אדם מן היישוב שלא הייתה לו דעה בנושא החתולים ויקרא את הכתוב בדפים המצ"ב יפתח: פחד, תיעוב, חרדות, ואפילו עד כדי הרצון לשנוא ולעשות הכל שחתולים לא יימצאו בקרבתו – יש ממש ברוח הדברים לגיטימציה לעשיית שפטים בחתולים.
למצוא פתרונות אינסטנט משום שלא רוצים לחשוב, לבחון אפשרויות שלכאורה עולה כי נבחנו אך הם אמירות שחוזרות כמו מנטרה מפי משרד החקלאות ווטרינרים רשותיים מסוימים שאין בדעתם לסייע לאוכלוסיית החתולים והאדם אלא פונים לפלח מסוים באוכלוסיה ורוצים למצוא חן ולהימנע מחיכוך כי בשבילם זה בזבוז זמן על חיה לא רצויה, מעבירת מחלות, מסוכנת וכו' …כפי שעולה …
לצערנו – אוהבי בעלי החיים בכלל והחתולים בפרט אנו רואים שאתם מתעלמים מאוכלוסיה רבה הרואה בחתולים חיות מחמד אהובות, תבוניות, המעניקות חדווה וחיוניות ויש באהבה אליהן עשייה מרובה וזה חוצה שכבות וגילאים. המון אושר ונתינה טמונים בדאגה לבעל החיים – החתול, שלא באשמתו וכנגד כל הסיכויים בתקופות בהיסטוריה שניסו להשמידו ואז בהיעדרו הגיעה המגיפה השחורה לא ינוח ולא ישקוט עד – שאנו בני- האדם נפנים כי אין לנו שום זכות ליטול חיים בשל אי רצונה של המדינה להתמודד בצורה ערכית ומעשית בבעיה ומוצאים דרך השייכת לתקופות החושך במושגים של המתה ללא סבל והמושג הנורא – דילול.
אנחנו הגזע הנבחר האדם רואים בעצמנו את הכלי בעל הכוח היכול להחליט מי לחיים ומי למוות.
יאמרו יפי הנפש כי אסור לעשות השוואות אך שאלה ותהייה בסיסית עומדת בפני הדיון כשלעצמו בהחלטה כי הפתרון היעיל שאין לו שם אחר זולת "הפתרון הסופי" לחסל את החתולים ויגיע השקט. לא יצטרכו להתמודד יותר עם תלונות וככה למראית עין עניין החתולים יטופל במהרה כאשר משרד החקלאות והפרקליטות מביאים אמירות כל-כך מטעות כי החתול בהיותו ברחוב זהו כשלעצמו מצב של התעללות. בואו וראו את חיי החתולים הדרים ברחוב וכיצד המאכילים דואגים לרווחתם.
המאכילים דואגים לעיקורים וסירוסים.
המאכילים דואגים לשלומם ואם הם נפצעים וחולים הם דואגים למתן טיפול תרופתי בייעוץ עם ווטרינרים וכן פינויים למרפאות לטיפול כשארגוני בעלי החיים הם גם הכתובת לסיוע ולטיפול ממשי בשטח.
המאכילים דואגים להעניק להם אהבה, יורדים אליהם פעמים רבות ללטף ולדאוג בחום ובקור לכל מחסורם.
המאכילים לא נוסעים לשום מקום עד שהם לא מוצאים מישהו שיאכיל את החתולים בהיעדרם.
המאכילים דוחים אפילו טיפול רפואי ורק שיהיה מישהו חלופי והם יהיו שקטים הם ייקבעו מועד כי אחריות זה לקחת אחריות ואו יודעים שחייהם תלויים בנו – באילו שאינם יכולים לשבת מנגד ולראות את היצורים המופלאים רעבים וצמאים. יש בינינו ובינם ברית – הברית שלו הייתה קיימת בין בני – אדם היה שלום וחמלה ודאגה למי שחלש יותר מאיתנו. אנחנו לא גיבורי העל של העולם ולא גיבורי תרבות. ראו מה הביאו בני –אדם לעולם גם דברים יפים אך הרבה רוע, חוסר ערכים בסיסי של דאגה לחלשים והבאת העולם למקום בו מצמצמים את הסבל של בני האדם ובעלי החיים כאחד כשבשום דרך זה לא בהמתה ככל שתקראו בשמה – הומאנית!.
האהבה היא דו כיוונית ויש בה כדי למלא אושר את שני הצדדים כי האדם מעניק טיפול ומפיח חיים ובעל החיים מחזיר באהבה חפת אגו שאין לה דוגמה בשום מקום אחר ובעיקר לא במקומנו.
אפילו בערב יום העצמאות ה- 60 למדינת ישראל כשהנאומים צרכים להיות אופטימיים אמרה יו"ר- הכנסת – הגב' דליה איציק, כי המדינה שלנו יפה אך חסר פרגון וחסרה אהבה וחסרות מידות טובות והאלימות היא חלק מאיתנו.
האלימות היא לקבוע מי לחיים ומי למוות בשם צידוקים חסרי שחר.
כמה חתולים הדביקו בני אדם במחלות ואיזה נזקים הם עושים. במקום שישמרו על ניקיון והגיינה כמו שנתנו דוגמא על מפעלים שהמוניטין שלהם נפגע וזה מיוחס לתוכניות של "כלבוטק" שהראו חתולים ליד בשר. זוהי אשמתם אך ורק של המפעלים ואל ייתלו את חוסר השמירה שלהם על הבשר למתקן והכנסתו לשימור בטמפרטורה מתאימה וישאירו אותו בחום להפשיר כי אז החתולים בוודאי יגיעו ולא רק הם. חתול לא יאכל בשר קפוא אך בשר מופשר כן ואולי מוטב משום שבשר שעמד בטמפרטורה הגורמת לו להתקלקל עדיף שיאכל ע"י חתול ולא ע"י אדם למי שדואג כל-כך לבריאות האנשים…
מתי ננשך אדם ונשרט ע"י חתול צפו בסטטיסטיקה. זוהי המצאה נלוזה ורצון ליצור דמוניזציה של החתול – קל להאשים אותו.
בתחקירים רבים וחשיפות רבות אנו עדים לכל מיני תופעות המסכנות את בריאות הציבור ומה העונש שם אולי קנס כספי/אזהרה – דוגמת הממצאים אודות שימור מיצים טבעיים במפעלים שהייתה בהם עופרת מסוכנת והשתמשו בפחים למחזור במקום בפחים חדשים וזה מיועד לשתייה. מיצים טבעיים שאמורים להעשיר את בריאותנו במסווה של פחים מזוהמים ומסוכנים בשל חומרים מסרטנים שנמצאו ויש עוד דוגמאות למכביר (ראינו את התחקירים של אושרת קוטלר אודות המים ויש כאלו אלפי תחקירים אך בשום מקום לא הוזכרה ההמתה של מישהו בשל כך ,אך עם החתולים הקריאה להמתה היא נשמעת ומצלצלת היטב) והכל בשם המחיר – הכסף.
כשאנו קוראים את תשובת הפרקליטות ומשרד החקלאות המצ"ב לעתירת ארגוני בע"ח, עולה ריח רע של הצגת הדברים בצורה שיש בה שמיעה והתייחסות אך ורק לצד אחד ומצד שני לתלות את מציאת הפיתרון בארגוני בעלי החיים משום שככה זה מי שאוהב – שימצא פיתרון.
אהבה היא בונוס היא ערך מוסף שאין לו צידוק כי אנחנו מדינה חומרנית.
אהבתכם לחתולים תהייה תלויה באילו שאינם חפצים בהימצאותם – הם שיקבעו את הטון. אהבה – מה זאת אהבה ומי צריך אותה?…
אין מקום לרוח, לתרומה האנושית האדירה שיש לאהבת בעלי החיים באשר הם. בואו יום אחד וצפו במאכיל חתולים ותראו איך הרגעים הללו הם תכליתה של נתינה, בריחה אל מקומות של נחת מכל הקורה במדינה שלנו רדופת האירועים, רגעים של יופי ושלווה שאין להם מחיר – זוהי הרוח.
כאשר אתם מחליטים כי באין תקציב יש להמית את החתולים ולבטל/לשנות חוק בג"ץ 2004 אתם קוראים לחזרה לימים של חושך וצעידה ונסיגה לעבר.
יש להביט קדימה ולקחת דוגמאות ממדינות שהחליטו כי במקום לעצום עיניים ולהחליט על פיתרון סופי לחתולים יש להתארגן כולם יחדיו ולמצוא את הדרך להפחית את ריבויים הטבעי של החתולים ע"י סירוסים ועיקורים – תשאלו איך עשו ועושים זאת באנגלייה/אוסטרליה/הולנד ואל תתחבאו במעטה של תשובות כי אין כסף.
אם הפתרון באין כסף הוא המתה נלך ונקצין ונאמר כי אנו – מעניקים לבתי המשפט ולמשרד החקלאות יד להרוג בשם החוק ובחסותו.
האם אין להתחשב באוכלוסייה כל-כך גדולה מכל השכבות ובכל הגילאים בחתך רוחבי ואורכי כי אהבתם לחתולים גדולה ואין הם רוצים לשמוע על פתרון נוראי כמו המתה ?…
כי יש לנו את כוח הזרוע אזי נשתמש בו בציניות ובאטימות הלב ונחליט איזה יצורים נמית כי קשה לשבת ולחשוב על פתרונות שיאפשרו מחד חיים ומאידך נפחית את מספרם של חתולי הרחוב והדבר אפשרי כפי שנעשה במדינות נאורות?…
אנשים מתלוננים על הרבה מטרדים בקרבת מגוריהם כמו: רעש בלילה, אלימות גואה, גניבת רכוש, השחתה של רכוש ועוד האם הפתרון היה בכך שהם הגיעו וחיסלו את מי שעשה כך כי זה היה מטרד???
איזה צידוק יש לכך כי בשל תלונות דיירים המתלוננים ופעמים רבות בצדק על כל מיני מטרדים בבעיה הספציפית של החתולים – כי זה אפשרי נמית אותם ולכך יש פתרון מהיר??? – צריך לחשוב על פתרון אך פתרון שלא יהא – מוות!!!
מדברים כי החתול מצוי בבתי – חולים והא מסכן את בריאות הציבור ואני שואלת אתכם כל-כך הרבה אנשים מסכנים את שלום הציבור ויש דוגמאות רבות של הדבקות במחלות קטלניות והרי האדם הוא מעביר המחלות העיקרי ואני קוראת את דברי משרד החקלאות והפרקליטות ומשתוממת מהצדקנות כי יש בה פשוט שימוש ציני בבעל חיים שאינו יכול לקום ולהגן על עצמו, בעל חיים שאינו יכול לומר כואב לי, אני חפץ חיים, אני כן מקבל אהבה וחום ממאכילי, אל תיקחו את חיי, לתבוע את עלבונו מאלו המתעללים אותו וחורצים את גורלו מבלי שיוכל לומר דבר וזה רק בשל אי יכולתו לדבר בשפתנו ויש לי דוגמאות רבות של בני-אדם שהעבירו מחלות ביודעין לאחרים האם גם אותם נמית והיכן ייקבע הגבול??
מחבלים מתאבדים שרצחו נפש בני- אדם – אזרחים וחיילים, קטנים וטף, גדולים ומבוגרים – להם המדינה לא קבעה עונש מוות ואתם רצים לנפנף בשם ההמתה ללא סבל??. במילים הארוזות לכאורה בשם יפה המצלצל אנושי והומאני והוא אכזרי מאין כמוהו.
*** זוהי ממש הפרה בוטה של הזכות לחיים.
הקביעה כי בעלי – חיים הדרים ברחוב הוא סבל והתעללות היא תירוץ וסילוף ואמירה וקביעה גורפת. חתולים רבים הדרים ברחוב מטופלים במסירות אין קץ. תראו אותם מאושרים וחיוניים אתם צריכים רק לצפות בכך.
כמו שיש בעלי חיים שיש להם בעלים והם חיים בחצרות ואסור להם להיכנס לבית האם הם לא דרים ברחוב אז האם גם הם חווים התעללות ויש להמיתם? ויש כאלו הקשורים לחגורות ורצועות קצרות בחצרות דוגמת כלבים שהם אומללים עשרת מונים מחתול חופשי ומאושר???
אנחנו ארגוני בעלי החיים, תנועות נוער, אנשים מן היישוב, אומנים, אנשי רוח, אנשי משפט וכל מי שנפשו נקעה מהעיסוק בהמתת חתולי הרחוב בשם הפיתרון הסופי שיביא שקט למי שחפץ בכך בעיקר – משרד החקלאות שרוצה להדיר רגליו ממציאת פיתרון שיביא נאורות וקידמה לעולם טוב יותר גם באילו – חסרי הישע שאינם יכולים להשמיע קולם ובשם "הדאגה הרבה לציבור" וכי יש כל-כך הרבה מפגעים קשים ומסוכנים כמו אנטנות סלולאריות מעל ראשינו ומתחת לאפינו, מים מזוהמים, פשע ואלימות גואה, חינוך היורד לטמיון ועוד הרבה תחלואים שרק הולכים ומתרבים וכמובן ראשי מדינתנו המעבירים מסרים נוראים בעיקר לדור הצעיר בשם השחיתות ותאוות השלטון, הרוח הרעה הנושבת מצפון כאשר החיזבאללה מתעצם ומשתלט למול עיננו על לבנון וכמובן נאמר ":כי מצפון תפתח הרעה" ואילו דברים
המרחשים סביבנו, והדרום שם נהרגים אנשים החיים בפחד מתמיד- כמו ברולטה רוסית ועוני שהולך ומתעצם למול התעשרות של אנשים שלא בדרך הישר וכל התעסקותנו והאג'נדה היומית היא לסמא את לב האזרחים בטיפול אין סופי ברצון להמית את חתולי הרחוב ולהציגם כמחריבי ארצנו. לא פלא הוא כי הרבה צעירים נקעה נפשם מהמדינה והפטריוטיות נעלמה כי אם תראו את האנשים שאהבתם לבעלי החיים היא חלק קטן מעשייתם למען בני- אדם כי בחירתם היא חיים ולא מוות אהבה ולא שנאה התמודדות ולא בריחה.
אנחנו חזקים ואיתנים בדעתנו, נחרצים בלבנו כי לא נשקוט ונצא בדרך החוק למאבקים, הפגנות וכל מה שיסייע בידינו אחת ולתמיד ולהוציא את הפתרון שאתם קוראים לו יעיל – מוות – הוא לא יהיה חלק מנוף מולדתנו.
נאגד סביבנו רבים וטובים כי עתה זוהי "שעת השין" – ויפה שעה אחת קודם.
את שאהבנו – נאהב!!! – אהבתנו היא עבר הווה ועתיד!!!
הלן קלר אמרה: "האהבה תמיד מוצאת את דרכה לנשמה כלואה, ומובילה אותה החוצה אל עולם של חופש ותבונה"!!
פייר טיילהרד דה שארדין כותבת:"האהבה לבדה יכולה לאחד בין יצורים חיים באופן שמשלים וממלא אותם, משום שאהבה לבדה לוקחת אותם ומחברת ביניהם באמצעות הדבר העמוק ביותר שבתוכם" – אין לאף אחד זכות לקחת זאת מאיתנו – בשם אלפי מאכילים…
ואחתום בגדול מכולם (בעיני) – מהטמה גאנדי:"אהבה אינסופית היא כלי נשק בעל עוצמה שאין למעלה ממנה. היא מחוץ להישג ידו של הפחדן. היא אינה דוגמה נוקשה או חסרת חיים, אלא כוח חי ומעניק חיים. אהבה היא סגולתו המיוחדת של הלב".
***עלינו ליטול קורה מבין עינינו ולדעת כי אין לכך שני פנים!כל יצור באשר הוא חפץ חיים. אפילו אם אדם חולה סופני/מת מוות קליני והוא כצמח – שרק ליבו פועם ואיבריו מתים זכאי הוא לחיים ומשפחתו המחליטה על-פי דעתה כי הוא סובל ועדיף שיעזוב את העולם ע"י המתת חסד הרי שאינם
יכולים לעשות כן אלא רק ע"י הכרעת בית המשפט. שכן החיים הם ערך עליון ואין זולת האדם עצמו להחליט כיצד לסיים את חייו וטוב שיש הקפדה בכך שהרי לעיתים יש עניינים ושיקולים אינטרסנטיים כמו ירושה וכו'… אותו דבר צריך להיות קיים לבעלי חיים והקביעה כי חיי החתולים ברחוב מצדיקים המתה היא החלטה משוועת שיש בה כדי לזעזע את אמות המשפט. גם כאן קיימים שיקולים אינטרסנטיים רבים של כסף, תלונות של אנשים, שנאה לחתול, ווטרינרים שרוצים חיים קלים יותר וזה הפיתרון ה"טוב" מבחינתם אך רע מאוד בעיני רבים מהאזרחים הרואים בזאת דרך לזרוק לפתחם את ההתמודדות בשל אהבתם – כאילו אהבה היא עונש ויש לשלם עליה במחיר המתת החתולים בדרך לצמצומם.
כשחיה חולה וחייה הם סבל והדבר נבדק בכל אמות מידה ולא בחיפזון הרי שזה דבר אחר מעיקרו.
הפרקליטות ומשרד החקלאות המייצגים את הווטרינרים הרשותיים מצאו דרך להפטר מהחיה ששמה חתול ואוי לנו אם נממש זאת. זאת תהייה בכייה לדורות בעיקר לאחר שהשופטת בדימוס – הגב' דליה דורנר בישיבתה בבג"צ בפסיקתה הפכה את החתול לחיה מוגנת – היא בעיננו אור למשפט – אור לבעלי החיים והצעידה בצעדים קטנים לעבר עתיד בוטח יותר שעומד עתה בפני כליה …!!!
סוף דבר אך ראשיתו…
