אתי שלום
אני לא כל כך יודעת למי לכוון את המכתב הזה לחייל או לשאר הקוראים אז זה יהיה לשניהם. אני יודעת שלקח המון זמן להגיב אבל לא כל כך ידעתי איך להגיב למכתב. המכתב בעצם מתאר רגע מקסים בתקופה כל כך שחורה.
הוא לא מחה על מאורעות המלחמה הוא בחר להגיד תודה. הוא מצא קרן אור קטנה שאפילו לי היה מאוד קשה למצוא בזמן המלחמה. אני מודעת לזה שהמלחמה שינתה את חייהם של רבים בדרכים קשות ועצובות מאוד אבל לפחות משהו אחד טוב וקטן יצא ממנה. עוד בן אדם נשבה בקסמי החיות.
כל מי שעובד ואוהב בעלי חיים יודע שקשר עם חיות הוא קשר שלא ניתן לתאר במילים.
אני מנהלת את פינת החי כבר שמונה שנים וכל יום אני מתרגשת מחדש מעוצמת החיות והטבע. בעבודה עם בעלי חיים יש הכל מהכל אם זה רגעי אושר מדהימים, רגעים של מוות ופרידה שכואבים בדיוק כמו פרידה מבן משפחה, רגעי גאווה שגוזל של לילית מצליח לצוד בפעם הראשונה.
בפינת החי אצלנו אנו קולטים חיות בר פצועות ונטושות או בכל מצב מצוקה אחר, ומנסים לשקמן ולהחזירן לטבע . ג'ייד הבזה היא אחת מאותן חיות. ג'ייד גודלה על ידי אנשים והגיעה אלינו על מנת שתרכוש מיומנויות ציד ותוכל לחזור לטבע . ג'ייד שוחררה בחזרה לטבע יומיים לפני תחילת המלחמה אבל היא לא עזבה את אזור פינת החי והיתה מגיעה כל בוקר לבקש אוכל. בזמן המלחמה אני חייבת להודות שאחד הדברים שחיכיתי לו כל יום מחדש היו המפגשים עם ג'ייד. היה במפגשים האלה משהו מאוד עוצמתי שאני לא יכולה להסביר במילים. שבוע לפני סוף המלחמה ג'ייד נעלמה ולא שבה יותר. אני עדיין שורקת לה כל יום בתקווה שהיא תשוב אבל מתחילה להשלים עם העובדה שלא אראה אותה יותר.
באחת השיחות שלנו הוא שאל אותי מה כל כך מיוחד בקשר עם חיות? מה סוד הקסם? ובכן:
כשאנו ניגשים לחיה היא לא שופטת אותנו לפי העדה שלנו, מצב העו"ש, אם יש לנו פלאפון דור שלישי. חיות לא שופטות לפי מראה ולא פוסלות אנשים בגלל נכות, דבר שאנחנו בני האדם עושים כמעט יום יום. הדברים האלה לא תקפים בעולם החי. כולם מקבלים הזדמנות שווה. ניסתי להסביר במילים איך החיות לימדו אותי לאהוב באמת מכל הלב לימדו אותי סובלנות וסבלנות. החיות לימדו אותי לאהוב דווקא את החלש, את השונה.
סיפרתי לו על הילדים שמגיעים לפינת חי ולומדים לפתור סכסוכים בדיבור ולא במכות, איך הם לומדים לתת מעצמם בלי לבקש תמורה. איך פתאום הם נהיים מודעים לסביבה שלהם ולעובדה שיש כאלו שצריכים טיפה יותר עזרה בדיוק כמו חיות הבר שמגיעות אלינו. ניסיתי להסביר לו איך דרך עבודה עם בעלי חיים הילדים לומדים מחויבות, אחריות ועוד המון המון דברים.
אני מקווה שעוד אנשים יהיו מוכנים כמו אותו חייל לשכוח את נקודת ההנחה של רובנו שחיות הן נחותות מאיתנו כשבהרבה מקרים בני האדם מתנהגים בצורה הרבה יותר נחותה מהן, ונבין שלחיות יש נשמה, יש אינטליגנציה ואישיות, ואם נסכים להפנים את המסר של בעלי החיים, אולי העולם שלנו יהיה פחות אכזרי.
ואסיים בתודה לך חייל אלמוני על כל העזרה והתמיכה, והמון תודה על המכתב שעדיין אני קוראת אותו איזה עשר פעמים ביום, וסליחה על שהכרחתי אותך להחזיק אפרוח מת (אם רק הייתי מצלמת את הפרצוף שלך…)
נ.ב זאת תמונה של ג'ייד
