01/04/2008

אני קוראת את הכתבה ומרגישה חיל ורעדה, פיק ברכיים. נדמה שהאותיות זועקות זעקה אילמת את
כאבם וייסוריהם של כל הנוגעים בדבר ובעיקר את תחינתם וזעקתם של בעלי החיים החפים מפשע.
לפי המסופר בכתבה, יוסי שדה אכן חינך – חינך לשנאה והרג. לפי השקפת עולמו המעוותת של
אדם זה, כפי שזה מובא בכתבה, גבריות משמעותה חוסר חמלה, התעללות לכאורה והמתה של בעלי
חיים הגובלת בסדיזם. לחלש ולחסר הישע אין זכות קיום בעולמו של יוסי שדה. כדי להגיע לבשלות
גברית, חניכיו של שדה נאלצו לעבור "סדרת חינוך" שבה עליהם היה להוכיח את גבריותם וחישולם
ע"י חשיפתם למעשי אלימות ורצח לכאורה בעיקר של כלבים וכמו כן של בעלי כנף.


הנערים אשר שדה הופקד על חינוכם, כפי שעולה מן הכתבה, חיו באווירה אפופת מוות לכאורה. על פי התיאורים בעלי חיים נטבחו מסביבם מבלי לחשוב פעמיים. שדה התגאה לכאורה במעשיו. בין האירועים שמתוארים בכתבה מסופר על כלבה שלה שבעה גורים שהפריעו את מנוחתו. ידו אחזה במאכלת ובהינפי יד קצר לכאורה את חייהם התמימים אחד אחרי השני. אירוע נוסף שאירע – גור כלבים קטן הונח על מיטתו של שדה, וגרם לפרץ של כעס שבא לידי ביטוי בהשלכת הגור הפעוט לתקרה בחוזקה ולנעיצת סכין בגופו.
עוד מסופר בכתבה ששדה לא בחל לכאורה במליקת ראשי תרנגולות במו ידיו ועריכת "טקס" ברברי מזוויע מאין כמותו בו הרג יונה, ביתר אותה ואילץ את אחד החניכים לבלוע את ליבה.


על פי אמונתו של שדה, כפי שמובא בכתבה, ככל שחניכיו ייחשפו לכאורה  יותר למעשי הרג וזוועה, ואףיבצעו אותם במו ידיהם, כן יוכשרו להתמודד עם חייהם העתידיים וגיוסם לצבא.


אמות המידה המוסריות כפי שהן מועלות בכתבה אינן מותירות מקום לספק באשר לבחירה הלקויה
בשדה להדלקת משואה בערב יום העצמאות ה-60 למדינת ישראל. אדם שנבחר לייצג את מערכת
החינוך בארץ ואת פועלה לאורך 60 שנות המדינה מן הראוי שיהיה אדם שלא דבק בו רבב.


ברצוני להסב את תשומת ליבך, גברתי שרת החינוך יולי תמיר, על החידלון שבבחירה, בהסתמך
על הכתבה שבעיתון.
כפועלת מזה למעלה מ-20 שנה למען בעלי חיים במדינת ישראל, למען חיים בכבוד של בעלי חיים,
למען הגנה על זכויותיהם של בעלי החיים ולמען חינוך לאהבת בעלי החיים במדינה, הנני קוראת לך, גברתי השרה, להסיר את מועמדותו של שדה כמדליק משואה.


חושבני שאת מקומו של שדה חייב לתפוס אדם ערכי אשר חינך לאורך שנים לערכים של אהבת
הזולת, של אהבת בעלי חיים ולקבלה של השונה והחלש.


       
על החתום ,
אתי אלטמן  – דוברת וממייסדי העמותה
 " תנו לחיות לחיות"