כמה מילים על עיקור וסירוס

 הלילה אני ונונה הקטנה שלי נפרדות. נכנסתי לחדר והיא איננה, אין יותר האכלות כל שעתיים, אין ריח מתוק של גורים ואין יותר לכוון את השעון. החדר מלא אך ריק-מיותם מהמתיקות של אומללה קטנה אחת. אני רוצה להאמין שאולי לאדם אחד או שניים הכתוב פה יזיזו איזה נים בנפש אז אולי זה שווה את זה שאכתוב כמה מילים שאולי יצילו אחרים מגורל דומה.
נונה נזרקה עם שני אחיה לפח זבל מיד לאחר שהומלטו. עדיין עם החבל טבור היא הגיעה אליי. אחיה לא שרדו את הלילה הראשון אך נונה נלחמה 4 לילות. אתמול בלילה נחלשה והערב לאחר יום מלא בייסורים קשים עם נסיונות להחיותה החזירה את נשמתה לבורא.
הערב, 9/6/09 במשקל זעיר של 200גרם, נונה הלכה לישון לעד, אפילו לא זכתה לפקוח את עיניה הקטנות.
לכל מי שעדיין מהסס/מתלבט/חושש/מסרב…הסתכלו  טוב טוב על הפצפונת הזו שהושלכה באכזריות, אטימות ורוע טהור מיד לאחר שהומלטה ולכו תעקרו את הכלבות שלכם-תצילו אותם מסבל מיותר.
לזכרה של פצפונת מיוחדת שלמרות  הכל גורלה נקבע מראש בידיים אכזריות!!!
שברת את ליבי כשהלכת
אוהבת אותך קטנטנה שלי
שרית