"כידוע, החל ביום 15.8.05, צפויה לצאת אל הפועל "תכנית ההתנתקות", היא התוכנית הנוגעת לפינויים של הישובים הישראלים ברצועת עזה ובצפון השומרון מכל מתישביהם ומכל מטלטליהם, בין הפרטיים, בין הציבוריים ולאחר מכן- הריסת כל המבנים עד עפר. היקפה של התוכנית מפורט כדבעי בחוק ההתנתקות ובפסה"ד בבג"ץ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה ואח' נ' כנסת ישראל ואח' )(להלן: בג"ץ 1661/05 ).
דא עקא, שחוק ההתנתקות אינו עונה, בכל הנוגע לגורלה של אוכלוסיית בעלי החיים שהתפתחה באותם ישובים לאורך 30 שנות ההתיישבות וכוללת בעלי חיים "יצרניים" (בקר, צאן ועופות); בעלי חיים "עובדים" (בהמות משא למיניהן); חיות מחמד פרטיות (כלבים וחתולים בעיקר) וחיות הפקר (גם כאן כלבים וחתולים בעיקר). בעלי חיים אלה, היוו חלק בלתי נפרד מהמרקם האנושי של אותן התיישבויות ולמעשה כל מחייתם באה להם מאותם מתיישבים. עתה, עם הסתלקותם של המתיישבים ובהעדר מקורות תזונה חלופיים, צפויים כל אותם בעלי חיים לגווע ביסורי רעב וצמא. טענה תיאורטית זו, קיבלה מלבוש מעשי, עם תחילת עזיבתם מרצון, של מתיישבים, בעיקר מישובי צפון השומרון, עוד בטרם תחילת ההתנתקות והשארתם, מאחור, של בעלי החיים "המקומיים" שהחלו לסבול מרעב וצמא."
