16/01/2007

מדעי החיים כוללים מסלולים כגון ביולוגיה, רפואה, ביוכימיה, רפואה וטרינרית, רוקחות, מדעי הרפואה וכו’. עיקר השימוש בבעלי-חיים בהוראה בתואר הראשון נעשה במעבדות באנטומיה (בצורת נתיחות של בעלי-חיים) ובפיסיולוגיה (בצורת ניסויים שונים להדגמת עקרונות פיסיולוגיים). קיימות מעבדות הוראה נוספות אך שכיחות פחות כגון אימונולוגיה, פרמקולוגיה וביוכימיה, הכוללות שימוש פוגעני בבעלי-חיים. דוגמא לניסוי נפוץ במעבדות בפיסיולוגיה: מנתחים צפרדעים כדי לחשוף את הלב, ומטפטפים עליו חומרים שונים כדי להמחיש את השפעתם על קצב והתנהגות הלב.


כל העקרונות המומחשים במעבדות ההוראה ידועים מראש ולא נרכש במעבדות אלו ידע חדש. במקרים רבים (כמו בניסוי בלב הצפרדע שתואר לעיל), הידע המומחש קיים ונגיש כבר עשרות ואף מאות שנים.


קיימים כיום אמצעי הוראה מתקדמים ובלתי פוגעניים, כמו ערכות לימוד וסימולציות ממוחשבות, סרטי וידאו, עבודה עם מודלים ובובות אימון (מצ”ב נספח א’). אמצעים אלה נותנים מענה מצויין לכל המעבדות “הרטובות” בהן הורגים בעלי-חיים.


בשנת 2003, בעקבות לחץ של סטודנטים, ד”ר גדי בורוקוב, מרצה לזואולוגיה בפקולטה לחקלאות, עשה ניסוי עם תלמידיו: הוא חילק אותם לשתי קבוצות – אחת למדה במעבדה עם בעלי-חיים והשנייה צפתה בסרטי וידיאו. התוצאות הראו ששיטת סרטי הווידיאו היתה יעילה יותר. ד”ר בורוקוב החליט להחליף את בעלי-החיים שהומתו ונותחו במעבדתו בסדרת סרטי וידיאו איכותיים.


מחקר שיטתי מקיף המשווה בין שיטות הלימוד


בגליון האחרון של JAVMA, אחד מכתבי העת היוקרתיים ביותר בתחום הרפואה הווטרינרית, שיצא בתחילת ינואר 2007 , מתפרסם מחקר שיטתי מקיף שבוצע ע”י חוקרים מארה”ב, המשווה בין יתרונות שיטות הלימוד השונות – הפוגעניות והלא פוגעניות.


בסקירה נותחו 17 מחקרים משווים, בהם הוערכו הישגיהם של סטודנטים משתי קבוצות לימוד, כשבראשונה יושמו אמצעים הכוללים שימוש פוגעני בבע”ח ובשניה יושמו אמצעים חלופיים. התוצאות היו חד-משמעיות: בכל המחקרים שנסקרו, האמצעים החלופיים הניבו תוצאות דומות או טובות מאשר השימוש הפוגעני בבע”ח. (למחקר המלא)



14/1/07: החלטה גורלית במועצה לניסויים בבעלי-חיים


בחוק צער בעלי-חיים – ניסויים בבעלי-חיים – התשנ”ד, 1994 כתוב:
“9. לא יינתן היתר לעריכת ניסויים בבעל חיים אם ניתן להשיג את מטרת הניסוי בדרכים חלופיות סבירות.”


במהלך ארבע השנים האחרונות, נציגי הארגונים למען בעלי-חיים החברים במועצה לניסויים בבעלי-חיים לחצו על המועצה לקיים דיון בנושא הניסויים בהוראה, במטרה לגבש החלטה שתחייב את האוניברסיטאות בארץ לחדול משימוש בבעלי-חיים ולעבור ללימוד בשיטות בלתי פוגעניות, כמתחייב בחוק.


לאחר דחיות רבות, נענתה המועצה לניסויים בבעלי-חיים לדרישת נציגי הארגונים למען בע”ח, והנושא נדון בישיבותיה האחרונות. נציגי הארגונים הביאו בפני המועצה מידע מקיף על החלופות הקיימות כיום וכן הביאו מומחה שיענה לשאלות המועצה.


בישיבה שהתקיימה ב-14/1/07, הציגו הארגונים למען בע”ח הצעה שמטרתה לצמצם את הניסויים בבעלי-חיים בהוראה. הצעת הארגונים נפסלה. בעדה הצביעו 2 נציגי הארגונים, נגדה הצביעו 6 נציגי המחקר הביו-רפואי ו-2 נציגים נייטרליים נמנעו. מאחר שבהצבעה נכחו פחות ממחצית חברי המועצה, ההחלטה טרם קיבלה תוקף רשמי. בישיבת המועצה הבאה, באמצע מרץ 2007, אמורה ההצבעה להיות מאושררת ע”י המועצה.



ההחלטה האומללה של המועצה נבעה, בעיקר, מהסיבה שנציגי ארגוני בעלי-החיים הם מיעוט אוטומטי ונציגי המחקר הביו-רפואי והאקדמיה הם רוב אוטומטי. סיבה נוספת נעוצה בעובדה שיו”ר המועצה, פרופ’ אהוד זיו, הינו ויויסקטור (נסיין בבעלי-חיים) ותומך מוצהר בניסויים בבעלי-חיים. יו”ר המועצה היה נחוש לא לאשר שום שינוי במצב הקיים ומראש הודיע שלא ייאפשר להצעת הארגונים לעבור.



“תנו לחיות לחיות” מתכוונת להמשיך להיאבק לצמצום הניסויים בבעלי-חיים, במיוחד בתחומים בהם קיימות חלופות מתקדמות, מדעיות ואמינות. בימים אלה נבחנות דרכי פעולה נוספות להצלת 20,000 בעלי-החיים שמוקרבים לשווא על מזבח ההוראה באוניברסיטאות. במקביל, פועלת “תנו לחיות לחיות” לשינוי הרכב המועצה לניסויים בבעלי-חיים – להוספת נציגי ארגונים למען בעלי-חיים ולהחלפת היו”ר בשופט. הצעת חוק ברוח זו הונחה על שולחן הכנסת בחודש דצמבר 2006.


קישורים:


לימודי מדעי החיים באוניברסיטאות בישראל

מועצה לניסויים בבעלי-חיים