בסוף אוגוסט התקבלה קריאה במוקד עמותת "תנו לחיות לחיות" לפיה נולדו לכלבה של דורון מטבריה שלושה גורים עם גפיים אחוריות בלבד. ראו הלינק הבא: https://www.letlive.org.il/article.php?id=337
לאחר שהובטח לדורון שיעשה מאמץ למצוא לגוריו בתים בתנאי שייעקר את כלבתו, הועברו הגורים אל ענבל מתנדבת העמותה. ובספטמבר עדכנו אתכם, ראו הלינק הבא: https://www.letlive.org.il/article.php?id=361
במהלך התקופה האחרונה, מצאו שניים מהגורים בתים קבועים, ואילו השלישית נמצאת עדיין אצל צפנת המשמשת כמשפחתה האומנת של הכלבה דאנה.
צפנת מספרת את סיפורה:
הכל התחיל בשיחה שקיבלתי ממוקדנית העמותה, אושרת (נרשמתי באינטרנט כמשפחה אומנת) האם אוכל לספק לגורה קטנטנה "בגודל של כף יד" כהגדרתה, בית לחודש-חודשיים כדי שלא תגיע לכלביה. הסכמנו ולאחר כשבוע מצאנו את עצמנו בבית של ענבל המתנדבת בהדר יוסף מתרשמים מכמות הכלבים שנבחה עלינו בשער. על שמיכה קטנה שהייתה על הרצפה ראינו שלושה גורים. שניים פעילים ומשחקים אחד עם השני ואחד שוכב בצד, קטן יותר (הגור שעכשיו אצל אושרת). קיבלנו לידינו את דאנה עם קצת אוכל לגורים בשקית והרבה הנחיות ועצות מכל הלב.
את שמה דנה, במקור, שינינו לדאנה, שזה נדיבות לב במסורת הבודהיסטית. את שמה שינינו מתוך התפשרות. לא רצינו לשנות את שמה מתוך חשש להיקשרות אך גם רצינו להוסיף מעט נופך שלנו לשמה אשר אמור לייצג אותה.
בתחילה היא קצת התגעגעה לאחיה אך התמקמה בביתה החדש מאוד מהר. כל טיול איתה משך תשומת לב וכל מה שהיא עשתה עורר תגובות.
"מה קרה לה?" "ולמה נפלה לה הרגל" "ואיזה מותק!!!!" היו בעיקר השאלות והתגובות שנתקלנו בהם בערבו של יום. בהתחלה אהבנו את תשומת הלב וראינו בה סממן לפופולאריות שדאנה תזכה בה כשתגדל מעט ויגיע זמנה לעבור לבית קבוע. בהמשך הבנו לאט לאט שמילים ומעשים הם שני דברים שונים. "לא נורא" חשבנו והמשכנו להאמין (ועדיין מאמינים) שבית טוב ימצא לה.
דאנה אוהבת ליטופים בבטן ולהתכרבל. היא אוהבת להגיד שלום לאנשים ולכלבים שעוברים לידה כשהיא מטיילת בפארק והיא מאוד חברותית ונפלאה עם ילדים (הם ממש מתים עליה). היא עדינה וקשובה ומבינה דברים מאוד מהר. היא גם עקשנית מה שמעיד על כך שיש לה אופי. היא כבר כמעט שלא עושה קקי בבית אבל פיפי זה עדיין בעיה. עכשיו היא התחילה ללמוד שהיא צריכה לנבוח על חתולים וזה מאוד משעשע כי רובם גדולים ממנה. היא לא אוהבת לטייל כשקר ורטוב, אבל עדיין אוהבת לרוץ ולהשתובב בדשא גם בחורף.
אין לה בעיה לטפס במדרגות, לרוץ ולקפץ. ירידה במדרגות היא קצת יותר בעייתית אבל היא עדיין לומדת.
נראה שדאנה הפכה להיות מאושרת יותר ויותר, ובטוחה בעצמה בגלל שלא ויתרנו לה. למרות שקיבלנו עשרות עצות מזקנים ועוברי אורח "אתם לא רואים שהיא נכה?! תיקחו אותה על הידיים!!!!" לא ויתרנו והמשכנו. היא עדיין מתפנקת ואנחנו עדיין מוותרים לה מדי פעם אך העיקרון הוא החשוב ואנחנו גאים בה.
היא מחוסנת והווטרינר רק מחכה לבעלים החדשים שיעשה לה את השבב.
מקווה שנצליח למצוא לה בית טוב וחם במהרה! אם התאהבתם, צרו קשר עם צפנת 3528915 – 050 או במוקד העמותה 6241776 – 03
