הוטרינרית הרשותית של מיתר

לצערנו זו לא הפעם הראשונה או השנייה שאנו נתקלים בפניות מצד תושבים  על התנהלותה של הוטרינרית הרשותית במיתר.
הפעם הגיעו למשרדי העמותה הגיעו מכתבים מטעם הוטרינרית הרשותית של מיתר אשר קובעים כי חתולי בית  מחוסנים ומשובבים על פי חוק, בהיותם עוזבים את שטח הבית ועוברים לבית השכן מהווים "מטרד" וכתוצאה מכך הם ילכדו יועברו למכלאה הוטרינרית הרשותית של מיתר.
מיותר לציין כי הוראה זו של הוטרינרית הרשותית עומדת בניגוד להנחיות הבניים של משרד החקלאות אשר נקבעו  בעקבות בג"ץ  4884/00 עמותת "תנו לחיות לחיות ואח' נ מנהל השירותים הווטרינרים" פ"ד נח(5),ובהוראות אלו נקבע כדלקמן:"בניגוד לחובותיו של בעל כלב, אין בעל חתול להחזיקו בבית למעט איזור הנגוע בכלבת" .

לכבוד

ד"ר מיקלישוק הילה

וטרינרית רשותית

מועצה מקומית מיתר                                    

ג,נ,.

 הנדון: התראה בגין הפרת החזקת חתולים באופן המונע  מטרד 

בשם עמותת, "תנו לחיות לחיות", עמותה רשומה העוסקת בהגנה על בעלי חיים ובשמירה על זכויותיהם, ועמותה המוכרת כ"ארגון בעלי חיים" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) התשנ"ד-1994 (להלן: "החוק"),  הריני לפנות אליך בעניין שבנדון כדלקמן.

1.    למשרדי העמותה הגיעה מכתבך  אשר מוען ל….

2.    במכתבך הינך מציינת כי בהתאם לסמכות אשר נקבע בחוק עזר למיתר (החזקת בעלי חיים) בידך הסמכות "לתפוס את החתולים ולהעבירם בשלב ראשון למכלאה" כי הינם מהווים "מטרד".

3.     תחילה אציין כי שיטת לכידת החתולים אינה יעילה במקרה דנן, שכן עם התפנות הטריטוריה, יחדרו לטריטוריה הפנויה חתולים אחרים, ו"המטרד" קרי לכלוך הגינה של השכנה יחזור על עצמו, אשר על כן לא מובן מה תשיג פעולותיך למעט חוויה טראומטית קשה לחתוליה של רות ועתיד לא ברור.

4.     במקרה דנן לכל הצדדים ידוע כי מדובר בסכסוך שכנים וכי כעת צד אחד, הלכה למעשה מצא דרך לפגוע בשכנו ע"י חוק  עזר עירוני  משנת 1988,מיותר לציין כי הנפגעים העקרים הינם החתולים.

5.    כמו כן יש לציין כי לפני מספר שנים, הממוענת היא זו אשר נענתה לקריאתה של ווטרינרית במיתר לאמץ גורי חתולים וכעת התהפכו היוצרות והיא מואשמת ביצירת "מטרד" לשכנתה.

מכתב של הגב' מצ"ב וסימונו א'.    

6.    ולעניינו, חתול היינו בעל חיים אשר על פי טבעו הנו משוטט בשטח ציבורי, ודרישה לתחום אותו בשטח הגינה הפרטית הינה דרישה אשר אינה יכולה להתבצע מעשית, כמו כן כפי שצוין הן במכתבה של רות והן על פי הליכי הטבע לכידתם של חתוליה של רות לא ימנעו את המטרד, כי בכל מקרה יכנסו לשטח הגינה של השכנה המתלוננת חתולי רחוב אחרים,(כפי שכבר קורה כיום חלקם כבר נכנסים לשטח גינתה של השכנה),על כן איני מבין כלל כיצד לכידת חתולים משובבים ומחוסנים על פי החוק  תפתור את המטרד דנן.

חוק העזר העירוני אשר עומד בניגוד להנחיות הביניים לטיפול בחתולי רחוב

7.    בהנחיות הביניים לטיפול בחתולי רחוב של משרד החקלאות (להלן: "ההנחיות") יש הוראה ברורה שעוסקת ב"חתול בית", על פי הוראה זו אין חובה על בעלים של חתול שמוגדר כחתול ביתי להחזיקו בתוך שטחו הפרטי.  

" בניגוד לחובותיו של בעל כלב,  אין בעל חתול להחזיקו בבית למעט איזור נגוע בכלבת"

הנחיות השירותים הוטרינרים מצ"ב וסימונם ב'.

8.    הנחיות אלו אשר נכתבו ע"י מנהל השירותיים הוטרינרים  של משרד החקלאות ופיתוח הכפר נכתבו בעקבות  בג"צ 4884/00 עמותת "תנו לחיות לחיות" ואח' נ' מנהל השירותים הווטרינריים בשדה במשרד, פ"ד נח(5), 202.

9.    אשר על כן, לא ברור כיצד  נשלח מכתבך לגב' רות גל  אשר נוגד את הוראות השירות הווטרינרי  אשר נכתבו לאחר קביעה של בית המשפט עליון בישראל.

10. קביעתך שהחתולים מהווים מטרד אינה קביעה הנוגדת את הפסיקה והחלטות השירותים הוטרינרים בעקבותיה.

בחינת חוק העזר העירוני למייתר לאור המדיניות הרצויה

11. במכתבך הינך מציינת את סעיפים 4 (ג) ו- 4 (ד) לחוק, תחילה אציין כי החוק האמור מתייחס ברובו לבעלי חיים אשר מוחזקים לשימוש חקלאי ואף בהגדרתו ל"בעלי חיים" אינו מאזכר כלל חיות מחמד ו/או לחילופין אינו עושה הפרדה בין חיות מחמד לבעלי חיים אשר מוחזקים למטרות חקלאיות.

ס'1 לחוק:

 "בעלי חיים" – בהמות עבודה ורכיבה למיניהן, בקר, צאן ובהמות אחרות לבשר או לחליבה ובעלי חיים אחרים שמגדלים אותם למטרות חקלאות, אילוף, ניסויים או תחביב, לרבות עופות ויונים:" (הדגשים לא במקור). 

12. ויתרה מזאת ההגדרה של "חצר" (שעל פי הגדרה זו פניית אל הגב' רות גל ביצירת מטרד, כי חתוליה עוזבים את החצר) הינה הגדרה אשר מטרתה ותכליתה הינה לחצר חקלאית וחצר מרעה.

"חצר"- כולל קרקע חקלאית או כל קרקע אחרת המשמשת למרעה.

13. עוד אציין כי סעיף 4(ג) לחוק העזר אוסר ל"בעל החיים" להיכנס לקרקע שיש עליה גידולים או שהיא מוכנה לצרכי גידולים.

14. מקריאת חוק העזר העירוני למיתר (החזקת בעלי חיים),התשמ"ט-1988 לעניין החזקת בעלי חיים, המסקנות העולות הינם כי המועצה לא ערכה כראוי את האיזון לו היא נדרשת.  אמנם, חוק העזר הנו משנת 1988, בעוד פסה"ד המנחה בעניין העמותה למען החתול ניתן רק לאחר מכן, בשנת 1998; אולם נדמה שהיה על המועצה לעדכן את חוק העזר בהתאם לפסיקה, ולהוראות חוק נוספות מאוחרות, כגון חוק הפיקוח על הכלבים, תשס"ד-2002.  זאת, למרבה הצער, לא עשתה. 

15. מבלי להיכנס לניתוח מעמיק של חוק העזר, ניתן להצביע על כמה סעיפים הדורשים בחינה מחודשת, באשר הם אינם עומדים בדרישות החוק והפסיקה, ובין היתר –הגדרת "בעלי חיים" בסעיף 1 לחוק העזר – הגדרה רחבה זו חורגת מן הסביר, בעיקר לאור פרשנות המועצה הרואה אדם כמחזיק בבעל חיים ללא כל הפרדה בין סוגי בעלי החיים. 

16. הגדרה זו אף יוצרת אבסורד, שכן על "מחזיק" בבעל חיים מוטלת חובה להחזיקו בחצר סגורה ולמנוע ממנו מלשוטט בשטח ציבורי.  כאשר מדובר בחתול, אשר על פי טבעו הנו משוטט בשטח ציבורי, הרי שדרישה זו הנה אבסורדית – למשל,  עלייך להורות לכל אדם המחזיק מתקן להאכלת ציפורים בחצרו, כי מעתה עליו למנוע מאותן ציפורים להתעופף להן החוצה מן החצר כי הם מהוות מטרד על ידי כך שהם עושים את צרכיהם על מכוניתו החדשה של אחד מן השכנים.  

17. מטרתו הראשונית של הקמת הישוב מיתר הייתה הקמת ישוב בעל  אופי כפרי ואולי בשל כך נכתב חוק העזר העירוני בצל מטרת הקמת הישוב, אולם כעת משברור כי אין במיתר גידולים חקלאים ו/או חיות משק ורוב בעלי החיים בישוב מיתר הינם חיות מחמד אולי כעת הגיעה העת לשנות את חוק העזר בכך שיגן על צרכיהם של חיות המחמד ובעליהם. 

18. לאור האמור לעיל, אנו סבורים כי המועצה מחויבת לתקן את מדיניותה לעניין חיות מחמד, מתוך הסתכלות מערכתית ושקילת השיקולים ההומאניים לצד השיקולים של רווחת האדם.

19.   עמותת תנו לחיות לחיות הינה בעלת ניסיון רב בעבודה עם רשויות מקומיות לפיכך, מבקשים נציגי העמותה להיפגש בהקדם עם בעלי התפקידים המתאימים במועצה, על מנת לנסות לגבש, בדרך של שיתוף פעולה, מדיניות הומאנית וראויה ההולמת ישוב ירוק כמו מיתר.

20. עם זאת, ככל שלא תימצא אוזן קשבת לפניית העמותה, שומרות לעצמה עמותת תנו לחיות לחיות את הזכות לנקוט בכל צעד הדרוש על מנת לחייב את המועצה לאמץ סטנדרטים הומאניים לטיפול בחתולים לרבות האמצעים המשפטיים אשר עומדים לרשותה. אנו תקווה, כי לא יהיה צורך בכך, ומשוכנעים כי דרך המלך היא באמצעות הידברות ושיתוף פעולה.

           בכבוד רב,

                                                                   יועץ משפטי, גיא נוסן, עו"ד                                                 

מחלקה משפטית עמות תנו לחיות לחיות

העתקים:   

כבוד השרה, אורית נוקד- שרת החקלאות.

אבי לב – יועץ לענייני מדיניות מטעם שרת החקלאות.

עו"ד,שגית ביתן-יועצת משפטית ישוב קהילתי מיתר.

ד"ר דגנית בן דב- הממונה על חוק צער בעלי חיים

אתי אלטמן – דוברת ומייסדת עמותת תנו לחיות לחיות.

יעל ארקין – מנכ"ל עמותת תנו לחיות לחיות.