בכל פעם שמישהו נכנס למשק חקלאי שמחזיק בעלי-חיים תמיד הוא נתקל במשהו מחריד. כך היה גם בביקור האקראי ברפת של האזרחית ששלחה לנו את התמונות האלו. לצערנו, לא מדובר בתמונות חריגות.
קחו, למשל, את הפרה עם העטין הענק, שכמעט נגרר על הרצפה. אפשר רק לדמיין עד כמה קשה לה לנוע, ועד כמה העטין מכביד עליה. עטינים כאלו, שגודלם מטורף, אינם דבר נדיר בתעשייה. להפך: התעשייה מתגאה בכך שהפרות הישראליות הן "שיאניות" בתפוקת החלב שלהן.
שמתם לב שהפרות מסומנות במספרים? הן לא חדווה או נחמה אלא 5000 ו-5260 ו-5158. את המספרים האלו צורבים בעורן באמצעות כוויות קרות. אפשר גם להבחין שלפרות אין קרניים. פרות בלי קרניים זה לא מניפולציה גנטית כמו ענבים ללא גרעינים. כדי שהקרניים של הפרות לא יצמחו מורחים את ניצני הקרניים במשחה צורבת, על בסיס סודה קאוסטית, שהורסת את בסיס הקרן. אם בכל זאת צומחת קרן, גודעים אותה. כן, יש שם עצבים. באחד הצילומים שקיבלנו מאותה רפת רואים פציעה מכוערת בבסיס הקרן של הפרה.
תנו לחיות לחיות הגישה תלונה על הרפת לממונה לפי חוק צער בעלי-חיים. בתלונה ביקשנו לברר, בין היתר, מה נעשה כדי למנוע היוולדות פרות נוספות עם נטייה גנטית לפתח עטיני-ענק חולניים, כמו זה שנראה בתמונה. שאלנו אם ננקטו למשל אמצעים כדי שלא ייעשה שימוש נוסף במקורות הגנטיים שהביאו ללידת הפרה שבתמונה. אנחנו יודעים, אבל, שהתעשיה פועלת בכיוון ההפוך ממש: להביא לעולם פרות מעוותות יותר ויותר, מכונות חליבה יעילות, שבאות לעולם עם גוף שידוע מראש שיגרום להם חיי סבל נוראים.
אז קוטג', מישהו? או שתצטרפו אליי לנגב צלחת של חומוס טוב?
