היום בצהריים שוחחה עמנו דגנית בן דב והודיע לנו כי המיצג שהיה אמור להתקיים מחר (20.6.10) – לא יתקיים.
לדבריה לא הוגשה בקשה לאישור שימוש בציפורים במיצג ולכן רק לאחר שתוגש בקשה כזו, אם תוגש, יוחלט אם להתיר את המיצג.
המכתב ששלח עו"ד יוסי וולפסון:
למיקי קרצמן שלום,
לתנו לחיות לחיות נודע על מיצג, שייכלל בתערוכה שתתקיים אצלכם, בחוג לצילום בבצלאל, ביום שני הקרוב.
לפי המידע שקיבלנו, מדובר בציפורים, שישוחררו בתוך חדר, כאשר החדר סגור לקהל (הקהל יוכל לצפות בהן דרך זכוכית).
מיצג מסוג זה מחייב היתר לפי תקנות צער בעלי-חיים (שאני מצרף לנוחותך). בעיקרון, יש להגיש בקשה להיתר 30 יום לפני האירוע. תנאי לקבלת ההיתר הוא שלא ייגרם סבל לבעלי-החיים. קיום של המיצג ללא היתר הוא עבירה פלילית שדינה עשוי להיות מאסר.
על-פניו, המידע שיש לנו לגבי המיצג מעורר מספר שאלות לגבי סבל שעלול להיגרם לציפורים. אנחנו מניחים שיינתנו לציפורים מזון ומים, ושתנאי האקלים בחדר יהיו מתאימים. אולם האם יינתנו להן מוטות עמידה כפי שנדרש בתקנות הנוגעות לעניין (מצורפות גם הן)? האם יינתנו להן מקומות מסתור כנדרש באותן תקנות? כיצד יימנע מצב שבו הן יעופו אל תוך מחיצת הזכוכית (האם יודבקו עליה מדבקות מתאימות)? כיצד ייאספו הציפורים בסוף המיצג, לאחר ששוחררו בחדר בעל תקרה גבוהה למדי, וזאת מבלי שהלכידה שלהן תגרום להן סבל? מה יהיו תנאי ההובלה של הציפורים למקום וממנו?
אינני נכנס לסוגיות אחרות שהמיצג מעלה: האם סובייקט חי יכול להיות אובייקט ביצירת אמנות? האם יש הבדל בין מיצג שבו אדם (או אף היוצר עצמו) הופך עצמו באופן וולונטרי גם לאובייקט להסתכלות לבין מיצג שבו המשתתפים אינם בוחרים בכך? האם היצירה מבטאת ביקורת על מציאות הכליאה של הציפורים אם לאו – והאם זה רלוונטי לעניין האתי? אני מקווה שבין אם המיצג יתקיים ובין אם לאו, הוא יעודד דיון בשאלות הללו ואחרות.
בכל מקרה, אני מכתב לאימייל זה גם את ד"ר דגנית בן דב, הממונה לפי חוק צער בעלי-חיים, שהיא גם האחראית למתן היתרים ולאכיפת החוק על הצגת בעלי-חיים ללא היתרים.
בברכה,
יוסי וולפסון, עו"ד
תנו לחיות לחיות
לכתבה באתר מאקו
