תמוז מספר כי למרות חולשה ומחלה, ולמרות כי אינו מקבל דבר עבור הוצאות האחזקה של הסוסים, לאחר שהשוטר סיפר לו כי הסוס מדמם מראשו, הבין כי אף אחד לא יעזור לו, קם ממיטתו ויצא להציל את הסוס.
"כשהגעתי למקום", תיאר תמוז, "זיהיתי לפתע בתוך החשכה, שלושה אנשים ובסמוך אליהם, קשור לעמוד של שלט דרכים הסוס. המשטרה כלל לא היתה במקום והסוס עמד שם מבוהל לגמרי רועד כולו עם פצע שותת דם בראשו, כשעיניו מביטות לצדדים בפחד, הוא ממש לא הבין מה קרה".
"שניים מהאנשים שהיו במקום, הם בעלי הרכב שפגע בסוס. הם חיכו לגרר שייקח את רכבם וסיפרו כי המשטרה עזבה את המקום לאחר שרשמה את פרטי האירוע", הוסיף תמוז, "באותו הזמן, הסוס היה קשור בצורה לא בטיחותית לראשיה על ראשו, שהייתה קרועה, ומספיקה היתה משיכה נוספת על מנת שתשחרר אותו. אז הוא יכול היה לחזור שוב לכביש להיהרג או לפגוע ולהרוג אדם או משפחה בהתנגשות חזיתית".
"מעבר לזה", הוסיף תמוז, "אינני מבין את היחס הזה של הפקרת בעל החיים ודאגה לקופסאות המתכת המעוכות שנשארו אחרי התאונה, כי בעודי עומד שם בחושך ומשכנע את הסוס המפוחד להיכנס לקרון הסוסים, פתאום מואר השטח ומשאית גרר גדולה, עליה כתוב גרר כליף, עוצרת. הנהג הסביר לי כי המשטרה שלחה אותו לקחת את עגלת הסוס המעוכה.
תמוז מסיים לתאר את המקרה ומוסיף, "עוד מעט כבר בוקר ואלפי אנשים יקראו את קריאת שמע ישראל ובה הפסוק 'ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת' רוצה לאמור קודם תדאג להאכיל ולטפל בחיות ורק אחר כך תאכל ותשבע".
אתי אלטמן, דוברת "תנו לחיות לחיות": "אני מסכימה עם כל מילה שכתב תמוז, ואני חושבת שהגיע הזמן לשנות את היחס של השלטונות בנושא בעלי חיים גדולים. לצערי הרב אין פה שום מענה ולא יתכן שצביקה תמוז מ"מוקד חי" בשיתוף פעולה עם "תנו לחיות לחיות", נהיה היחידים האחראים על הסוסים והחמורים במדינת ישראל- על הטיפול והאחזקה, ועל העתירות לבתי המשפט. אנו רואים במדינת ישראל האחראית גם כלפי בעלי החיים".
