הן קובעות צפיפות מרבית בה מותר להחזיק את החזירים; מצמצמות את ההחזקה של חזירות בריסון שמונע מהן כל תנועה; מחייבות שימוש במשככי כאבים בעת הסירוס השגרתי של חזרזירים, וחיתוך שיניהם וזנבותיהם; דורשות העשרה סביבתית מינימאלית לבעלי–החיים הסקרנים והחקרנים האלו וכדומה. אלא שגם לאחר שהתקנות נכנסו לתוקף לא פעל משרד החקלאות באופן אפקיטיבי לאכיפתן. בתקופה הראשונה היו עוד ביקורות של רופא חזירים מטעם המשרד במשקי החזירים – אולם למרות שהרופא מצא הפרות שיטתיות של התקנות, המשרד לא הפעיל כלי אכיפה אפקטיביים כנגד העבריינים. לאחר שווטרינר החזירים עזב את תפקידו במרץ 2017 הופסק לחלוטין הפיקוח במשקים. העתירה דורשת אכיפה אפקטיבית של התקנות. העתירה תלויה ועומדת.

בג”ץ לפרסום חומר החקירה בתיק זוגלובק משנת 2013. בג”ץ 2210/18 תנו לחיות לחיות נ’ פרקליטות מחוז חיפה. בעקבות עתירה קודמת של תנו לחיות לחיות קיבלה העמותה לידיה את חומר החקירה בפרשת ההתעללות בבעלי חיים במשחטת זוגלובק בשנת 2013, והגישה ערר על סגירת התיק. העתירה הנוכחית מכוונת לכך שהעמותה תוכל לעשות שימוש ציבורי ותקשורתי בחומר, ולחשוף את מחדלי הפיקוח על המשחטה ואת חוסר הסבירות שבסגירת התיק.

בג”ץ אכיפת תקנות להובלת בעלי חיים. בג”ץ 2211/18 תנו לחיות לחיות נ’ מנהל השירותים הווטרינרים. בשנת 2006 התקין משרד החקלאות, בעקבות עתירה קודמת של תנו לחיות לחיות, תקנות בנוגע להובלה של פרות, כבשים, עזים וחזירים. כדי ליצור בקרה על ביצוע התקנות, נקבע בהן שכל הובלה תלווה במסמך כתוב ובו פרטים כגון המקום והשעה שבה הועמסו בעלי–החיים למשאית, המקום והשעה בה נפרקו, שטח המשאית, מספר בעלי החיים וכיוצא באלו. אלא שמתברר שמשרד החקלאות לא אוכף את ההוראה הזו, ובכך שולל מעצמו את הכלי המרכזי לפיקוח על ביצוע התקנות. בעתירה דורשת העמותה שמשרד החקלאות יאכוף את ההוראה. העתירה תלויה ועומדת.

בג”ץ מינוי ראש אגף לרווחת בעלי חיים. בג”ץ 3286/18 תנו לחיות לחיות נ’ שר החקלאות. עתירה למינוי ראש אגף רווחת בעלי–חיים בשירותים הווטרינרים. בדצמבר 2015 קיבלה הממשלה החלטה בדבר קידום ההגנה על בעלי חיים ורווחתם. אחד הנדבכים המרכזיים בהחלטה היה הקמה של אגף לרווחת בעלי חיים בשירותים הווטרינרים, ומינוי מנהל בדרג בכיר שיהיה אחראי על הנושא. ההחלטה התקבלה בעקבות דיונים של ועדה בינמשרדית, שבחנה את האפשרות להעביר את הסמכויות הנוגעות לצער בעלי חיים ממשרד החקלאות למשרד להגנת הסביבה. אחת הבעיות שהוצגו לוועדה היתה שמשרד החקלאות לא הקצה די כוח אדם לטיפול בתחום, ושהפקידות האחראיות לתחום במשרד לא עומדות בנטל וגם לא זוכות לגיבוי. מינוי מנהל אגף יגדיל משמעותית את כוח האדם ואת המשקל של האגף במסגרת המשרד והשירות הציבורי. למרות שההחלטה התקבלה בסוף 2015, ונקבע בה שהתקן יתווסף באופן מיידי, מכרז לאיוש התקן פורסם רק בסוף שנת 2017. גם לאחר שפורסם המכרז נמשכה הסחבת, ומנהל אגף לא מונה. העתירה תלויה ועומדת.

בג”ץ תקציב לעיקור וסירוס כלבים. בג”ץ 8022/17 תנו לחיות לחיות נ’ שר החקלאות. בשלהי שנת 2017 טרם פורסם הקול הקורא השנתי לעיקור וסירוס חתולי רחוב לשנת 2018. בשנה זו גם נוספה הוראה חדשה, בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, שקובעת תקציב שנתי נוסף של 4.5 מיליון ₪ (החל משנת 2017) לצמצום ההתרבות של כלבים משוטטים. גם בכסף זה לא נעשה שימוש. העתירה הוגשה בדרישה שמשרד החקלאות יפרסם את הנוהל לעיקור וסירוס חתולי רחוב, ויקצה לפעולות עיקור וסירוס את התקציב לפי החוק להסדרת הפיקוח על כלבים. בעקבות העתירה פורסם הנוהל לעיקור וסירוס חתולי רחוב לשנת 2018. אולם בכל הנוגע לתקציב לצמצום ההתרבות של כלבים משוטטים, הודיע משרד החקלאות על כיווני פעולה שהקשר בינם לבין צמצום התרבות הוא לכל היותר מקרי. העתירה נמחקה לאחר שהוקצה התקציב גם לפי החוק להסדרת הפיקוח על כלבים, תוך שבית המשפט מדגיש את כך שעל משרד החקלאות להשתמש בעתיד בתקציב לצמצום ההתרבות של כלבים משוטטים למטרה לשמה נועד.

בג”ץ שוק כפר קאסם. בג”ץ 8752/17 תנו לחיות לחיות נ’ משרד החקלאות. מדי שבת פועל בכפר קאסם שוק שבועי. בין היתר, מגיעים לשוק סוחרי בעלי–חיים מרחבי הארץ ומציגים בו למכירה בעלי–חיים. התנאים בהם מוחזקים בעלי–החיים בשוק קשים ביותר, תוך רמיסה גמורה של החוק ושל התקנות. בין היתר, בעלי–חיים מוחזקים בתנאים של רעש מתמיד וקשה, בצפיפות בלתי–נסבלת, חשופים מכל עבר לתנועת אנשים ולהטרדות ללא מקום להסתתר בו. לא פעם הם מוחזקים ללא מזון ומים, בחום כבד. הם נמסרים בלי שום הוראות טיפול – גם לאנשים שאין להם מושג כיצד לטפל בהם. למרות שהפרות החוק נעשות לאור יום, שבוע–שבוע ולאורך שנים, משרד החקלאות לא מבצע פעילות אכיפה אפקטיבית במקום, באופן שיביא להפסקת ההתעללות. העתירה דורשת שהמשרד יבצע אכיפה אפקטיבית במקום. בעקבות העתירה נעשו ונעשות פעולות אכיפה במקום, והעתירה נמחקה.

ערעור המדינה בעניין תכנית הבניה באפולוניה. עע”מ 9403/17 הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור נ’ כרמלי. תנו לחיות לחיות היא משיבה בערעור המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי לבטל תוכנית לבניית שכונת יוקרה מצפון להרצליה. התוכנית הייתה גורמת להרס של שטח פתוח שמאכלס בעלי–חיים רבים – מהמעטים שנותרו לאורך החוף במרכז הארץ. בין היתר השטח חיוני עבור עדר צבאים, שמתגורר בו. החורשות שבשטח, בסמוך לחוף הים מהוות מקום מנוחה חיוני לציפורים נודדות המגיעות מהים. בית המשפט העליון החליט ברוב קולות לקבל את הערעור ולאשר את תכנית הבנייה. בדיון הנוסף התקבלה העמדה שלנו ושל המבקשים בדיון הנוסף, והוחלט לבטל את התוכנית בשל פגמים בסקר הסביבתי שנעשה טרם אישור התוכנית

בג”ץ לאכיפת התקנות להגנת חזירים. בג”ץ 927/18 תנו לחיות לחיות נ’ משרד החקלאות. בשנת 2015, בעקבות עתירה קודמת, התקין משרד החקלאות תקנות שקובעות תנאי מינימום בהחזקת חזירים בתעשיית הבשר. מדי שנה שולחת תעשייה זו לשחיטה כמאתיים אלף חזירים, ונהוגות בה פרקטיקות מהאכזריות ביותר במשקי החי – לפחות בכל הנוגע ליונקים. התקנות מיועדות לרכך חלק מהפרקטיקות הללו. למשל: הן קובעות צפיפות מרבית בה מותר להחזיק את החזירים; מצמצמות את ההחזקה של חזירות בריסון שמונע מהן כל תנועה; מחייבות שימוש במשככי כאבים בעת הסירוס השגרתי של חזרזירים, וחיתוך שיניהם וזנבותיהם; דורשות העשרה סביבתית מינימאלית לבעלי–החיים הסקרנים והחקרנים האלו וכדומה. אלא שגם לאחר שהתקנות נכנסו לתוקף לא פעל משרד החקלאות באופן אפקיטיבי לאכיפתן. בתקופה הראשונה היו עוד ביקורות של רופא חזירים מטעם המשרד במשקי החזירים – אולם למרות שהרופא מצא הפרות שיטתיות של התקנות, המשרד לא הפעיל כלי אכיפה אפקטיביים כנגד העבריינים. לאחר שווטרינר החזירים עזב את תפקידו במרץ 2017 הופסק לחלוטין הפיקוח במשקים. העתירה דורשת אכיפה אפקטיבית של התקנות המגנות על חזירים. בעקבות העתירה עדכן משרד החקלאות על תוכניות הכשרה ואכיפה שונות, שיישומן המלא מתעכב. העתירה תלויה ועומדת.

בג”ץ אכיפת תקנות להובלת בעלי חיים. בג”ץ 2211/18 תנו לחיות לחיות נ’ מנהל השירותים הווטרינרים. בשנת 2006 התקין משרד החקלאות, בעקבות עתירה קודמת של תנו לחיות לחיות, תקנות בנוגע להובלה של פרות, כבשים, עזים וחזירים. כדי ליצור בקרה על ביצוע התקנות, נקבע בהן שכל הובלה תלווה במסמך כתוב ובו פרטים כגון המקום והשעה שבה הועמסו בעלי–החיים למשאית, המקום והשעה בה נפרקו, שטח המשאית, מספר בעלי החיים וכיוצא באלו. אלא שמתברר שמשרד החקלאות לא אוכף את ההוראה הזו, ובכך שולל מעצמו את הכלי המרכזי לפיקוח על ביצוע התקנות. בעתירה דורשת העמותה שמשרד החקלאות יאכוף את ההוראה. במסגרת העתירה עדכן משרד החקלאות שבכוונתו להטמיע בקרוב מערכת דיגיטלית של דיווח על הובלות. העתירה תלויה ועומדת.

בג”ץ מינוי ראש אגף לרווחת בעלי חיים. בג”ץ 3286/18 תנו לחיות לחיות נ’ שר החקלאות. עתירה למינוי ראש אגף רווחת בעלי–חיים בשירותים הווטרינרים. בדצמבר 2015 קיבלה הממשלה החלטה בדבר קידום ההגנה על בעלי חיים ורווחתם. אחד הנדבכים המרכזיים בהחלטה היה הקמה של אגף לרווחת בעלי חיים בשירותים הווטרינרים, ומינוי מנהל בדרג בכיר שיהיה אחראי על הנושא. ההחלטה התקבלה בעקבות דיונים של ועדה בינמשרדית, שבחנה את האפשרות להעביר את הסמכויות הנוגעות לצער בעלי חיים ממשרד החקלאות למשרד להגנת הסביבה. אחת הבעיות שהוצגו לוועדה היתה שמשרד החקלאות לא הקצה די כוח אדם לטיפול בתחום, ושהפקידות האחראיות לתחום במשרד לא עומדות בנטל וגם לא זוכות לגיבוי. מינוי מנהל אגף יגדיל משמעותית את כוח האדם ואת המשקל של האגף במסגרת המשרד והשירות הציבורי. למרות שההחלטה התקבלה בסוף 2015, ונקבע בה שהתקן יתווסף באופן מיידי, מכרז לאיוש התקן פורסם רק בסוף שנת 2017. גם לאחר שפורסם המכרז נמשכה הסחבת, ומנהל אגף לא מונה. לאחר שמשרד החקלאות פעל לביטול תוצאות המכרז הראשון, במכרז השני מונתה מועמדת ללא מומחיות ברווחת בעלי חיים, שעסקה בניסויים אכזריים בבעלי חיים. במסגרת העתירה ביקשנו שיבוטל מינויה. לאחר דיון, הוחלט להעביר את הדיון בסוגייה לבית הדין לעבודה, בו עדיין מתקיים ההליך, נכון לדצמבר 2025.

בג”ץ תקציב עיקור וסירוס חתולים החמישי. בג”ץ 321/19 תנו לחיות לחיות נ’ שר החקלאות. גם בשנת 2019 התעכב תקציב צמצום ההתרבות של חתולים. בעקבות העתירה, ולאחר עיכובים רבים, שנבעו בין היתר מכך שלא הוקמה ממשלה חדשה בשנת 2019, פורסם לקראת סוף השנה הקול הקורא לחלוקת התקציב. בעקבות כך, מחקנו את העתירה.

בג”ץ זוגלובק – העמדה לדין. בג”ץ 5437/19 תנו לחיות לחיות נ’ המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים. התלונה שהגשנו בעקבות התחקיר שחשף התעללות קשה במשחטת זוגלובק בשנת 2013 הובילה לחקירה, והוחלט לסגור את התיק ללא להעמיד איש לדין. לאחר שקיבלנו החלטת סגירה ואת חומרי החקירה רק בעקבות עתירה אחרת לבג”ץ, הגשנו ערר על ההחלטה. הערר נדחה על ידי פרקליטות המדינה, מבלי להתייחס לטענות שעלו בו ביחס לסגירת התיק. בקשה חלופית שלנו מפרקליטות מחוז חיפה, שתאפשר לנו להגיש קובלנה פלילית, נדחתה. בעתירה זו ביקשנו מבית המשפט שיורה לפרקליטות לקבל את הערר שלנו, ולהעמיד לדין את חברת זוגלובק והמנהלים הבכירים בה בשל העבירות החמורות שנחשפו בתחקיר ובחקירה. לחלופין, ביקשנו שיורה לפרקליטות לאפשר לנו להגיש קובלנה פלילית נגדם. לאחר דיון, מחק בית המשפט את העתירה בהסכמתנו, בשל חלוף הזמן מאז חשיפת המקרים. בפסק הדין הדגיש בית המשפט את חשיבות ההגנה על בעלי חיים, גם ביחס להתעללות שאינה נובעת מסדיזם, אלא מאדישות לגורלם של בעלי החיים.

בג”ץ כלביות פרטיות. בג”ץ 6449/19 תנו לחיות לחיות נ’ מנהל השירותים הווטרינריים. רשויות מקומיות רבות בישראל מעבירות כלבים שנלכדו בשטחן לכלביות פרטיות, המשמשות כהסגרים רשותיים. עוד בשנת 2016 הודיע נציג משרד החקלאות שבכוונת המשרד לפעול להפסקת פעילותן של כלביות פרטיות כהסגרים רשותיים, ולא בכדי: הנתונים מלמדים שהכלביות הללו מופעלות פעמים רבות באופן בעייתי, ושקיימת בהן נטייה להמית כלבים במהירות האפשרית, לאחר שחולפים מועדים מינימליים, ובלי שהווטרינר הרשותי מקיים את חובתו לשקול את השיקולים הדרושים לפני ההמתה. בהחלטה שניתנה בחודש נובמבר בדיון הראשון בעתירה, הבהיר בית המשפט שעל הווטרינרים הרשותיים לקבל כל החלטה על המתה באופן אישי, ובכתב. בקשות חופש מידע שהגשנו לכלל הרשויות המקומיות בארץ מעלות תמונת מצב בעייתית בכל הנוגע להמתת כלבים בהסגרים, ובעיקר בהסגרים הפרטיים. בחודש יוני 2020 הוציא בית המשפט צו על תנאי המורה למשרד החקלאות להסביר מדוע לא יורה על הפסקת פעולתן של כלביות פרטיות כמאורות כהסגרים רשותיים. דיון בעתירה יתקיים בקרוב.

בג”ץ תקציב לעיקור וסירוס כלבים השני – בג”ץ 7763/20 תנו לחיות לחיות נ' שר החקלאות – למרות הערות בית המשפט והתחייבות המדינה בבג”ץ 8022/17 תנו לחיות לחיות נ’ שר החקלאות, גם בשנת 2020 החליט שר החקלאות להקצות את 4.5 מיליון השקלים שנועדו לצמצום התרבות של כלבים משוטטים למטרות שאין להן דבר עם מטרה זו. בבג”ץ שהוגש בחודש נובמבר 2020, אנו דורשים שתבוטל הקצאה לפרויקטים שאינם קשורים לעיקור וסירוס של כלבים, שביחס אליהם חוקק סעיף החוק המקצה את התקציב השנתי של 4.5 מיליון ₪. במקביל לעתירה, הוגשה בקשה למתן צו זמני שאוסר על הקצאת התקציב למטרות שאינן עיקור וסירוס, עד ההכרעה בעתירה, ושאוסר על החזרת התקציב לקופת המדינה. בעתירה אנו עומדים על כך שהקצאת תקציב למטרות שאינן נוגעות לצמצום התרבות של כלבים – מטרות כמו ימי אימוץ דיגיטליים, מחקרים על כלבים בבעלות – נעשית בחוסר סמכות, ולכן איננה חוקית. אנחנו עומדים גם על כך שלא נעשתה היוועצות משמעותית עם השרה להגנת הסביבה, שעמדתה ועמדת הגורמים המקצועיים במשרדה היא שהתקציב צריך לשמש לעיקור וסירוס. העתירה נמחקה בהסכמה לאחר שבית המשפט לא ראה לנכון להתערב בשיקולי משרד החקלאות, ומבלי התייחסות לסוגיית הסמכות.

ערעור חופש מידע – ניסויים בבעלי חיים במוסדות אקדמיים – עע"מ 840/21 תנו לחיות לחיות נ' אוניברסיטת בר אילן ואח' – ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שקיבל את טענת אוניברסיטת בר אילן, אוניברטת תל אביב והאוניברסיטה העברית לפיה חשיפת מידע על ניסויים בבעלי חיים במוסדות תפגע באופן לא מידתי באינטרסים מסחריים של האוניברסיטאות, וכי סעיף הסודיות שבחוק הניסויים בבעלי חיים (החל על מי שקיבל מידע מתוקף תפקידו לפי החוק) מכתיב שמרנות במסירת מידע הקשור לניסויים בבעלי חיים. בערעור עמדנו על היעדר הבסיס המהותי והמחקרי לטענת הסודות המסחריים, בהתחשב באופיים האקדמי של המוסדות; וכן על הבעייתיות שבניתוח סעיף הסודיות שבחוק הניסויים כמקנה הגנה מפני חשיפת מידע למוסדות המבצעים את הניסויים בעצמם. בית המשפט העליון הציע מתווה שבו תוגש בקשה ליו"ר המועצה לניסויים בבעלי חיים על מנת שתסיר את החיסיון מהמידע, וכי טענות הצדדים יישמרו להם, והערעור הסתיים בהסכמה זו. בהמשך לכך הוגשה בקשה ליו"ר המועצה שנדחתה, והוגשה עתירה חדשה נגד החלטתו הנדונה בבית המשפט המחוזי בירושלים.

בג"ץ אי מענה השני. בג"ץ 1844/21 תנו לחיות לחיות נ' משרד החקלאות – בעתירה זו ביקשנו מבית המשפט העליון שייתן צווים שיורו למשרד החקלאות – אגף רווחת בעלי חיים בשירותים הווטרינריים ויחידת הפיצו"ח – לקיים את הוראות חוק סדר הדין הפלילי, ואת הוראות נוהל הטיפול בעבירות צער בעלי חיים שגיבש המשרד בעקבות עתירת האי מענה הראשונה שלנו, ב-2016. בעתירה פרטנו שורה של מקרים בהם פעלו גורמי המשרד בניגוד לנוהל – לא פתחו בחקירות, לא הודיעו על סגירת תיקים ולא עדכנו את המתלוננים, בין היתר. העתירה נמחקה בשל היותה "רחבה" מדי, תוך שבית המשפט מבהיר שביכולתנו לפנות בעתירות במקרים ספציפיים.

בג"ץ עררים על אי העמדה לדין נגד בית המטבחיים דבאח ומשחטת זוגלובק – בג"ץ 3051/21 תנו לחיות לחיות נ' משרד החקלאות ופיתוח הכפר – עתירה נגד משרד החקלאות על כך שלא העביר למחלקת העררים בפרקליטות המדינה עררים שהגשנו ביחס להחלטות שלא להעמיד לדין את בית המטבחיים דבאח ועובדיו ביחס לעבירות צער בעלי חיים שנחשפו במסגרת תחקיר שנעשה בו בשנת 2015, וביחס להחלטה שלא להעמיד לדין את חברת זוגלובק ונושאי משרה בה ביחס לעבירות שנחשפו במסגרת התחקיר במשחטת העופות שלה בשנת 2015. בעקבות העתירה הועבר הערר בעניין דבאח למחלקת העררים (ונדחה). ביחס לזוגלובק, מכיוון שעובדים זוטרים במשחטה הועמדו לדין בעקבות התחקיר, ובהתבסס על פסיקה בהליך אחר שקבעה שאין זכות ערר במקרים בהם מועמדים לדין רק חלק מהחשודים ב"אירוע", פסק בית המשפט כי גם בנסיבות מקרה זה לא קיימת זכות להגיש ערר, ודחה את העתירה בתחילת שנת 2023.

בקשה להצטרף כידידת בית המשפט לערעור אדם על איסור יבוא דגי טריגון לארץ – עע"ם 7203/21 טריגאלו נ' רשות הטבע והגנים – ביקשנו, באמצעות הקליניקה לצדק סביבתי והגנה על זכויות בעלי חיים באוניברסיטת תל אביב, להצטרף כידידת בית משפט להליך בערעורו של אזרח על פסק דין שקיבל את עמדת רט"ג, לפיה איננה צריכה לאפשר לו לייבא דג טריגון "מהונדס גנטית" לארץ. על טענות רט"ג בדבר המגוון הביולוגי של רשות הטבע והגנים והיותו של הדג ערך טבע מוגן ביקשנו להוסיף טענות הנוגעות לשיקולים של הגנה על בעלי החיים כשלעצמם. לבסוף, לא נדונה בקשת ההצטרפות שלנו מכיוון שבית המשפט המליץ למערער שלא לעמוד על ערעורו, והערעור נדחה תוך קבלת עמדת רט"ג בדבר מעמדו המשפטי של הדג כערך טבע מוגן.

בג"ץ אי מענה השלישי – חנות החיות בטייבה. בג"ץ 8616/21 תנו לחיות לחיות נ' משרד החקלאות – בעקבות הערות בית המשפט בעתירת האי–מענה הקודמת, פנינו במקרה זה ביחס לתלונה שלא זכתה לטיפול או מענה בהתאם לנוהל הטיפול בעבירות צער בעלי חיים וחוק סדר הדין הפלילי. לאחר שבית המשפט הורה על תגובה מהירה, עדכנה המדינה כי התלונה "טופלה", וכי לא נמצא לנכון לעדכן אותנו בכך. משום שהסעד המבוקש (פתיחה בחקירה) ניתן, ביקשנו למחוק את העתירה וכך נעשה. מתגובת משרד החקלאות עלה כי הם מודעים לכשלים בהודעה על פתיחה בחקירה או על החלטות שלא לפתוח בחקירה, וגורמי הפיצו"ח התחייבו בפני בג"ץ שעדכון כזה ייעשה בעתיד. נכון להיום, העדכון נעשה באופן חלקי, במקרה הטוב.

ערעור על המתת ציפורים שהוברחו לישראל. עע"מ 1019/22 תנו לחיות לחיות נ' מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות – ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בלוד, שדחה עתירה שלנו נגד המתה של ציפורים שהוברחו לישראל מירדן. טענת מנהל השו"ט הייתה שלא ניתן לדעת האם הציפורים חולות מכיוון שאין להן תעודת בריאות, ושלא ניתן להחזיקן בבידוד, ועל כן אין מנוס מהמתתן. למרות שלא עלה חשד לשום מחלה מסכנת קונקרטית (ובדיקות שללו את אלו שהוצגו על ידי המנהל בבית המשפט), ולמרות שהמנהל הודה בעצמו שהציפורים לא מוחזקות בבידוד, בניגוד להנחיות בית המשפט. בקשתנו לסעד זמני שיאסור את המתת שתי הציפורים ששרדו עד סיום הדיון בערעור נדחתה, והציפורים הומתו. מכיוון שהדיון בערעור הפך לתאורטי עם המתת הציפורים, הוסכם על דחיית הערעור, תוך שמובהר כי אין בכך משום הכרעה עקרונית בנושא מדיניות המשרד הכללית, וכי נוכל להעלות את טענותינו בנושא בעתיד.

ערעור חופש מידע – בית המטבחיים בחיפה. עע"מ 1699/22 תנו לחיות לחיות נ' משרד החקלאות ובית המטבחיים בחיפה – ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בלוד, שדחה עתירה שלנו לקבל דוחות "אי התאמה" על ליקויים בבית המטבחיים בחיפה בתקופה שקדמה לפרסום תיעודים של צער בעלי חיים חמור בבית המטבחיים ב-2017. בית המשפט המחוזי קיבל את טענות משרד החקלאות לפיה הפחד של הווטרינרים המפקחים מהתנהגות הגורמים המפוקחים (בתי המטבחיים), אם יימסרו הדוחות, מהווה טעם שלא למסור את המידע. בערעור עמדנו על כך שהחלטתו של בית המשפט המחוזי סותרת את ההלכות הנוגעות לחופש מידע ולטענות על פגיעה של פרסום בעבודת הגורם המפקח. בדיון בעליון ביקרו שופטות ההרכב את הרציונל של משרד החקלאות לפיו אלימות ואיומים כלפי מצד גורמים מפוקחים הם טעם להסתרת מידע מהציבור. בהצעת בית המשפט, הושגה פשרה ביחס למסירת המידע, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי בוטל.

בג"ץ פטור ממכס על בשר אדום ובשר מעובד. בג"ץ 5656/22 הפורום לתזונה בת קיימא, תנו לחיות לחיות ואח' נ' שר האוצר, שר החקלאות ואח' – עתירה משותפת עם עמותת אנימלס, ארגוני סביבה וארגוני ומומחי בריאות ציבור לבטל את החלטתו של שר האוצר לקבוע פטור ממכס על בשר אדום, ולקבוע פטור זמני ממכס על בשר מעובד, ובשיתוף הקליניקה לצדק סביבתי ולהגנה על זכויות בעלי חיים באוניברסיטת תל אביב. בעתירה טענו כי החלטה זו פוגעת בזכות לבריאות, בפרט של אוכלוסיות מוחלשות, משום עידודה צריכה של מזון מזיק שנצרך בניגוד להמלצות משרד הבריאות, שפוגע באופן חמור לסביבה בניגוד לעמדת המשרד והשרה להגנת הסביבה, ושמעודד פגיעה נוספת בבעלי חיים בתעשייה. בית המשפט העליון דחה את העתירה בהסכמתנו, תוך שהוא מבהיר בפסק דינו שהוא מכיר בחשיבות הדיון בנושאי הבריאות, החברה והסביבה שעלו ממנו.

בג"ץ התקנת תקנות צער בעלי חיים לבתי מטבחיים. בג"ץ 2918/23 תנו לחיות לחיות נ' שר החקלאות – עתירה להורות לשר החקלאות להתקין תקנות שיקבעו סטנדרטים מינימליים של רווחה בבתי מטבחיים (לא כולל משחטות עופות), בהתאם לחובתו לפי תיקון 10 לחוק צער בעלי חיים משנת 2015. בתיקון זה נקבע כי על שר החקלאות להביא טיוטת תקנות לאישורה של ועדת החינוך של הכנסת בתוך 9 חודשים, דבר שלא קרה עד למועד הגשת העתירה. בעתירה עמדנו על חובתו של השר לפעול בהתאם להוראה המפורשת, באיחור של כשבע שנים. בתגובתה, לא הכחישה המדינה את חובתה זו, אולם נכון לחודש מאי 2025 טרם סיימה גיבושה של טיוטה, ובמאי 2025 טענה לראשונה כי טרם הגשת התקנות נדרש גיבוש של דוח רגולציה ש"עשוי לקחת זמן רב". העתירה נקבעה לדיון לחודש מאי 2026. בינתיים, פרסם המשרד קריאה להערות ציבור לתקנות בנושא, מבלי שצורפה טיוטה להתייחס אליה, אלא ביחס לנוהל מיושן וחסר של השירותים הווטרינריים.

בג"ץ תיקון תקנות צער בעלי חיים לעניין הובלת בהמות. בג"ץ 3689/23 תנו לחיות לחיות נ' שר החקלאות ומנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות – עתירה להורות למשרד החקלאות לפעול בהתאם להתחייבותו במסגרת בג"ץ 2211/18 ולהביא לשולחנה של ועדת החינוך של הכנסת תיקון לתקנות צער בעלי חיים הנוגעות להובלת בהמות, בין היתר בשל טענת המשרד כי נוסח התקנות הנוכחי לא מאפשר מעקב אחר התיעוד הכתוב של ההובלות. הדיון בעתירה אוחד, לבקשת המשרד, עם הדיון בעתירה בדבר תקנות צער בעלי חיים בבתי מטבחיים. גם כאן, לא הכחישה המדינה את חובת שר החקלאות לתקן את התקנות בהתאם להתחייבות המשרד. בהודעות העדכון שהוגשו ביקשה המדינה שוב ושוב לדחות את מועד יישום התחייבותה. לבסוף, במחצית השנייה של שנת 2024 הונחה טיוטת התיקון על שולחן הוועדה, והעתירה נמחקה בהסכמה. נכון לדצמבר 2025, נוסח התקנות מצוי בדיונים בוועדת החינוך.

ערעור בהליך על תנאי החזקת החזירים במכון המחקר בקיבוץ להב. רע"א 4620/23 תנו לחיות לחיות נ' מוסד ומכון למדע ומחקר החי בקיבוץ להב – בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ביקשנו רשות לערער על החלטות בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי בבאר שבע לעניין תקנות צער בעלי חיים החלות במקום: טענתנו הייתה שבהתחשב בטענת המכון שניצולם של החזירים במכון לשיווק בשרם היא "תוצר לוואי" של החזקתם למטרות מחקר – טענה שמאפשרת לו לגדל חזירים על אף הוראות חוק איסור גידול חזיר – צריכים לחול עליו הסטנדרטים של החזקה לא–חקלאית. בתי המשפט השלום והמחוזי קבעו כי אופי הגידול של החזירים מתאים לסטנדרטים שנקבעו בתקנות צער בעלי חיים לעניין החזקה חקלאית. בית המשפט העליון החליט שלא מדובר במקרה המצדיק מתן רשות ערעור "בגלגול שלישי" בשל כך שההכרעה נטועה בנסיבותיו הקונקרטיות של הגידול מכון המחקר.

בג"ץ תקציב צמצום התרבות כלבים השלישי. בג"ץ 8212/23 תנו לחיות לחיות נ' שר החקלאות – עתירה נוספת שהוגשה לקראת סוף שנת 2023 להורות לשר החקלאות להקצות את התקציב הקבוע בחוק לצמצום התרבותם של כלבים משוטטים. העתירה הוגשה לאחר פניות חוזרות, ותוך התחשבות בפריצת המלחמה בשבעה באוקטובר 2023 והשפעתה על עבודת המשרד. בתגובתו עדכן המשרד כי החליט להקצות את התקציב לרשויות מקומיות "בקו העימות" בדרך של פטור ממכרז. לאחר מספר עדכונים ובסופם עדכון על אישורו של הפטור, נמחקה העתירה לבקשתנו בתחילת ינואר 2024, והוצאות העתירה הוטלו על המשרד.

בג"ץ אי מענה לבקשה לאישור "מתקן מוגן". בג"ץ 2278/24 תנו לחיות לחיות נ' הממונה לפי חוק צער בעלי חיים במשרד החקלאות – עתירה להורות לאגף רווחת בעלי חיים במשרד החקלאות לקבל החלטה ביחס לבקשותינו להכיר בבית המחסה שלנו ובמרפאות שלנו כ"מתקנים מוגנים" אליהם ניתן להעביר בעלי חיים שהוחרמו מכוח חוק צער בעלי חיים, לאחר שפניותינו לא זכו למענה במשך חודשים ארוכים. לאחר הגשת העתירה נקט האגף פעולות לבחינת בקשותינו, והכיר בבית המחסה כמתקן מוגן. בעקבות כך נמחקה העתירה לבקשתנו והוטלו על האגף הוצאות ההליך.

בג"ץ "שחיטה חמה". בג"ץ 3655/24 תנו לחיות לחיות נ' מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות – עתירה להורות למנהל השירותים הווטרינריים לנקוט בצעדים הנדרשים להפסקת פעילותה של חנות ומשחטה שפעלה ברחוב ראשי בנצרת והציעה "שחיטה חמה" של תרנגולים במקום, ללא רישיון ובניגוד לחוק, זאת לאחר שפניותינו למשרד החקלאות לא הובילו לפעולות מספיקות. במסגרת תגובת משרד החקלאות נטען שכבר ננקטו פעולות אכיפה. אולם בדיקתנו העלתה כי המקום עודנו פועל. לאחר שעדכנו בכך את בית המשפט, ובסמוך לפני הדיון שנקבע בעתירה, החרימו פקחי משרד החקלאות את העופות ואת ציוד השחיטה במקום, ופעולתו הופסקה. בעקבות כך נמחקה העתירה לבקשתנו, והושתו על משרד החקלאות הוצאות ההליך.

בג"ץ איסור ריסון חזירות והשחתת גוף בחזירים בתעשיית הבשר. בג"ץ 62172-11-24 תנו לחיות לחיות נ' שר החקלאות – בתקנות צער בעלי חיים לעניין החזקת חזירים בתעשיית הבשר, שחוקקו בעקבות עתירה שלנו לבג"ץ משנת 2012, נקבע כי יותרו פעולות ריסון של חזירות מיניקות בכלובים שלא מאפשרים תנועה למשך שבועיים, וכן כי יותרו חיתוך זנבות ושיניים של חזרזירים וסירוס שלהם ללא הרדמה או אלחוש. מנגד, הוטל על משרד החקלאות לבחון את הצורך בהמשך הפרקטיקות הללו ולהציג את מסקנותיו לוועדת החינוך של הכנסת. מסקנות סקירת החוקרת מטעם המשרד היו כי הפעולות הללו גורמות לסבל רב לחזרזירים ולחזירות וכי קיימות חלופות אכזריות פחות, שאין בצידן פגיעה כלכלית במגדלים. למרות התחייבות המשרד לתקן את התקנות בהתאם לממצאים אלו (התחייבות שהביאה לעצירת החקיקה הראשית שקודמה בנושא), עד היום לא גובשו תקנות כאלו. בנובמבר 2024 עתרנו לבג"ץ על מנת שיורה לשר החקלאות להתקין תקנות כאלו בהתאם לממצאים המדעיים, לאיסור ההתעללות שבחוק צער בעלי חיים, ולהתחייבות המשרד בפני הכנסת. בתגובתו של משרד החקלאות נכתב כי בד בבד עם הגשת העתירה שב לעבוד על גיבוש דוח רגולציה לעניין התקנות (דוח שהעבודה עליו נעצרה לפרק זמן של קרוב לשנתיים עם פיזור הכנסת ה-24, על אף שבעבר מסר כי עוד ב-2022 מסר כי העבודה עליו כמעט והסתיימה), וביקש את מחיקת העתירה. הכנסת הגישה את תגובתה ועמדה על כך שמשרד החקלאות אכן התחייב בפני ועדת החינוך כי יפעל להתקנת התקנות, וכי הדבר תואם את הממצאים המקצועיים שהוצגו לה. בית המשפט הורה למשרד החקלאות לעדכן בהתקדמותו עד אמצע יוני 2025.

בג"ץ איסור שימוש בסוסים לפיזור הפגנות – בג"ץ 52836-11-24 תנו לחיות לחיות נ' משטרת ישראל: לאחר שהמשטרה הגבירה את נוכחות הסוסים בהפגנות עם התחזקות וריבוי ההפגנות, עתרנו בחודש נובמבר 24' לבג"ץ בדרישה שהשימוש בסוסים לפיזור הפגנות יופסק לאלתר. את העתירה הגיש עו"ד אמנון קרן מהקליניקה לצדק סביבתי והגנה על זכויות בעלי חיים באוניברסיטת תל אביב בשם 'תנו לחיות לחיות'. סוסים הם בעלי חיים רגישים במיוחד. השימוש בהם לפיזור הפגנות חושף אותם לסבל רב. תהליך האיל שהם עוברים במשטרה נועד לשבור את רוחם ולדכא את נטייתם הטבעית להימלט ממצבי מצוקה וסיכון, אך לא מונעת את המצוקה עצמה. בפעילות השוטפת, הפרשים שרוכבים עליהם עושים שימוש בציוד מכאיב ומיושן, ומפעילים כח רב על הסוסים.בעתירה, טענו כי השימוש בסוסים לפיזור הפגנות הוא עבירה על חוק צער בעלי חיים, ושבידי המשטרה מצויים אמצעים אלטרנטיב רבים אחרים לפיזור הפגנות אחרי דחיות מרובות, בתחילת חודש יוני הגישה המשטרה את תשובתה לעתירה, בה טענה  כי השימוש בסוסים בהפגנות הוא הכרחי. הישג אחד נרשם בכך שהמשטרה תיקנה את נהליה כך שתותר פעילות רצופה של סוסים עד 3 שעות, במקום 6 שעות, לפי נוהל הקודם. עם זאת, בתגובת המשטרה לא נרשמו הגבלות נוספות, כמו העבדת הסוסים עד 10 שעות ביום במצטבר, וללא הגבלות על תנאי אקלים קשים, כמו גם לשאר טענות העתירה. העתירה נקבעה לדיון בחודש מרץ 2026.

בג"ץ איסור ריסון חזירות והשחתת גוף בחזירים בתעשיית הבשר. בג"ץ 62172-11-24 תנו לחיות לחיות נ' שר החקלאות – בתקנות צער בעלי חיים לעניין החזקת חזירים בתעשיית הבשר, שחוקקו בעקבות עתירה שלנו לבג"ץ משנת 2012, נקבע כי יותרו פעולות ריסון של חזירות מיניקות בכלובים שלא מאפשרים תנועה למשך שבועיים, וכן כי יותרו חיתוך זנבות ושיניים של חזרזירים וסירוס שלהם ללא הרדמה או אלחוש. מנגד, הוטל על משרד החקלאות לבחון את הצורך בהמשך הפרקטיקות הללו ולהציג את מסקנותיו לוועדת החינוך של הכנסת. מסקנות סקירת החוקרת מטעם המשרד היו כי הפעולות הללו גורמות לסבל רב לחזרזירים ולחזירות וכי קיימות חלופות אכזריות פחות, שאין בצידן פגיעה כלכלית במגדלים. למרות התחייבות המשרד לתקן את התקנות בהתאם לממצאים אלו (התחייבות שהביאה לעצירת החקיקה הראשית שקודמה בנושא), עד היום לא גובשו תקנות כאלו. בנובמבר 2024 עתרנו לבג"ץ על מנת שיורה לשר החקלאות להתקין תקנות כאלו בהתאם לממצאים המדעיים, לאיסור ההתעללות שבחוק צער בעלי חיים, ולהתחייבות המשרד בפני הכנסת. בתגובתו של משרד החקלאות נכתב כי בד בבד עם הגשת העתירה שב לעבוד על גיבוש דוח רגולציה לעניין התקנות (דוח שהעבודה עליו נעצרה לפרק זמן של קרוב לשנתיים עם פיזור הכנסת ה-24, על אף שבעבר מסר כי עוד ב-2022 מסר כי העבודה עליו כמעט והסתיימה), וביקש את מחיקת העתירה. הכנסת הגישה את תגובתה ועמדה על כך שמשרד החקלאות אכן התחייב בפני ועדת החינוך כי יפעל להתקנת התקנות, וכי הדבר תואם את הממצאים המקצועיים שהוצגו לה. ביוני 2025 עדכן משרד החקלאות כי דוח הרגולציה גובש והועבר לוועדת החינוך, ומסקנתו היא שאין מקום לשינוי התקנות כלל. בעקבות התפתחות זו ביקשו הצדדים את מחיקת העתירה, תוך שמירת טענות. העתירה נמחקה תוך פסיקת הוצאות לטובתנו, וביחס לתוכן הבעייתי–ביותר של דוח הרגולציה פנינו לשר החקלאות פעם נוספת בחודש אוגוסט 2025.

בג"ץ תקציב צמצום התרבות חתולים ותקציב צמצום התרבות כלבים הרביעי. בג"ץ 21427-02-25 תנו לחיות לחיות נ' שר החקלאות – עתירה נוספת שהוגשה בתחילת שנת 2025 להורות לשר החקלאות לפרסם קול קורא לצורך הקצאת התקציבים הקבועים בחוק לצמצום התרבותם של חתולים וכלבים משוטטים. העתירה הוגשה לאחר פניות לשר, בבקשה שיפעל לפרסום הקולות הקוראים להקצאת התקציבים. בחודש אפריל פורסם הקול הקורא לרשויות המקומיות לחלוקת תקציב צמצום התרבות חתולים ובחודש ספטמבר הקול הקורא לעניין תקציב צמצום התרבות. בעקבות כך נמחקה העתירה, והוטלו על המשרד הוצאות בגובה חסר תקדים בעתירות מסוג זה – 25,000 ש"ח. כמו כן, בית המשפט הבהיר כי "טוב יעשו המשיבים אם יקפידו לפעול מעתה ואילך בהתאם להוראות החוקים הללו מיוזמתם, ויחסכו מהעותרת את הצורך להיזקק בעניינים אלה לשירותיו של בית משפט זה, במה שהפך עבורה, בעל כורחה, למסורת (כמעט) שנתית".

בג"ץ שימוש בפתיונות רעל PAPP. בג"ץ 62586-06-25 תנו לחיות לחיות נ' מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות – בחודש מאי 2025 פרסם מנהל השירותים הווטרינריים נוהל שמאפשר לרשויות מקומיות לעשות שימוש בפתיונות רעל מסוג PAPP לשם הרעלת כלבים. הרעל שמשמש בעיקר להרעלת כלבים וחתולים באוסטרליה ובניו–זילנד. הנוהל גובש ללא התייעצות עם גורמי מקצוע במשרד להגנת הסביבה או ברשות הטבע והגנים, תוך התעלמות ממידע מדעי נרחב ביחס לסבל שנגרם מההרעלה ומהסכנה להרעלות של בעלי חיים אחרים, ותוך שלא נקבעו אמצעי בטיחות מינימליים למניעה וטיפול בהרעלות לא–מכוונות. מכיוון שלא קיבלנו תשובה רצינית מהמנהל, עתרנו לבג"ץ בחודש יוני, וביקשנו גם צו ביניים שימנע הרעלות בינתיים. הבקשה לצו ביניים נדחתה, ודיון בעתירה נקבע לחודש יוני 2026.

בג"ץ הארכת תקופת המעבר להחזקת תרנגולות בתנאי צפיפות קיצוניים. בג"ץ 62143-07-25 תנו לחיות לחיות (ע"ר) ואח' נ' שר החקלאות – ביום 6.7.2025 נכנס לתוקף תיקון שני לתקנות צער בעלי חיים לעניין תרנגולות המוחזקות בתעשיית הביצים. זאת לאחר שתיקון קודם, משנת 2024, האריך את פרק הזמן המאפשר החזקת תרנגולות בצפיפות קיצונית של 350 סמ"ר לתרנגולות (במקום 750 סמ"ר), בטענה שהמלמחה, בפרט המלחמה בצפון, מונעת את יישום התקנות. הארכה השנייה, של שלוש שנים נוספות, חוקקה בהתבסס על אותו תירוץ, על אף שחוקקה לאחר הפסקת האש בגבול הצפון, החזית העיקרית הרלוונטית ללולנים. בפועל, התבטאויות שר החקלאות וארגוני מגדלי העופות הבהירו כי צעדים אלו נועדו לכרסם בסטנדרטים שנקבעו בתקנות, שכללו ממילא הוראת מעבר נדיבה ביותר ללולים ללא–כלובים, עד שנת 2037. מכיוון שהיה מובן שהארכת התקנות, שנעשתה ללא התייעצות עם גורמי המקצוע לעניין רווחת העופות או בריאות הציבור, נעשתה מטעמים לא–ענייניים ותוך שימוש במלחמה כתירוץ, עתרנו ביולי 2025 יחד עם עמותת אנימלס לבג"ץ על מנת שיורה על בטלות התקנות. מועד הגשת תגובות לעתירה נקבע לסוף אוקטובר 2025. בהחלטה האחרונה של בית המשפט נקבע שהעתירה תקבע לדיון. 

בג"ץ מלכודות דבק בג"ץ 54645-11-25 תנו לחיות לחיות נ' השרה להגנת הסביבה: מלכודות דבק הן מהשיטות האכזריות ביותר בתחום הדברת בעלי חיים. בעלי החיים שנלכדים בהן פוצעים את עצמם במטרה להיחלץ, ואם המלכודות לא מנוטרות, הם יישארו לגסוס ולסבול בהן עד למותם. כמו כן, לכידה במלכודות דבק אינה מבחינה בין בעלי חיים – לטאות, ציפורים וחתלתולים יכולים גם הם להילכד במלכודות הדבק ולמצוא את מותם בייסורים ממושכים. חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית, תשע"ו-2016 מסמיך, בין היתר, את השרים להגנת הסביבה לקבוע "אמצעי טיפול" שהשימוש בהם מוגבל למדבירים מורשים בלבד. כמו כן, היה על השרים להתקין עד לשנת 2019 תקנות שיעסקו בין היתר ב'הוראות לעניין בחירת האמצעים שפגיעתם בסביבה, בבעלי חיים או בבריאות הציבור פחותה'. בעתירה שהגשנו בחודש נובמבר 2025, ביקשנו מבית המשפט לחייב את השרה להגנת הסביבה לקבוע מלכודות כ'אמצעי טיפול', וכן לקבוע תקנות שיסדירו את השימוש בהן על ידי מדבירים במטרה לצמצם את הסבל של בעלי החיים ככל הניתן. 

תאריך עדכון: דצמבר 2025