18/07/2011

הדבר האחרון שאנחנו צריכים זה שארגונים למען בעלי חיים יאבקו זה בזה. יש לצערנו מספיק מאבקים למען החיות במדינתנו, בשביל שכל ארגוני בעלי החיים ילחמו עבורם ולא האחד בשני. אלה שהתלונות החוזרות ונשנות על "צער בעלי חיים באר שבע" לא הותירו לנו ברירה- אחרי הכל- אנחנו פה בשביל בעלי החיים.

להלן תלונה שהגיעה למשרדינו ממצפה רמון:

"ברצוני להביא לידיעתכם על תופעה מכוערת, מושחתת מאין כמוה ומקוממת, הקשורה בכלבים, שנמשכת כבר זמן רב במצפה רמון. מדי שבוע, בדרך כלל בימים שני ושלישי, מגיעה לכאן "ניידת" מטעם צער בעלי חיים באר שבע.

בתוך הניידת יושבים נציגים של המועצה המקומית מצפה רמון + נציגים של צער בעלי חיים ב"ש (כביכול או לא) – לא ברור לי.

הם מגיעים בשעות מוקדמות במיוחד: 6 בבוקר עד 8 וחצי – או בשעות שאנשים עסוקים בהשכבת הילדים בערב: 6:30-9 בערב.

בשעות אלו הם מסתובבים ביישוב ומחפשים – כביכול – כלבים משוטטים ללכידה. אך בפועל, הם אינם מחפשים כלבים משוטטים, אלא מפתים כלבים שיושבים בפתחי הבתים – אשר ברור שהם שייכים למשפחות ומטופלים ואהובים על ידי אנשים – ולוכדים אותם בכוונה.

המטרה: לאלץ את התושבים לשלם קנסות אסטרונומיים למועצה המקומית, ולהתפיח לה את הארנק!

יתרה מכך: הכלבים נלקחים למכלאה, עד שישחררו אותם.

אבל המכלאה לא נמצאת, חס וחלילה, במצפה רמון (על אף שאין שום סיבה לכך).

היא נמצאת בצער בעלי חיים באר שבע.

ואז על בעל הכלב לבזבז חצי יום עבודה, דלק ועצבים, לנסוע עד באר שבע, ולשחרר את הכלב שלו תמורת סכום דמיוני של 780 שקלים מינימום.

ועל מה???

ומה עם מי שאין לו רכב?

ומה עם מי שמחזיק כלבים ומתקשה כלכלית?

זה לא מעניין אותם.

גרוע מזה:

פעמים רבות נתפסו אנשי הניידת הזו כשהם פשוט "מפתים" כלבים לצאת מתוך חצרות הבתים הפרטיים, כדי שהם יוכלו לתפוס אותם.

 

יש לי כמה וכמה חברים במצפה רמון שישמחו להעיד על כך.

 

אין לכך שום קשר לתופעת כלבים משוטטים או לדאגה לכלבים. יש לכך קשר לרצון לעשות קופה על גב התושבים ועל חשבון הכלבים האומללים!!!!

דוגמה פרטית שלי:

 הכלב שלי, טרייר בן 6, ישב מחוץ לגדר הבית – אבל בצמוד אליה – כפי שהוא עושה כבר 3 שנים.

ביום שני האחרון, הניידת חלפה ליד הבית שלי.

מדובר בכלב קטן מידות, שחור, מסופר, מטופח, עם צ'יפ וקולר זוהר בחושך, שברור לכל אחד שהוא כלב בית – ולא כלב משוטט בשום צורה!!!

כשלוכדים כלב כזה, למרות שברור שהוא שייך למישהו, המטרה היא ברורה: לאלץ את הבעלים לשלם קנס.

כיון שהצלחתי לתפוס את הניידת עוד לפני שנסעה לבאר שבע, הסכימו שאשלם "רק" 430 שקלים.

 

ועל מה??? שחררתי את הכלב, מבוהל ורועד כולו.

 

נקודה חשובה נוספת:

עם הזמן, התפתחה מסחרה בלתי רשמית בתוך היישוב בין לוכדי הכלבים לבין התושבים.

חלק "התקמבנו" איתם ומשלמים רק "חלק" מהסכום, חלק מושכים בחוטים כדי שישחררו את הכלב בלי לרשום אותו ברשימות – השחיתות בהתגלמותה.

כמה פרטים על הניידת עצמה:

את פנים הניידת ראיתי במו עיניי, כשפתחו אותה כדי לשחרר את הכלב שלי.

1.     כל הכלבים היו קשורים בשרשרת ברזל כבדה אחד לשני.

2.     הכלבים אינם מופרדים זה מזה, וכלבים גדולים וקטנים עלולים לתקוף זה את זה תוך כדי נסיעה.

3. הם אינם מובלים בתוך כלובים"


תלונה נוספת שהגיעה למשרדינו מהיישוב מיתר:

"אתמול, הכלבה שלי, שהיא קטנה ומבוגרת (בת 12), הצליחה לצאת מהחצר ונלכדה ע"י ניידת של צער בעלי-חיים ב"ש. במהלך נסיונותיי לחפש אותה ראיתי את הניידת חונה בחניית המרכז המסחרי. רק לאחר המתנה של כ-10 דקות הגיעו 3 עובדי צער בע"ח, שהלכו לקנות פיצה ושתיה, תוך שהם משאירים את הכלבה שלי (ואולי כלבים נוספים) ברכב סגור לחלוטין, ללא אוורור/מיזוג אויר. מיותר לציין שמזג האויר השורר בימים אלו הינו חם מאוד, גם בשעות אחר-הצהרים.

הכלבה שלי שוחררה במקום מהניידת, ולקח לה זמן רב להתאושש (היא הלחיתה במשך כשעה, חום גופה היה 39.8).

למיטב ידיעתי, גם לא מדובר בפעם ראשונה שמקרה מסוג זה קורה, ואף הגיע לאוזניי מקרה של כלב שקיבל מכת חום והיה על סף מוות עקב השארתו ברכב הסגור".