"שלום רב,
לפני כשבועיים ביום שני בתאריך 17.01.2011 בשעה 20:01. התקשרה אלי אשתי ואמרה לי שהיא שמעה ירייה בסמוך לבית שלנו, שנמצא בשכונה התחתונה בישוב. התקשרתי לשכן שלי, שגר בסמוך לביתי שנושא נשק בביתו כי לשלוח אותו לבדוק מה קרה, אך הוא לא היה בישוב באותה שעה. התקשרתי לשכן נוסף, שאף הוא לא היה בביתו באותה שעה. לאחר מכן התקשרתי לתושב נוסף שהוא מפקד כתת הכוננות ביישוב, שהיה ביישוב באותה שעה, שאלתי אותו מה קרה? הוא ענה: לא יודע, אני הולך לבדוק!
בשעה 20:03 אשתי חזרה אלי ואמרה שהיא התקשרה למוקד החירום כדי לדווח להם על הירייה שהיא שמעה והבחורה שענתה לאשתי במוקד אמרה לאשתי "תישארי איתי על הקו, אני עולה בקשר מול החיילים" הבחורה מהמוקד עולה מול החיילים ואומרת להם אני מדברת עם תושבת מהישוב שמדווחת על ירייה ליד הבית שלה, והחייל משיב לה בקשר: " כן , אני יריתי בכלב".
מיד יצאתי לכיוון הבית ובדרך אני מנסה להשיג ווטרינר כדי שאוכל לפנות אליו את הכלבה לטיפול. מיד אחרי השיחה עם אשתי , אשתי פותחת את חלון המטבח שפונה לעבר הכביש כניסה ליישוב, כמה מטרים ממנה היא רואה שני חיילים עומדים על הכביש ועוד אדם. אשתי פונה לחייל ושואלת: " אתה ירית בכלבה? החייל השיב: כן! אשתי שואלת: למה אתה ירית בכלבה? החייל משיב: פחדתי ממנה! היא רצה אליי. אשתי שואלת: מה עם הכלבה, מה המצב שלה? היא מתה? החייל משיב: לא יודע, אני לא רוצה לראות, אני מפחד לראות.
הגעתי לישוב, על הכביש כניסה לישוב אני רואה שני חיילים ואת רבש"ץ היישוב ובמרחק של כמה מטרים קדימה מצד שמאל של הכביש אני רואה את הכלבה שלי 'ליאנג' שוכבת על צידה כשדם מסביב לראשה, אני רואה אותה ובודק, ומבין שהיא מתה!
נגשתי לחיילים ואני שואל: מי ירה בכלבה? חייל בשם: א' עונה: אני ירייתי בכלבה. שאלתי אותו למה? הוא ענה: פחדתי, כי היא התקרבה אלי. אמרתי לחייל: הכלבה הזאת שווה יותר מ-10 רבשצי"ם. החייל אמר לי : אני מצטער!
במוצאי שבת ארבעה חיילים וא' ביניהם התארחו אצלי כדי לשמוע 'הבדלה'. כשהם נכנסו אלי הביתה ליאנג הכלבה שלי ישבה בכניסה לבית במקומה הקבוע והחייל ראה אותה!
בשעה 20:30 הלכתי לקרוון של החיילים כדי לשאול את החייל על אירוע הירי ופניתי אליו במספר שאלות:
1. ש': מה שמך? ת': א'
2. ש': מה המספר האישי שלך? ת':
3. ש': האם ידעת שיש בישוב כלבה מאולפת? ת': כן.
4. ש':מהם הנהלים לאירוע פתיחה באש? ת': סכנה מוחשית ומיידית שאין שום דרך אחרת לצאת ממנה, ירי על-מנת להרוג.
5. ש': אחרי שירית בכלבה, למי התקשרת? ת': לרש"ץ . ואז המוקד עלה מולנו, ואמרתי להם שיריתי בכלב!
6. ש':האם אתה ירדת משמירה? ת': לא. הלכתי לעזור לש.ג. לקפל את הציוד.
7. ש': מאיזה מרחק ירית בכלבה? ת': מרחק של 10 ס"מ ממני.
8. ש': האם היה לך מעצור או משהו שעקב אותך מלירות? ת': ניסיתי לירות בה, ואז ראיתי שאני נצור ואז פתחתי את הנצרה ויריתי בה.
החייל הוסיף: ואמר, הרבש"ץ אמר לי "פעלת נכון, גם אלי הכלבה רצה פעם".
9. ש': מה מספר הפלאפון שלך? ת':
מס' פלא' באזרחות-
החייל מתנצל שוב.
סיימתי איתו את השיחה.
בשעה 21:55 הסמח"ט של גזרת גוש עציון הגיע לישוב, התאספנו כולנו בזירת האירוע. הנוכחים: סמח"ט, מ"פ, חיילים, רבש"ץ היישוב, שכן שלי, ואני.
נגשתי לסמח"ט ושאלתי אותו: האם ירית פעם בכלב? הוא ענה: לא. שאלתי: האם החייל היה צריך לירות בכלבה? הוא ענה: לא.
נגשתי לחייל א' ושאלתי אותו: אם הייתה יודע את תפקיד הכלבה ביישוב, איך הייתה מתנהג? הוא ענה: הייתי חושב פעמיים אם לירות והוא הוסיף, אני לא מבין למה לא אמרו לנו את תפקידה.?!
הסמח"ט פנה לחייל א', שירה בכלבה ושאל אותו: למה לא נתת לכלבה מכה עם הנשק, למה לירות? החייל שתק!
הערות:
· החיילים אמרו שהרבש"ץ לא הזכיר את הכלבה בתדריך שהוא העביר להם בכניסתם לאבט"ש השבועי. וזאת למרות שהרבש"ץ ידע שהיא מנעה לפחות 3 פעמים מערבים להיכנס לישוב.
· הכלבה נורתה בין האוזניים. זה היה ממש הוצאה להורג!
· החיילים שהיו באותו שבוע לא מאומנים ללחימה (ג'ובניקים) והתחושה היא שהאצבע קלה על ההדק!
· בשרותי הצבאי פגשתי לא פעם בכלבים משוטטים ומעולם לא העליתי בדעתי לירות בכלב!
· הירייה הייתה בכביש שנמצא במרחק 6 מטר מהבית שלי, במידה והקנה היה סוטה חלילה, זה היה יכול לפגוע בבית, ובאותו זמן אשתי ושלושת ילדי שהו בבית"
