בדצמבר 2010 התפרצה בישראל מגיפה של מחלת הניוקאסל. אצל עוף שחולה במחלת הניוקאסל אפשר לזהות תופעות כמו דלקת עיניים, נזלת, חרחור, צרחות, קשיי נשימה, סימנים של פגיעה מוחית, סיבובי ראש, שיתוק – ולבסוף מוות בייסורים. מבחינת התעשייה הבעיה אינה הסבל שנגרם לעוף (התעשייה גורמת לעופות סבל בל-ישוער בעצמה), אלא הפגיעה בתפוקה. מבחינת התעשיה זוהי מחלה שיש לה משמעות כלכלית חמורה.
מחלת הניוקאסל היא מחלה מדבקת מאוד, ולכן כאשר מאבחנים את המחלה בלול, משמידים את כל העופות שמצויים בו. מאז תחילת ההתפרצות ב-14.12.2010 ועד 21.2.2011, דיווחו השירותים הווטרינרים על השמדה של יותר מחצי מיליון עופות כדי לעצור את התפרצות המחלה.
ראשונות להשמדה היו 28 אלף תרנגולות בנות חודש בכפר יהושע. ערב הסילבסטר הושמדו בנווה ימין 2,290 תרנגולות בנות כעשרה חודשים, שהוחזקו לשם ייצור ביצים. באותה תקופה לערך מתו בצופית כעשרת אלפים תרנגולים בני שלושה שבועות. 18 אלף נוספים הושמדו. בטו בשבט ובימים הסמוכים לו, מתו במושב מחולה 5000 תרנגולים בני שלושה שבועות, ו-115 אלף נוספים הושמדו. והרשימה ארוכה.
כשאנחנו שומעים "השמדת עופות" אנחנו תמיד שואלים את עצמנו איך מצאו היצורים התמימים האלו את מותם. יכול להיות שחווית בעבר את הצורך להמית בעל-חיים חולה וסובל, שאין לו מזור. הווטרינר שלך בוודאי הקפיד לעשות את המתת החסד בסביבה מרגיעה, להחזיק את בעל-החיים באופן מרגיע ומנחם, ולוודא שהוא יאבד את הכרתו וימות כמעט ללא כאב. כמה שונים הדברים בלולי הענק של תעשיית הבשר!
אחת השיטות להמתת עופות היא החדרת רעל (זרחן אורגני) למי השתיה שלהם. מאחר שהעופות מזהים את הרעל, ונרתעים מלשתות את המים, מונעים מהם שתיה במשך יממה או שתיים לפני ההרעלה. זרחן אורגני הוא רעל עצבים, שמביא לפעילות יתר של העצבים ולמוות בעקבות עוויתות, הפרעות בנשימה ועוד. בשיטה אחרת מציפים את הלול בקצף לכיבוי אש. העופות טובעים בקצף, שחוסם את קני הנשימה שלהם וחונק אותם. שיטות שנחשבות להומאניות יותר הן המתה באמצעות גז או במתקן מיוחד שמחשמל את העופות בזה אחר זה. ישנן גם שיטות שדורשות הרבה יותר כוח אדם: למשל לתפוס את העופות אחד-אחד ולהרוג אותם על-ידי נקיעת הצוואר.
ב-27.2.2011 פנתה תנו לחיות לחיות לשירותים הווטרינרים, וביקשה לדעת אלו שיטות המתה ננקטו במסגרת ההתפרצות הנוכחית של מחלת הניוקאסל. בנוסף, דרשה העמותה היערכות ונהלים שיבטיחו שימוש בשיטות ההומאניות ביותר האפשריות.
אולם שורשי הבעיה אינם בשיטת המתה זו או אחרת אלא בגודל המטורף של תעשיית בשר העוף בישראל. תעשיית העופות הישראלית הצליחה לגרור אחריה את ציבור הצרכנים, במידה שהיא כמעט חסרת תקדים בעולם. רק בארצות-הברית הצריכה של בשר עוף לנפש גבוהה יותר מאשר בישראל. ישראלי ממוצע צורך היום כ-25% יותר בשר עוף מאשר לפני עשר שנים בלבד. אם הצלחנו להגדיל את צריכת העוף שלנו במידה כזו, אנחנו יכולים גם להקטין אותה. כל פעם שאנחנו בוחרים לאכול קוסקוס או שניצל מהצומח, אנחנו חוסכים לא רק את מותו של העוף שעל הצלחת, אלא גם תופעות קשות אחרות שכרוכות בתעשיית העוף
לכבוד
ד"ר מישל בלאיש
מנהל השירותים הווטרינריים
באמצעות פקס ואימייל
שלום רב,
הנדון: המתה המונית של עופות במסגרת התמודדות עם מגיפות
1. לפי דיווח השירותים הווטרינרים לארגון בריאות בעלי-החיים הבינלאומי, הושמדו בישראל מאז 14.12.2010 ועד 21.2.2011 כ-539 אלף עופות בעקבות התפרצות של מחלת הניוקאסל.
2. השמדת עופות צריכה להתבצע תוך מזעור סבלם של העופות. מצורפת למכתבי זה סקירה ראשונית של שיטות להשמדה המונית של עופות בנסיבות של מאבק במגיפות. מהסקירה עולה, שהשיטה העדיפה היא המתה בגז בתוך הלול (Whole House Gassing), תוך הקפדה על כללים מסוימים. כששיטה זו אינה אפשרית, החלופה היא המתה בגז בכלובי הובלה המוכנסים למיכל מתאים או המתה בחשמל. הרעלה בזרחן אורגני פסולה מכל וכול. השמדה בקצף כיבוי אש פסולה, אם כי יש המגינים על שיטה זו.
3. נבקש להתעדכן אלו שיטות ננקטו להשמדת 539 אלף העופות הנזכרים לעיל, וכמה עופות הושמדו בכל שיטה ושיטה.
4. ביחס לעתיד, נבקש:
א. לקבוע נהלים להמתת עופות אך ורק בדרכים הממזערות את סבלם, ולמחוק את האפשרויות של הרעלה ושל השמדה בקצף מ"נוהל המתה וכילוי עופות והשמדת ביצים – שפעת עופות";
ב. להיערך, מבחינת זמינות של ציוד, חומרים, ידע ונהלים לביצוע המתה בשיטות המותרות בהתאם לסטנדרטים המבטיחים מזעור של סבל בהמתה.
ג. לעדכן אותנו בצעדים שיינקטו.
5. במקרה שאינכם רואים לנכון לפעול כמבוקש במכתב זה, נבקש לקבל את עמדתכם המנומקת.
בברכה,
יוסי וולפסון, עו"ד
לוט: סקירה – שיטות להמתה המונית של עופות למניעת מגפות
העתקים: ד"ר דגנית בן דב, הממונה לפי חוק צער בעלי-חיים
ד"ר אליקום ברמן, מ"מ רו"ר למחלות עופות
גב' גלי דוידסון, ראש אגף הגנה על בעלי-חיים, המשרד להגנת הסביבה
