02/12/2014

תגיות:
,,,

 כאלו שאם זה לברדור גזעי הוא תמיד יהיה הכי טוב לילדים והפיטבולית הכי רכה בעולם תמיד תהיה מסוכנת לבני אדם…אין חשיבות לנשמה עצמה. רק לסטטוס שקיבלה.

אנחנו נפרדים היום, בכאב גדול משני כלבים אהובים: מרסי ולוקי.
את מרסי אתם בודאי זוכרים..דוגו ארגנטינו מתוקה ואהובה, ושמה נוצלה עד טיפת דמה האחרונה. הרחם שלה שימש כמפעל לגורים והמלטות בלי סוף, עוד ועוד כסף לכל המרבה במחיר והיא ממליטה ושוב שולחת, בלי שאיש ישאל אותה, את גוריה לגורל שקרוב לודאי דומה לשלה.
עטינים עמוסים בגידולים, אנמית, עור ועצמות ועוד צלקות מרובות על גופה התשוש, היא הגיעה להסגר בצפון הארץ, כשהגוף כבר חסר תועלת ואין מה לעשות איתה. "המכונה" התקלקלה וחבל להשקיע כסף ולתקן אותה.
בזכות התרומות שלכם שיקמנו את מרסי. היא כבר עברה לכלבייה חיפשה בית. אבל הגידולים חזרו ושבוע שעבר היא אושפזה שוב. את הניתוח האחרון להוצאת גידולי העטין- היא כבר לא שרדה.
אהובה, כל כך טובה ויפה, חיים שלמים של סבל ואדם אחד שעשה עליה קופה.
על לוקי לא הספקנו לספר לכם. לוקי הסלוקי כנראה נולד "פגום" בהמלטה של כלבים גזעיים ולכן נזרק. כלב גזעי עם פגם כבר לא שווה את הכסף..בטח לא את הטיפול הרפואי.
אז לוקי הגיע אלינו, היו לו בעיות קשות במפרקי הרגליים שרק התנפחו כל הזמן (בעיה מולדת) היו לו עוד בעיות גנטיקה שגרמו לגופו הקטן ללכת ולרזות ולדעוך כל הזמן. היום הגוף אמר די ולוקי נפטר.
מרסי ולוקי, שני מוצרים בעולמם החומרני של בני האדם. שתי נשמות אהובות, שאני מקווה, שלפחות בתקופה שהייתם אצלנו, הרגשתם שאצלנו הלב, הכאב, העיניים, והנשיקות הם מה שחיברו אותנו אליכם.
להתראות אהובים וסליחה שלא הצלחנו לאפשר לכם בחייכם תיקון לעוול שנגרם לכם.