"הגישה הרגשית גוברת על המדעית"

לכבוד:

הנדון: מינוי מנהל לשירותים הווטרינרים

1.    אנו מתרשמים מפועלך להוביל מגמות חדשות במשרד החקלאות – להפוך אותו ממשרד מגזרי ("משרד החקלאים") למשרד ממלכתי; להגביר את הפתיחות למגמות מודרניות ולתת מענה לתביעות הציבור לסטנדרטים סביבתיים, בטיחות מזון ורווחת בעלי-חיים.

2.    מסמך האסטרטגיה לחקלאות מקיימת, שאימץ משרדך, הוא דוגמה לאימוץ דרך זו.

3.    מהשירותים הווטרינרים נשמעים קולות המבקשים פתיחת דף חדש של שיתוף פעולה והידברות.

4.    זאת לעומת כשלי העבר שבאו לידי ביטוי בדו"חות מבקר המדינה, בדו"ח ועדת זיילר ובתחקירים בתקשורת. העדפת אינטרסים קצרי טווח ומגזריים הובילה לאישור השימוש בזרז גדילה שמכיל ארסן, להזנחת רווחת בעלי-החיים, לפרקטיקות לא מקיימות ועוד.

5.    על הפרק מינוי מנהל חדש לשירותים הווטרינרים. ברוח דברים אלו, אנו מבקשים ששמות המועמדים יתפרסמו לציבור, כדי שניתן יהיה להעביר לידייך התייחסויות אליהם טרם המינוי.

6.     כבר כעת ניתן לומר, שלפחות אחד המועמדים, ד"ר נדב גלאון, אינו מייצג את המגמות החדשות והחיוביות שהוזכרו לעיל.

7.    כך, לדוגמא, במאמר "רפואת חיות מזון – איומים וסיכונים" (רפואה וטרינרית, כרך 64 תשס"ט 14) מתאר ד"ר גלאון את הדרישות של הצרכן המערבי המודרני לבטיחות מזון, שמירה על הסביבה ורווחת בעלי-חיים וכותב ש"הנהייה היא אחר טרנדים עולמיים שלא תמיד עומדים במבחן הכלכלי". לאחר מכן הוא משתמש לגבי אותן דרישות במונח "אופנות מערביות עכשוויות".

את הארגונים להגנת בעלי-חיים הוא מתאר בעוינות, בין היתר כלא מייצגים את הציבור הרחב, ושם את התואר "ירוקים" שהוא מצמיד להם בין מרכאות.

ביחס למושגים כאורגני, טבעי, ביו, צמחי וכו' הוא כותב ש"הגישה הרגשית גוברת על המדעית".

גלאון מתייחס לתפקידם של מחוקקים ורגולטורים בהכבדת הדרישות מהחקלאי לייצור בתנאי גידול נאותים, רווחת בעלי-חיים, שימוש בתרופות, בטיחות מזון ואיכות הסביבה. הוא אינו מתאר את הכבדת הדרישות כנובעת מבעיות אמיתיות אלא כהשפעה של התקשורת ושל האקלים הציבורי. הוא מזהיר ממינון לא נכון, מביקורת יתר וממשפטיזציה.

גלאון מתייחס ספציפית ללחץ להגבלת השימוש בתרופות מסוימות בענפי החי. חשוב לומר, שלחץ זה מבוסס על נתונים מדעיים המלמדים, בין היתר, על כך שהשימוש האינטנסיבי באנטיביוטיקה במשקי החי יוצר חידקים עמידים. גם כאן, גלאון ביקורתי כלפי השינויים, וכותב שיש "השפעות של מידע אופנתי". בהמשך הוא כותב ששאריות אנטיביוטיקה, הורמונים וחומרי לוואי במזון מן החי "נתפסים" כמאיימים (ומשתמע שהוא סבור שהכול כאן עניין של דימוי). לגבי חידקים עמידים – הוא מתנגד לדיון ציבורי בעניין זה.

8.    בכנס המדעי של התאחדות מגדלי הבקר בישראל (2010) התייחס גלאון שוב למגמות להגביל את השימוש בתרופות במשק החי, בין היתר כדי למנוע התפתחות חידקים עמידים. גם כאן הוא ביקורתי כלפי מגמה זו, מתאר אותה כ"איום" ושוב משתמש במונח אופנה. הוא גם ביקורתי כלפי הליך הרישום של תרופות – הליך שנועד להגן על האינטרסים הציבוריים.

9.    כותרת הרצאתו של ד"ר גלאון בכנס המדעי של התאחדות מגדלי הבקר בשנת 2009 מדברת בעד עצמה: "מי יודע מה טוב לפרה? בין תחושות לעובדות". הוא חוזר כאן על הטענה שהדרישה לשיפור התנאים של בעלי-חיים באה מפיו של מיעוט עירוני עשיר ושבע, בגיבוי תקשורת רודפת רייטינג. באופן כללי הוא טוען כי "בקביעת תנאי סף מחייבים… לתנאי גידול, יש פחות ביסוס מדעי ויותר תחושות, האנשה ו'התיישרות' לפי לחץ צרכני המובל בידי התקשורת".

גלאון טוען שהידע בנושא רווחת בעלי-החיים הוא בבעלותו של החקלאי ושל הווטרינר בשדה ושהביקורת עליהם באה מפי "תקשורת וצרכנים מעוטי ידע ומרובי כוח". גם בנוגע לחקיקה הקיימת הוא כותב שהיא מושפעת מ"פעילים" (במרכאות במקור) ומהתקשורת ולא מבקיאים (דהיינו, לגישתו, החקלאים והווטרינרים שמתפרנסים בעבודה אצל חקלאים).

הוא מביע התנגדות מיוחדת ללמידה מתקנים מתקדמים בעולם המערבי ולאימוצם. על התקנות בנושא הובלת בהמות, שהתקין משרד החקלאות לאחר עבודה יסודית ביותר ובתיאום מלא עם הענף הוא כותב שהן נחקקו "ללא התאמה למציאות המקומית".

הוא מסכם את דבריו בכך ש"זכותם של העוסקים בגידול בעלי-חיים בישראל יחד עם הווטרינרים ומדעני בעלי-חיים, להגן על זכותם וכושרם לקבוע מה טוב ומה רע, ולאזן את משוואת הכוחות מול לחצי ארגוני צרכנים ו'מגיני' בעלי-חיים" [שוב המרכאות במקור].

10. לסיכום: מדובר באדם עוין לשיקולים צרכניים, עוין לרווחת בעלי-חיים, ועוין להגנת הסביבה. הוא רואה את תפקידו, ואת תפקידם של הווטרינרים, כהגנת האינטרסים המגזריים של חקלאים כנגד ה"איומים", לדידו, שבמגמות מודרניות של פיתוח בר-קיימא, הגנת בעלי-חיים והגנת הצרכן.

11. לא נראה שאדם זה יוכל להשתלב במאמץ להפוך את משרד החקלאות למשרד לא-מגזרי הפועל על בסיס שיקולים רחבים וממלכתיים, פתוח למגמות מודרניות וקשוב לציבור. לא נראה שהוא יתרום לאימוץ מדיניות חקלאית בת-קיימא בישראל.

12. לאור זאת, נבקש שמועמדותו של ד"ר גלאון תוסר מעל סדר היום, וכי פרטי המועמדים האחרים יפורסמו להתייחסות הציבור.

בכבוד רב,

אתי אלטמן, דוברת