23/10/2005

 

ניסוי בארנבים

מדעי החיים כוללים מסלולים כגון ביולוגיה, רפואה, ביוכימיה, רפואה וטרינרית, רוקחות, סיעוד, מדעי הרפואה וכו’. עיקר השימוש בבעלי-חיים בהוראה בתואר הראשון נעשה במעבדות באנטומיה (בצורת נתיחות של בעלי-חיים) ובפיסיולוגיה (בצורת ניסויים שונים להדגמת עקרונות פיסיולוגיים). קיימות מעבדות הוראה נוספות אך שכיחות פחות כגון אימונולוגיה, פרמקולוגיה וביוכימיה, הכוללות שימוש פוגעני בבעלי-חיים. דוגמא לניסוי נפוץ במעבדות בפיסיולוגיה: מנתחים צפרדעים כדי לחשוף את הלב, ומטפטפים עליו חומרים שונים כדי להמחיש את השפעתם על קצב והתנהגות הלב.

 

מה קורה בארץ ובעולם?

 

למרות שהשימוש הפוגעני בבעלי-חיים בהוראה עדיין נפוץ, ישנה מגמה ברורה וחדה של הפחתה והפסקה – בעיקר באירופה ובארה”ב, אבל גם בישראל. כיום, מעל 83% מבתי הספר לרפואה בארה”ב, וביניהם הטובים שבטובים (הרווארד, ייל, סטנפורד, קולומביה, פרינסטון ועוד), פסקו משימוש  בבעלי-חיים. המצב דומה גם במערב אירופה, וגם בישראל, בבתי הספר לרפואה בטכניון ובאוניברסיטת ת”א- בעלי-חיים זה “אאוט”.

 

עד לפני שנים בודדות לא ניתן היה לסיים תואר בביולוגיה מבלי להשתתף לפחות בשתי מעבדות הוראה פוגעניות. היום אפשרי (לפחות בלתי רשמית) במעל 50% מהפקולטאות לביולוגיה בישראל, לסיים את התואר מבלי לפגוע ולו בבעל-חיים אחד.

 

אבל השימוש בבעלי-חיים בהוראה חיוני להמחשה ולהבנת החומר, לא?

 

ברוב המקרים, ישנן דרכים מודרניות הטובות בהרבה מהשימוש בבעלי-חיים (בהן נדון בהמשך) על-מנת להמחיש את החומר הנלמד, ולהסביר עקרונות מסובכים. לפי מירב המחקרים המשווים שפורסמו בספרות המדעית, אמצעי לימוד כגון ערכות לימוד וסימולציות ממוחשבות, סרטי וידאו, עבודה עם מודלים ובובות אימון טובה לפחות כמו שימוש בבעלי-חיים, ובדרך כלל מועדפת ע”י הסגל והסטודנטים.

 

כל העקרונות המומחשים במעבדות ההוראה ידועים מראש ולא נרכש במעבדות אלו ידע חדש. במקרים רבים (כמו בניסוי בלב הצפרדע שתואר לעיל), הידע המומחש קיים ונגיש כבר עשרות ואף מאות שנים.

 

לדוגמא, השימוש בבעלי-חיים נערך באופן מסורתי על-מנת ללמד עקרונות בפיסיולוגיה של מערכות הגוף ולצורך כך מומתים בעלי-חיים כצפרדעים, חולדות וחזירי-ים. אולם, פעמים רבות ציוד מיושן וחוסר מיומנות של המדריכים והסטודנטים מובילים לכך שהניסויים נכשלים ואינם מלמדים את הסטודנטים את העקרונות שהיו אמורים ללמד. במקרים רבים, עקב חוסר מקצועיות של המדריכים, רצון לחסוך בתקציב (המוביל לשימוש מופחת בחומר הרדמה או לשימוש במשתק שרירים ללא חומר הרדמה כלל) או פשוט חוסר איכפתיות, חלק מבעלי החיים מתעוררים במהלך המעבדה, בעודם מנותחים, או שמתבצעים בהם הליכים חודרניים בצורה בלתי מדויקת הגורמת לפציעה אנושה.

 

בעקבות ההשתתפות במעבדות הללו, סטודנטים רבים עוברים תהליך של התקהות חושים, אשר גורם להם להיות אדישים לסבל של בעלי החיים במעבדות אלו, ומאוחר יותר, לבעלי-החיים ולבני-האדם שתחת ידיהם במעבדות המחקר ובקליניקה.

 

האם השימוש בבעלי-חיים תמיד מיותר?

 

לא.כמו ש לא היינו מצפים שרופא יעסוק ברפואה מעשית בבני-אדם מבלי שלמד לעבוד עם בני-אדם כהלכה בקליניקה, כך איננו מצפים שרופא וטרינר יעסוק ברפואה של בעלי-חיים ללא שלמד מעשית לעבוד עמם. אולם, כפי שלא מתקיימת עבודה פוגענית עם בני-אדם בבתי-הספר לרפואה, בהחלט אין סיבה להשלים עם פגיעה בבעלי-חיים בבתי-הספר לרפואה וטרינרית. העבודה עם בעלי החיים יכולה להיות מטיבה במקום פוגענית. כלומר, סטודנטים יכולים להשתתף בעבודת רפואה מעשית בקליניקה, בהשגחת רופאים מנוסים – בדיוק כמו שמתרחש בבתי החולים שלנו.

 

אם לא על בעלי-חיים, איך נלמד?

 

בימינו, הודות לטכנולוגיה המתקדמת קיימים מגוון אמצעי לימוד מודרניים רבים:

 

מודלים וסימולטורים: החל ממודלים וערכות אימון פשוטות, ועד לבובות אימון מתוחכמות וממוחשבות המסוגלות לדמם ולהגיב במגוון צורות מציאותיות להתערבויות כירורגיות שונות. מודלים בסיסיים תורמים ללימוד אנטומיה ועבודה בסיסית עם בעלי חיים מבלי לגרום להם לעקה (סטרס). מגוון ערכות ההוראה הכירורגיות כוללות מודלים של עור, אברים פנימיים וגפיים שניתן לתפור, לשאוב מהם דם ולנתח על מנת לרכוש כישורים מוטוריים בסיסיים. רקמות אמיתיות, המהוות פסולת של תהליכים כירורגיים בקליניקה או שהותרו לשימוש לאחר המוות, יכולים לשמש בתהליכים אלו גם הם. מודלים מתוכחמים יותר מאפשרים לתרגל אינטובציה וקטטריזציה, וטיפולי חירום שונים.

 

סרטים ווידאו דיגיטלי: אלו מהווים חלק פסיבי אך יעיל של התהליך הלימודי, ויכולים לספק רקע לימודי ואיכות ויזואלית גבוהה שקשה להשיג בצורות אחרות. סרטים של נתיחות מקצועיות, למשל, מספקות לעיתים קרובות מידע רב בהרבה מנתיחות אמיתיות המבוצעות ע”י הסטודנטים וניתן לבצע בהן שימוש חוזר.

 

סימולציות ממוחשבות: כוללות נתיחות וירטואליות שניתן לבצע על מסך המחשב, סימולציות תלת-ממדיות במציאות-מדומה המדמות טכניקות קליניות בסימולטורים ודורשות עבודה עם חוש המישוש ולא רק הראיה. לימוד באמצעות מחשב לרוב מספק מידע מקיף ועשיר בהרבה ממעבדה קונבנציונלית. לדוגמא: ניתן להשוות את האנטומיה או ההיסטולוגיה (מבנה הרקמות) של מינים שונים בלחיצת עכבר; ניתן להגדיל או להקטין תמונה בקלות, ולהעלים או להדגיש מבנים כגון כלי דם ועצבים ולשנות את רמת השקיפות של אברים שונים כדי להציג את הנמצא תחתיהם. תוכנות מסוימות כוללות מעבדות וירטואליות עם אפשרויות של ביצוע ניסויים שונים. הסטודנטים יכולים לעבוד בקצב שלהם, לחזור על חלקים שונים אם ברצונם לעשות כך ולהיעזר בחומר העזר עד שהם בטוחים בידע שרכשו. אמצעי זה יכול לשמש במקביל לאמצעים אחרים כגון עבודה קלינית, שימוש במודלים או סרטי וידאו ולהשלים אותם.

 

ניסויים עצמיים: ניסויים עצמיים, בלתי-פולשניים ובלתי פוגעניים, ותרגולים של סטודנטים על עצמם נעשים במוסדות רבים כפרקטיקה נורמלית (בעיקר בקרב סטודנטים לרפואה). אך ניסויים מסוג זה יכולים להתבצע בכל תחומי מדעי החיים. לדוגמה, עיכול חומרים שונים (למשל חומר משתן), ביצוע תרגיל אימון מסוים (שלאחריו מתבצעות מדידות כגון דופק, נשימה או לחץ דם), מדידת הולכה עצבית עם ערכת ניסוי עצמית המחוברת למחשב ועוד. המעורבות הרבה של הסטודנטים בהליכים שכאלה מסייעת לזכירת החומר שנלמד באמצעותם והניסויים עצמם לרוב מהנים.

 

גוויות של בעלי-חיים ממקור אתי: שימוש בגוויות של בעלי-חיים ממקור אתי יכול להוות חלופה יעילה להמתת בעלי-חיים. המשמעות של “מקור אתי” היא שבעל-החיים לא הומת או גודל כדי לספק את הגופה או הרקמות, ושלא נוצר שוק כדי לספק את הדרישה לרכישות שכאלה. דוגמאות למקורות אתיים שכאלה הן בעלי-חיים שמתו באופן טבעי או עקב תאונות, או שהורדמו מסיבות רפואיות מוצדקות.

 

אני רוצה להוביל לשינוי, מה עלי לעשות?

 

אם אתה סטודנטית שדרישות הלימוד קוראות תגר על מצפונך וראיית העולם שלך, ניתן בקלות (שיחת טלפון או אפילו דוא”ל) לקבל ייעוץ, חומר מקצועי ואמצעי לימוד מודרנים להדגמה בפני הסגל האקדמי.
פעילות של סטודנטים אכפתיים מול הסגל האקדמי, בשיתוף פעולה עם העמותות, הובילה להפסקת השימוש בבעלי-חיים בבתי הספר לרפואה בטכניון ובאוניברסיטת ת”א, ולהפחתת השימוש בבעלי-חיים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון. כמו כן, מעבדות בעלי-החיים בפקולטאות לביולוגיה של אוניברסיטת ת”א ואוניברסיטת בן-גוריון הפכו למעבדות בחירה, ובפקולטה לחקלאות ברחובות שונו קורסי החובה כך שניתן לסיים תואר ראשון במדעי בעלי-חיים ללא פגיעה בבעלי-חיים.

 

כדי להחליף את השימוש הפוגעני בבעלי-חיים במחלקתך, אנו ממליצים על סכימת הפעולה הבאה:
1. איסוף מידע על מעבדות ההוראה הפוגעניות, כולל: תיאור הניסויים המבוצעים, סוג בעלי-החיים המשמשים בניסוי, מטרות המעבדה ואנשי הסגל האחראים על העברתה.
2. יצירת קשר עמנו, כדי לאתר חלופות ספציפיות למעבדות שבנדון ולקבלת חומר כללי בנושא.
3. יצירת קשר עם אנשי הסגל האחראים על המעבדה (רצוי כקבוצת תלמידים, במידת האפשר), הצגת עמדות בצורה מסודרת והבעת נכונות ועניין ללמוד את החומר ולבצע את המעבדה, באמצעות החלופות שאותרו.
4. ניסוח והחתמה על עצומה שתבטא את התנגדות הסטודנטים בכתה לשימוש בבעלי-חיים במעבדת ההוראה, ואת רצונם להשתמש בחלופות.
5. המשך דו-שיח עם אנשי הסגל כדי לתאם את בחינת החלופות; במידה ודו-השיח אינו פורה, פנייה לאנשי סגל בכירים יותר.
6. במידה ואין התקדמות ממשית עד לשלב זה, פנו אלינו ונסייע בדרכים נוספות.

 

מירב המחקרים המשווים שפורסמו בספרות המדעית: