07/09/2015
ניסויים בבעלי חיים


-אז מה זה מודל?


“כל המודלים מתאפיינים בכך שהם לעולם אינם ה”דבר האמיתי” ושמטרתם היא להדגים איך נראה ופועל “הדבר האמיתי” בכל מיני רמות והקשרים” (ד”ר דוד אדלר).

-ומה זה ‘מודל מחלה’?


זהו כינוי למצב הבריאותי (וליתר דיוק לפתולוגיה) של בעל החיים הנחקר. המצב הבריאותי הזה מדמה את המחלה האנושית אותה אנו רוצים לחקור.
-למה צריך להשתמש ב’מודל מחלה’, למה אי אפשר לאתר בעלי חיים חולים באמת?
כל בעלי החיים שמגיעים למעבדות הם בעלי חיים בריאים (למעט בעלי חיים שנולדים בכוונה עם פגם גנטי). איתור בעלי חיים שחולים באופן טבעי ב”דיכאון” או ב”סרטן” איננו אפשרי מ2 סיבות. אחת היא שבעלי חיים לא תמיד חולים במחלות אנושיות. כפי שאנחנו לא יכולים להידבק באיידס חתולים, כך לא ניתן להדביק חתולים באיידס אנושי. סיבה עיקרית שניה היא משום שזה יהיה מאוד קשה לחוקרים לאתר ולתפוס בטבע כמויות מספיקות של עכברים שחולים במחלה שהם רוצים לחקור.-אפשר דוגמא לאיך גורמים לבעל חיים לפתח מודל מחלה?
כאשר חוקרים מעוניינים לחקור דיכאון קליני הם לוקחים בעלי חיים בריאים וגורמים להם באמצעות מניפולציות רגשיות ופיזיות (כגון הפחדה או חשמול) לפתח תסמינים שבאים לידי ביטוי גם בקרב בני אדם שאובחנו כחולים בדיכאון. כך למשל אם נפחיד בעל חיים ללא הפסקה- יתכן שהוא יתקשה להירדם או שיפחת לו התיאבון. קושי להירדם ותיאבון מופחת הם גם תסמינים של דיכאון קליני, ולכן ברגע שבעל החיים מגלה את התסמינים הללו, ניתן להכריז שהוא נמצא במצב שמדמה את מחלת הדיכאון, דהיינו שיש לו את מודל המחלה.

 

-למה זה בעייתי שחוקרים ‘מודל מחלה’ ולא את המחלה עצמה?

זה בעייתי מהסיבה הפשוטה שאנחנו לא חוקרים את הדבר האמיתי. כך למשל בדוגמא של חקר מודל הדיכאון אצל עכברים שחושמלו, יתכן שתרופה מסוימת תגרום להם להיות פחות רגישים (מבחינה פיזית) למכות החשמל ובכך תגרום להם לישון יותר ולגלות יותר תיאבון. חוקרים במקרה הזה יטענו שהתרופה “ריפאה דיכאון אצל עכברים”, אך האם כך באמת הדבר? גם בהנחה הכי אופטימית שבן אדם יגיב לתרופה בדיוק כמו שעכברים מגיבים אליה- זה מנוגד להיגיון להניח שהתרופה תעזור לטפל גם בדיכאון שנוצר באופן אורגני אצל בני אדם משום שהדיכאון שלהם נובע משילוב של גורמים אחרים כגון נטייה משפחתית מולדת, חוסר איזון הורמונלי, תחושות של אי-יוצלחות וכדומה.