לפני ימים אחדים, בשעה שש בערב צלצל הטלפון, ומצדו השני של הקו סיפרה אישה כי בתה בת ה-16 טיילה עם אופניה בשדות וראתה שם סוסה, שעמדה אדישה לחלוטין. הסוסה היתה רזה מאוד, על צווארה היו כרוכים חבלים ופצע גדול עיטר את עצם הגבנון שלה.
האישה ביקשה שנבוא לקחת את הסוסה ואל המקום יצא צביקה תמוז מ"מוקד חי", למרות שידע כי לא יקבל מימון לפעולת חילוץ זו, מאחר וכרגע למשרד איכות הסביבה אין תקציב לחילוצה וגם לא להחזקה ולטיפול הרפואי בה.
"כשהגעתי למקום ראיתי את מה שהיתה פעם סוסה וכעת היא צל של עצמה" סיפר תמוז,
"הסוסה היתה רזה מאוד ועם עיניים 'רזות' – נטולות שמחת חיים. היא כבר ראתה הכל, הבינה הכל ויודעת שבני האדם שהביאו לה אוכל והיא שמחה לקראתם מדי יום, אכזבו אותה, פגעו בה, היכו אותה ולבסוף כשכבר לא יכלו לרכוב עליה, בגלל פצעיה, השליכו אותה בשדה ללא מזון או מים.
"ייתכן שזו הסיבה בגללה עיניה היו כה כבויות. בגלל האכזבה מבני האדם שנטשו אותה לגורלה ולא רק בגלל הפצע הכואב בגבה" הוסיף תמוז.
"כעת יש צורך לטפל בפצע ועל פי חוות הדעת של הווטרינר זה עלול לקחת שלושה חודשים, במהלכם יש לחבוש אותה שלוש פעמים ביום ולמרוח במשחות אנטיביוטיות" מתאר תמוז את מצבה של הסוסה, "אך החשוב מכל כעת הוא הטיפול בפצעי הנפש. ואני תקווה כי היא תחזור לבטוח בבני האדם. אנו קוראים פה לכל אוהבי החיות, כל אחד לפי יכולתו, לעשות מאמץ ולתרום למען שיקומה הארוך של הסוסה, כדי שנוכל לראות אותה בימים טובים יותר והיא אותנו במבט סלחני יותר".
אתי אלטמן, דוברת "תנו לחיות לחיות": "לא ייתכן שכל הנטל הכספי ייפול על אנשים פרטיים ועל עמותות, הגיע הזמן שהמדינה תיקח אחריות ותממן חילוץ, טיפול והחזקת בעלי חיים. ובינתיים אני פונה לציבור הרחב, אנא עזרו בתרומות לחילוץ וטיפול בחיות גדולות, על מנת שנוכל לממן מזון, טיפול וטרינרי ואחזקתם. ניתן לפנות למשרד העמותה, "תנו לחיות לחיות" 6241776 -03".
