הם מעמיסים את העגלות במשקל עצום של ברזל שנגנב מאתרי בנייה, ומאלצים את הסוסים והחמורים לנוע בחזרה לכפריהם עד שאלה מגיעים למצב של אפיסת כוחות. הם מאיצים בסוסים ובחמורים באמצעות שוט, פוצעים אותם ומביאים אותם עד למצב של תשישות מוחלטת.
את המענה לדיווחים החוזרים ונשנים על סוסים וחמורים פצועים באופן מחריד שננטשו לצד הדרך, מספק צביקה תמוז מחברת החילוץ "מוקד חי". בעקבות הפניות הוא מוזעק למקום, מחלץ את החיות האומללות ומשקם אותן בחוות הסוסים שהוא מפעיל. אחד המקרים המזעזעים בהם הוא טיפל אירע בחודש אפריל השנה.
"בסביבות השעה 19:00 קיבלתי קריאה מאתי אלטמן", תמוז משחזר, "שדיווחה על סוס פצוע שרגליו שבורות ששוכב בצומת הכניסה לאזור, על הכביש הראשי. מייד חיברתי את הקרון להובלת סוסים ויצאתי לדרך. כשהגעתי למקום ראיתי סוס שוכב לצד הדרך, ולידו מספר נשים שראו את האירוע והתקשרו לדווח. הן סיפרו כי ראו שני נערים רוכבים על שני סוסים. האחד נראה קושר את הסוס הפצוע, עולה עם חברו על הסוס השני ומסתלק מהמקום.
"כשהתקרבתי ראיתי שמדובר בסוסה יפהפייה, שהייתה חסרת מנוחה ועיניה מבוהלות. ואז נגלה לעיני מחזה נורא: רגלה הקדמית הייתה פצועה ומקופלת כלפי חוץ בזווית של 90 מעלות, והעצם בלטה החוצה. הבנתי שהתנהגותה חסרת המנוחה נבעה מכאבים נוראיים. אחת הנשים שעמדו לידה סיפרה כי כמה דקות קודם לכן הסוסה נעמדה על רגליה ועשתה את צרכיה, ולכן החלטתי לנסות ולראות אם היא תוכל ללכת לקרון הסוסים. התחלתי למשוך אותה ולשכנעה לקום, ואכן לבסוף היא התרוממה ואז ראיתי כי גם רגלה השנייה פגועה.
"ידעתי שאין תקווה לסוסה וצריך להרדימה. החלטתי לקחת אותה לבית החולים הווטרינרי בבית דגן שהיה יחסית קרוב, לבדיקה סופית. משכתי את הסוסה שהחלה לדדות אחרי וכשראתה את הקרון, צעדה הישר לתוכו כאילו ידעה שלוקחים אותה משם כדי לעזור לה. נסעתי משם בזהירות במהירות והגעתי לבית החולים, למחלקת הסוסים, שם קיבלו את פני שתי וטרינריות צעירות ושלוש סטודנטיות. על-אף שהן מורגלות במראות קשים, מראה הסוסה החריד אותן. המסקנה הייתה ברורה: הדבר היחיד שנוכל לעשות למען הסוסה הוא המתת חסד. חמשת המלאכיות רכנו מעליה תוך כדי ליטוף והרגעה, ואחרי דקות ספורות היא הניחה ראשה ואבריה רפו. באותו רגע החל גשם יורד, כאילו השמיים גם הם בכו".
