כיום, לאחר שנה מאז הפסיקה של שופטי בג"ץ, לא נעשה דבר בעניין זה, וכל הארגונים להגנת בעלי החיים מבקשים כבר שנים לפעול בנושא ומשרד החקלאות נרדם בשמירה, ולא פעל עד כה לשנות המצב. עולם כמנהגו נוהג והעגלים מובלים פעם אחר פעם בתת תנאים, הם מגיעים חולים ופצועים, ללא מזון ומים, ומשרד החקלאות לא עושה מאומה.
בעשרת הימים האחרונים, מתו בתחנות ההסגר בערבה, מאות עגלים שיובאו מאוסטרליה. סרט וידאו שצולם ביום שלישי השבוע (14 בנובמבר) מראה את גוויות העגלים המוצאות מהתחנה על כף דחפור ונערמות בקבר אחים.
האירוע הנוכחי
מזה שבוע וחצי מגיעים ל"תנו לחיות לחיות" דיווחים ממקורות רבים על מוות המוני של עגלים שיובאו מאוסטרליה ומוחזקים בתחנות הסגר בערבה (אילות וצופר). העגלים הגיעו לאילת מאוסטרליה בתחילת נובמבר על-גבי האונייה "מייזורה". האונייה פרקה בנמל אילת בתאריכים 2-4 בנובמבר 2006. בעשרת הימים שמאז הפריקה מתו בתחנות ההסגר מאות עגלים. לגבי המספר המדויק, הגיעו ל"תנו לחיות לחיות" מספר גרסאות שונות. גם לפי הגרסאות הממעטות ביותר מדובר במאות בעלי-חיים. שילוב הגרסאות והראיות שבידינו מצביע על כ-500 קורבנות.
העגלים שמתו סבלו מרזון, קשיי נשימה כבדים, צליעה קשה ודלקות.
גופות העגלים פוזרו ברחבי הדרום וחלקן נקברו בקברי אחים.
התמותה עדיין נמשכת.
הווידאו:
תמונות וידיאו שצילם פעיל לזכויות בעלי-חיים אתמול (14 בנובמבר 2006) בבוקר בתחנת ההסגר בצופר מראות את אחד העגלים החולים שהגיעו במשלוח – כחוש, סובל מבעיות נשימה ובקושי הולך. סביר להניח, שעד כתיבת שורות אלו העגל כבר מת.
בהמשך הסרט נראות תשע גוויות של עגלים, מוטלות במחפורת כמה עשרות מטרים צפונה מתחנת ההסגר.
הסרט מראה גם דחפור היוצא מתחנת ההסגר. כף הדחפור עמוסה בגוויות של עגלים, שחלקן מיטלטלות באוויר. הדחפור קובר את הגוויות בסמוך לתחנה.
הוידאו בלינקים הבאים, צולם על ידי www.animal-tv.org (יומן חייתי)
הסרטון הערוך בפורמט קוויק טיים:
http://animal-tv.org/tzofar/tzofar.mov
הסרטון בווינדוז מדיה פלייר:
http://animal-tv.org/tzofar/tzofar.wmv
שגרה של התעללות
מקרי המוות הנוכחיים הם המשך של שגרה של התעללות הכרוכה במסעות המוות של עגלים וכבשים מאוסטרליה לישראל. "תנו לחיות לחיות" נתקלת בהתעללות הזו באופן קבוע: פעם מדובר בהכאה ברוטאלית של בעלי-החיים בהעברה ממשאית למשאית; פעם בהחזקתם ימים שלמים על-גבי משאיות ללא מזון ומים בשל סגירתו של מחסום קרני ופעמים אחרות, כמו הפעם, הם נופלים קורבן למחלות אכזריות.
תגובת השירותים הווטרינריים היא תמיד מאוחרת וחלקית. כך, למשל, בקיץ 2002 התגלתה תמותה גבוהה בקרב עגלים שיובאו מאוסטרליה. הסיבה המשוערת למוות: חום והתייבשות. היבוא הוקפא למספר חודשים – ושב וחוּדש. בפברואר השנה היתה תמותה גבוהה בקרב עגלים שיובאו מאוסטרליה. הסיבה הפעם: מחלת הפה והטלפיים. היבוא הוקפא לתקופה קצרה – וחודש. מקרים אחרים של תמותה גבוהה והתעללות לא הביאו להפסקת היבוא אף לתקופה קצרה.
משלוחי מוות
הובלה של בעלי-חיים כרוכה בהכרח בגרימת מצוקה. בעלי-החיים מוחזקים בצפיפות, והאוורור בכלי ההובלה לעולם אינו מספיק. במשאיות מוחזקים בעלי-החיים ללא מזון ומים, ובספינות לעתים קרובות המים והמזון לא מספיקים או לא מתאימים. בעלי-החיים נחשפים לטלטולים, לתנאי מזג אוויר קשים ומתחלפים, לטראומות ולאימה הכרוכה בשינוי התנאים ובמגע האינטנסיבי עם בני-אדם. בתנאי הלחץ והצפיפות, בעלי-החיים חשופים במיוחד למחלות.
משום כך ההמלצה של מומחים בתחום היא שאם שוחטים בעלי-חיים, הדבר צריך להיעשות קרוב ככל הניתן למקום גידולם.
הובלת בעלי-חיים מאוסטרליה לישראל, במשך שבועות (רק הקטע הימי של ההובלה נמשך שבועיים-שלושה), על-פני מחצית כדור הארץ, אך ורק כדי לשחוט אותם בסוף הדרך, היא הפרה בוטה של כלל זה. זהו אבסורד. זוהי התעללות.
הכול בשביל הכסף
מדוע נמשכים מסעות המוות? כסף. בסוף שנות התשעים החליטה ישראל לצמצם את המכס על יבוא של עגלים חיים. התוצאה היא שיבוא של עגלים חיים לשחיטה אינו כרוך היום במכס כלל, בעוד שיבוא של בשר כרוך במכס גבוה. למעשה, הקופה הציבורית משלמת ליבואנים (על-דרך של הקלת מס) כדי שישלחו בעלי-חיים במסע הייסורים הזה.
מה אנו דורשים?
כל נתח בשר שמשווק לציבור ספוג באלימות ובסבל מעבר לדמיון. כל אחד מאתנו יכול לתרום להפסקת האלימות במעבר לצמחונות.
מהרשויות דורשת "תנו לחיות לחיות" הפסקה מיידית ומלאה של היבוא של בעלי-חיים חיים המיועדים לתעשיית הבשר.
בנוסף, יש למנות גורם חיצוני, שיחקור את המקרה האחרון של תמותת העגלים ובכלל זה את האחריות של גורמים בשירותים הווטרינריים בישראל לתוצאה הקשה.
ראו גם תמונות מהאירוע הנוכחי:
