למעלה ממיליון עופות מתים בישראל מדי שנה רק במהלך הובלתם ממשק הגידול למשחטה. גם העופות שנותרים בחיים עוברים סבל חריף: צפיפות, רעב, צמא, פגיעות פיזיות, עומסי חום, חשיפה לתנאי מזג אוויר קיצוניים, טלטלה ובהלה.
התקנות קובעות מגבלות מסוימות על הובלת עופות. החידוש העיקרי הוא שהאחריות תוטל לא רק על הפועלים העוסקים בהובלה אלא גם על מי שהם עובדים עבורו. עם זאת, התקנות מאפשרות להחזיק עופות עד 15 שעות ללא מים בכלובים שלא מאפשרים עמידה זקופה. מניעת מזון יכולה להימשך עד 21 שעות. התקנות מרשות לתפוס שלושה עופות בכל יד, כשכל עוף מוחזק ברגל אחת בלבד – דבר שגורם לנקיעת עצמות ולכאבי תופת.
משרד החקלאות צריך היה להתקין את התקנות לפני 17 שנים. בשנת 2000 מונתה ועדה לנושא, ומאז פורסמו טיוטות רבות של התקנות – אולם רק בעקבות פניית העמותה בפברואר 2011, בה הזהירה שתעתור בנושא לבג"ץ, הובאו התקנות לאישור.
אתי אלטמן, דוברת העמותה: "כולנו מכירים את המשאיות שנוסעות בכבישים, עמוסות בכלובים של עופות. בד"כ אנשים מעדיפים לעקוף אותן, ולא להסתכל. אולי אנחנו חוששים שאם נחשוב על העופות האלו, זה יפריע לנו לאכול אותם בארוחת הצהרים. אבל הם נמצאים שם ואסור לנו להתעלם מהם".
מתוך דו"ח הוועדה שניסחה את ההמלצות הראשונות בנושא: "התקנות שעליהן אנו ממליצים אינן תקנות המבטיחות רווחה לעופות בעת ההובלה… הובלת עופות ללא סבל – לא ידענו מהי. אולם הפחתה מסוימת של הסבל – לזאת ניתן להגיע".
רקע על הובלת עופות:
למעלה ממיליון תרנגולים בני שישה שבועות מתים בישראל כל שנה, רק בפרק הזמן של הובלתם ממשק הגידול למשחטה.
בתנאים טבעיים אפרוחים בגיל זה עדיין צמודים לאמם, וישנים תחת כנפיה. במשאיות שחולפות על-פנינו בכבישים, הם דחוסים בכלובים צרים. תקרת הכלוב נמוכה כל-כך שהתרנגול הצעיר לא יכול לעמוד זקוף. כשאנחנו חולפים על-פני המשאית אנו רואים את התרנגולים שבשוליה: חשופים לרוח קרה, לגשם או לשמש לוהטת. בכלובים הקבורים בלב המטען שוררים, גם בלילה קר, חום כבד ולחות גבוהה.
התרנגול שמביט בנו מהמשאית במבט כבוי סובל מרעב ומצמא (בכלובים אין, כמובן, מזון ומים). לפעמים הוא סובל גם מכאבי תופת – תוצאה של עצמות שנשברו או יצאו ממקומן בעת ההעמסה. הפועלים אוחזים את התרנגולים ברגליהם, כשהגוף והראש תלויים כלפי מטה, כמה תרנגולים בכל יד, ולוקחים אותם לכלובים. גם אם הפועל נוהג בזהירות, מדובר בחוויה טראומטית לעוף הצעיר. כשפועל צריך להעמיס במהירות אלפי עופות בלול מחניק ומצחין, הסיכוי להתנהגות מתחשבת הוא נמוך.
כשפותחים את הכלובים במשחטה מפרידים בין התרנגולים החיים והמתים. התרנגולים החיים נשחטים, נוצותיהם נמרטות, והם נשלחים לשווקים כבשר עוף.
