10/08/2017

פסק דין התנינים. רע"א 1684/96 תנו לחיות לחיות נ' מפעלי נופש חמת גדר. פסק הדין התקדימי, וההלכה המרכזית הקובעת את פרשנותו של חוק צער בעלי-חיים. ברקע פסק הדין מופע שתואר כ"קרב אדם-תנין", אך למעשה היה שורה של מניפולציות של אדם בתנין, שגרמו לתנין למצוקה, והעבירו לקהל הצופים מסר של שולטנות האדם ביחס לחיות הבר. בית-משפט השלום הוציא, לבקשת תנו לחיות לחיות, צו שאוסר את המופע. פסק הדין בוטל בידי בית המשפט המחוזי, והתיק הגיע במסגרת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בפסק-הדין, שניתן בידי השופט חשין, מפרש בית המשפט לראשונה את איסור ההתעללות שבחוק צער בעלי-חיים משנת 1994. בית המשפט קובע כי התעללות מתקיימת בכל מקום בו אדם גורם סבל לבעל-חיים ללא הצדקה – גם אם הסבל אינו חמור. ההצדקה נבחנת בהתאם למבחני המידתיות. על מנת שיהיה למעשה ערך פודה, שמוציא אותו מכלל התעללות, יש להציג תכלית ראויה, יחס הגיוני בין התכלית למעשה ולהראות שאין אמצעים פוגעניים פחות להשיג את אותה תכלית. בנוסף אסור לגרום סבל שאינו פרופורציונאלי בחומרתו ביחס לתכלית אותה מנסים להשיג. כדי להרשיע אדם בהתעללות בפלילים יש להראות גם שהיה מודע לכך שהוא גורם סבל לבעל-חיים – אין צורך בכוונה מיוחדת, מניע סדיסטי וכיוצא באלו. בהחילו את המבחנים האלו על המופע, קבע בית המשפט שהוא עולה כדי התעללות, ומנוגד לחוק: בידור של צופים אינו מצדיק גרימת סבל לבעלי חיים.

עתירות הסגר כלבת. בג"ץ 4210/00 נגר נ' לשכת הבריאות המחוזית ת"א; בג"ץ 5654/00 קאושנסקי נ' ד"ר נדל; בג"ץ 6207/01 אבנית נ' ד"ר נדל. כבר בשנת 2000 עתרה תנו לחיות לחיות בשורה של מקרים נגד הכנסה להסגר של כלב שנשך. העתירות נדחו לאחר שהפכו לא אקטואליות, שכן ימי ההסגר הסתיימו והכלב שוחרר. העמותה המשיכה להיאבק בשיטת ההסגר האוטומטי, וקידמה הצעות חוק בעניין. בשנת 2016, לאחר שקאיה, הכלבה המאומצת של משפחת ראש הממשלה נתניהו, נשכה את חברת הכנסת שרן השכל, החלה הממשלה לקדם תיקון חקיקה שיאפשר תצפית ביתית במקום ההסגר.

בג"ץ החתולים. בג"ץ 4884/00 תנו לחיות לחיות נ' מנהל השירותים הווטרינרים. פסק-הדין בעתירה זו שם סוף להשמדה ההמונית של חתולי קהילה. בית-המשפט פסל נוהל של השירותים הווטרינרים לטיפול בחתולי רחוב, וקבע כי מטרד גרידא, שאינו מגיע כדי "פגיעה קשה וחמורה ברווחת החברה, בדרגת ודאות גבוהה" אינו יכול להצדיק המתת חתולים או הסבת סבל ניכר להם. גם במצבים אחרים, יש להעדיף אמצעים שהם פחותים מהמתה. בנוסף נקבע שאף שהווטרינרים הרשותיים יכולים להסתייע בביצוע תפקידם בגורמים פרטיים, שיקול הדעת צריך להישאר בידיהם. בית המשפט פסל את האופן בו השתמשו השירותים הווטרינרים בחברה בשם "מגן לחתול" שעסקה באיסוף חתולי קהילה ובהמתתם.

בג"ץ טשינגל. בג"ץ 1096/01 תנו לחיות לחיות נ' היועץ המשפטי לממשלה. ברקע העתירה אדם בשם טשינגל שתועד כשהוא מחזיק יונה מעל טבורו של אדם,שהוצג כחולה צהבת, וחונק אותה. לטענתו, סבר שזוהי סגולה לריפוי. הוא הועמד לדין, אולם היועץ המשפטי עיכב את ההליכים נגדו (המשמעות המעשית של עיכוב הליכים הוא ביטול האישום). תנו לחיות לחיות עתרה כנגד עיכוב ההליכים, אולם בית המשפט העליון לא נוטה להתערב בהחלטות מסוג זה, של היועץ המשפטי לממשלה, ודחה את העתירה.

פרשת מאליש. בג"ץ 5711/02 העמותה למען מדע מוסרי נ' המועצה לניסויים בבעלי חיים. העתירה (תנו לחיות לחיות היא העותרת השלישית) מכוונת נגד ניסוי אכזרי ומיותר בארבעה קופים באוניברסיטה העברית. תמונות מחרידות מהניסוי נחשפו בידי סטודנטית שעבדה במעבדה, וניתן לצפות בהן כאן. נוכח מחלוקת עובדתית בין הצדדים, שבית המשפט העליון לא יכול היה להכריע בה, הועבר הנושא לטיפול במסגרת המנגנון הקבוע בחוק הניסויים בבעלי-חיים. ההליך המשפטי אמנם התמוסס, אבל הניסוי עצמו הופסק בעקבות החשיפה. שלושה מארבעת הקופים שרדו, שוחררו מהמעבדה והועברו לשיקום.

בג"ץ ה-ATLS. בג"ץ 9374/02 תנו לחיות לחיות נ' קצין רפואה ראשי. העתירה כוונה נגד שימוש בכלבים חיים בקורס לתרגול טיפול בנפגעי טראומה. הקורס הועבר במסגרת צבאית, אולם יועד גם לכירורגים אזרחיים. השימוש בכלבים בקורסים אלו הוא בעייתי, בין היתר, משום שמבנה הגוף של הכלב שונה לחלוטין ממבנה הגוף של האדם. כך, למשל, צורף לעתירה מכתבו של ד"ר יוסף בהגון לפיו "כשבוע לאחר ביצוע המעבדה, במהלך הטיפול השוטף בפצוע פיגוע, החדרתי נקז חזה עקב PNEUMOTH0RAX, ממנו סבל הפצוע. מסקנתי החד משמעית לאחר החדרת הנקז הינה כי הנקז הוחדר בהצלחה לא בגין התרגול המוקדם אלא על אף תרגול זה. עקב ההבדלים האנטומיים הקיימים בין כלבים ובני אדם אין כל קשר בין התרגול המוקדם והמיומנות הטכנית שהוא מקנה כביכול, ובין זו הנדרשת בפועל." אם לא די בכך, בארה"ב הוכנסה לשימוש בקורסים אלו בובה המשמשת סימולטור לגוף האדם, שהתרגול באמצעותה הוכח כאפקטיבי יותר מהתרגול בכלבים חיים. הבובה הוכרה באופן רשמי כאלטרנטיבה לשימוש בכלבים חיים, ושימשה להכשרתם של מאות רופאים כירורגיים מדי חודש. אלא שבתגובה לעתירה טען פרופ' ריבקינד, האחראי על הקורס, כי "העבודה על כלבים (מורדמים) מקנה מספר יתרונות, שאינם יכולים להתקיים בבובה (בשלב זה), והן: פריצת דם חם, תחושה של דופק ושל נשימה ותחושה של עור חי, וכן התחושה האמוציונלית של טיפול בגוף חי בעל לב ונשימה." בית-המשפט לא רצה להתערב במחלוקת המקצועית לגבי האפקטיביות של הסימולטור, ודחה את העתירה. לאחר דחיית העתירה, ובעקבות לחץ מצדם של רופאים, הוכנס הסימולטור לשימוש, והתרגול בכלבים הופסק. לפי המידע שבידינו, חיל הרפואה עושה כיום (2017) שימוש באימונים שלו בסימולטורים משוכללים, אך גם בבעלי חיים. קיימים גם קורסים מחוץ לחיל הרפואה, המתרגלים טיפול בנפגעי טראומה באמצעות סימולטורים משוכללים.

בג"ץ תקנות ההובלה. בג"ץ 1662/03 תנו לחיות לחיות נ' שר החקלאות. לעתירה זו היו שני הבטים: ראשית, העמותה דרשה ששר החקלאות יתקין תקנות לפי חוק צער בעלי חיים בנוגע להובלת בעלי חיים. שנית, העמותה דרשה להפסיק אתה המשלוחים החיים של טלאים ועגלים מאוסטרליה, המיועדים לשחיטה בישראל (לעתים לאחר תקופה של פיטום). בעקבות העתירה חידש משרד החקלאות את הטיפול בהתקנת התקנות, ובשנת 2006 הותקנו התקנות לעניין הובלת בני בקר, צאן וחזירים. בנוסף, נעשה שינוי מהותי באופן הגעת בעלי החיים מאוסטרליה לישראל. בעתירה הושם דגש רב על ההתעללות הקשה בבעלי-החיים שנפרקו בנמל עקבה, המתינו שעות ארוכות בשמש הקופחת במעבר הגבול בסמוך לאילת, והועברו במעבר הגבול ממשאיות ירדניות למשאיות ישראליות תוך שימוש באלימות רבה. בעקבות העתירה שונה מסלול המשלוחים, ופריקת בעלי-החיים הועברה לנמל אילת. נוכח הישגים אלו, מחק בית המשפט את העתירה, תוך שהוא מטיל הוצאות של ממש על המדינה, שעשתה את שעשתה בעקבות הגשת העתירה. עשר שנים מאוחר יותר שבה העמותה ועתרה נגד המשלוחים החיים.

בג"ץ 5990/03 תנו לחיות לחיות נ' פרקליטות המדינה. ברקע העתירה עסק בשם "מגן לחתול" שאסף והמיתה חתולי קהילה. הפרקליטות העמידה לדין את מי שהפעילה את העסק. אולם לאחר שהתיק הפלילי התנהל והגיע כמעט כדי פסק-דין מחקה הפרקליטות את כתב האישום. המחיקה נעשתה מהטעם שבתיק אחר, שהתנהל בבג"ץ, הגנה הפרקליטות על השימוש שעשו וטרינריים רשותיים ב"שירותים" של אותו עסק ממש. תנו לחיות לחיות עתרה כנגד מחיקת כתב האישום, אולם בית המשפט דחה את העתירה משום שרק במקרים נדירים הוא מתערב בהחלטות הפרקליטות וכופה עליה לנהל תיק פלילי שהיא אינה רוצה לנהל. במסגרת העתירה השניה שהגישה תנו לחיות לחיות, נקבע שאסור להמית חתולים רק בשל טענה שהם מהווים מטרד, ושהשימוש שעשו שירותים וטרינרים עירוניים ב"שירותים" של "מגן לחתול" היה בלתי-חוקי.

בג"ץ מזור הראשון. בג"ץ 9637/03 תנו לחיות לחיות נ' השרה להגנת הסביבה. עתירה נגד יבוא קופים ממאוריציוס לחוות מזור – חווה שעסקה בהרבעת קופים ולמכירתם לניסויים במעבדות בארץ ובחו"ל. בעתירה הראינו שיבוא הקופים סותר את המדיניות עליה הודיעה ישראל לצדדים לאמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיות בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה (CITES). בעקבות העתירה, במקום לעצור את היבוא, הודיעה המדינה לצדדים לאמנת CITES על ריכוך התנאים המחמירים לסחר בקופים עם מדינת ישראל. בג"ץ דחה את העתירה, כי יבוא הקופים עמד בתנאי המדיניות החדשה והמרוככת.

בג"ץ תקנות ההחזקה. בג"ץ 9926/03 תנו לחיות לחיות נ' שר החקלאות. בעתירה זו דרשה תנו לחיות לחיות ששר החקלאות יתקין תקנות לפי חוק צער בעלי חיים בכל הנוגע לתנאי ההחזקה של בעלי-חיים בחנויות חיות, במכלאות רשותיות, בפינות חי, בבתי מחסה, בבתים פרטיים וכיוצא בזה. העתירה הניעה את הליך התקנת התקנות. היועצת המשפטית של ועדת החינוך של הכנסת ריכזה צוות, שעמל על ניסוח התקנות, ושהשתתפו בו נציגי ממשלה, וטרינרים ונציגי ארגונים. כשש שנים לאחר הגשת העתירה היא הגיע לסיומה המוצלח עם התקנת תקנות צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (החזקה שלא לצרכים חקלאיים), תשס"ט-2009. תקנות אלו מהוות עד היום כלי מרכזי ליישום חוק צער בעלי חיים.

בג"ץ הכלבים המסוכנים. בג"ץ 6976/04 תנו לחיות לחיות נ' שר החקלאות. בעתירה זו ביקשה תנו לחיות לחיות שבית המשפט יבטל שורה של הסדרים מגבילים ביחס לכלבים מגזעים שהוגדרו כמסוכנים. אין גזע כלבים מסוכן, טעננו, אלא בני אדם מסוכנים. ובמלים אחרות: לא הסיווג המלאכותי לגזעים אלא היסטוריית הטיפול בכלב ואילופו הם שקובעים את מזגו והתנהגותו, ועלולים להפוך אותו למסוכן. בית המשפט קבע שההסדר לפיו ניתן להגדיר כלב כמסוכן על בסיס הגזע שלו הוא הסדר שמעוגן בחוק עצמו, ובג"ץ כמעט שאינו מתערב בחוקים שחקקה הכנסת. אף שהבאנו בפני בית המשפט חוות דעת מומחים וראיות לכך שהגדרת המסוכנות של כלב על בסיס גזעו היא שרירותית, בית המשפט הצביע על כך שקיימות גם ראיות נוגדות, והסדרי חקיקה במדינות אחרות שגם הם מתבססים על סיווג כלבים לפי גזעיהם. מדובר במחלוקת מדעית, שהרשות רשאית לבחור בה עמדה. לאור זאת, העתירה נדחתה.

בג"ץ ההתנתקות. בג"ץ 7707/05 תנו לחיות לחיות נ' המינהלה לסיוע למתיישבי חבל עזה וצפון השומרון. העתירה נגעה לסיוע לבעלי-חיים שננטשו בעקבות פינוי היישובים במסגרת "תכנית ההתנתקות". בעקבות העתירה נקבעו הסדרים פרקטיים לאפשר לארגונים להגנת בעלי חיים להגיע לשטח, לפנות בעלי-חיים ולמצוא פתרונות עבורם.

בג"ץ אכיפת איסור פיטום עופות מים. בג"ץ 7713/05 נוח – התאחדות ישראלית של ארגונים להגנת בעלי חיים נ' היועץ המשפטי לממשלה. עתירה זו (שתנו לחיות לחיות העותרת השלישית בה) דרשה מהרשויות לאכוף את האיסור על פיטום עופות מים, בהתאם לפסיקה קודמת של בית המשפט. לאחר שמשרד החקלאות נכשל בקידום הצעת חוק שתעקוף את פסיקת בג"ץ, הודיעה המדינה לבית המשפט על מתווה לאכיפה של איסור הפיטום – אם כי באיחור. בית המשפט נזף במדינה על התעלמותה מפסק הדין הראשון, ולאור המתווה לאכיפתו (גם אם באיחור) דחה את העתירה תוך חיוב המדינה והמפטמים בהוצאות.

בג"ץ מצעד הבהמות. בג"ץ 9178/06 תנו לחיות לחיות נ' משטרת ישראל. עתירה נגד הרישיון המשטרתי שניתן ל"מצעד הבהמות" שתוכנן כנגד מצעד הגאווה בירושלים. בית המשפט דחה את העתירה נוכח חשיבות החופש להפגין ועל בסיס הערכה שלבעלי-החיים, שישמשו ב"מצעד הבהמות", לא ייגרם סבל. בית המשפט הדגיש, כי יש לצפות שהמפגינים יקפידו על קיום חוק צער בעלי-חיים. יצוין, כי במקרה אחר תפסו השירותים הווטרינרים של עיריית ירושלים, מטעמים של צער בעלי-חיים, בעלי-חיים שנוצלו לשם "מצעד הבהמות".

בג"ץ מזור השני. בג"ץ 2351/12 תנו לחיות לחיות נ' רשות הטבע והגנים. עתירה למנוע מחוות מזור לייצא למעבדות ניסויים קופות שניצודו במאוריציוס ויובאו לישראל על מנת שישמשו כ"גרעין רבייה". חוות מזור הציגה עצמה כמתקן להרבעת קופים, שעושה שימוש בקופות ילידות הטבע רק כגרעין רבייה ראשוני. רק הקופיפים מדור שני, שנולדו בחווה, היו אמורים להישלח לניסויים במעבדות לאחר שהופרדו ממשפחותיהם. והנה, התברר שהחווה מתכוונת לייצא לניסויים גם את האימהות ילידות הטבע! בעקבות העתירה נעצר המשלוח המתוכנן, ונקבע שהחווה אינה רשאית לייצא לניסויים את הקופות ילידות הטבע. עוד על העתירה: http://www.letlive.org.il/?p=3543

בג"ץ החזירים. בג"ץ 3393/12 תנו לחיות לחיות נ' שר החקלאות. עתירה להתקנת תקנות בנוגע לאופן ההחזקה של חזירים בתעשיית בשר החזיר בישראל. בישראל הורגים מדי שנה כמאתיים אלף חזירים לשם ייצור בשר. החזירים, יצורים בעלי-אינטליגנציה גבוהה, סקרנות גדולה וחיי חברה עשירים, מוחזקים במכלאות צפופות, מזוהמות ונטולות גירויים. כחלק משיטת הגידול מחזיקים חזירות במשך תקופות ארוכות בתאים שאינם מאפשרים שום תנועה, מסרסים חזרזירים זכרים, וקוטמים את הזנב ואת השיניים של כל חזרזיר. תמותת הגורים בתעשייה גבוהה ביותר, והגורים ששורדים מופרדים מאמותיהם בגיל צעיר. בעקבות העתירה התקין משרד החקלאות את התקנות המבוקשות. למרות שמדובר בתקנות מהמתקדמות בעולם, הסבל הרב בתעשייה נמשך.  עוד על המאבק להתקנת התקנות בדבר החזקת חזירים: http://www.letlive.org.il/?article=%D7%A9%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%96%D7%99%D7%A8

בג"ץ עיקור/סירוס הראשון. בג"צ 4238/12 תנו לחיות לחיות נ' שרת החקלאות. עניינה של העתירה בתקציב השנתי של 4.5 מיליון ₪ שהוקצה לפי תיקון בחוק צער בעלי חיים לצמצום ההתרבות של בעלי חיים משוטטים. במסגרת עתירה לפי חוק חופש המידע, שהגישה העמותה מספר שנים לאחר כניסתו לתוקף של התיקון, התברר שהכספים לא הוקצו במלואם, שהפרוצדורות הנדרשות להקצאתם לא נעשו כהלכה, ושחלק מהכספים הוקצו למטרות שהן זרות לנושא של צמצום ההתרבות של בעלי חיים משוטטים. לאור זאת הוגשה העתירה לבג"ץ. בעקבות העתירה הסדירה המדינה את ההליכים להקצאת הכספים, והם מיועדים אך ורק לעיקור ולסירוס של חתולים ברחובות. עם זאת, העמותה נאלצה לעתור לבג"ץ פעמיים נוספות, על מנת להבטיח את ההקצאה הסדירה של התקציב. עוד על העתירה: http://www.letlive.org.il/?p=3536

בג"ץ דגים צבועים. בג"ץ 6932/12 תנו לחיות לחיות נ' פקיד הדיג הראשי. עתירה כנגד יבוא של דגים שעברו קעקוע או צביעה. פרקטיקה איומה זו היא אחד ההיבטים של התעשייה האכזרית אך הנשכחת של סחר בדגים המיועדים לשמש כקישוט ("דגי נוי"). בעקבות העתירה תוקנו התקנות באופן שנאסרה המכירה של דגים בישראל, אם עברו צביעה מלאכותית או קעקוע, והוכנס תנאי לרשיונות היבוא של דגים המיועדים לקישוט, האוסר על יבוא דגים שעברו פרוצדורות אלו. עוד על הנושא ועל העתירה: http://www.letlive.org.il/?p=3375; http://www.letlive.org.il/?p=3923

בג"ץ סמל הארנב. בג"ץ 8826/12 תנו לחיות לחיות נ' משרד הבריאות. עתירה כנגד הנחיה שהוציא משרד הבריאות לחברות הקוסמטיקה שלא להשתמש בסמל הארנב, המציין שהחברה אינה עורכת ניסויים בבעלי-חיים, בעצמה או באמצעות אחרים, ואינה משתמשת בחומרי גלם שנוסו בבעלי-חיים לאחר תאריך מסוים. בעקבות העתירה הודיע משרד הבריאות שאין מניעה שהחברות יעשו שימוש בסמל הארנב, וכי האחריות לקריטריונים לשימוש בסמל היא של הארגונים להגנת בעלי חיים. עוד על העתירה: http://www.letlive.org.il/?p=3770

בג"ץ אדום-אדום. בג"ץ 8976/12 אנונימוס – עמותה לזכויות בעלי חיים נ' מנהל השירותים הווטרינרים. עתירה זו (תנו לחיות לחיות היא העותרת השניה) הוגשה לאחר שעמותת אנונימוס חשפה התעללות קשה בבית-המטבחיים אדום אדום של תנובה. עובדי בית-המטבחיים חשמלו עגלים באופן שיטתי; הכו עגלים וטלאים; גררו על הקרקע עגלים שאינם מסוגלים ללכת; תלו באוויר בעלי-חיים בעודם בהכרה, לאחר שיסוף גרונם, והתעללו בבעלי-החיים בעוד דרכים רבות – והכול כשיטת עבודה. העתירה אמנם לא הביאה לסגירת בית-המטבחיים, אולם בעקבות העתירה הוציאו השירותים הווטרינרים נוהל מחייב לבתי מטבחיים, המאמץ סטנדרטים מקובלים בעולם, והורו על התקנת מצלמות מעקב בבתי-המטבחיים. עוד על העתירה: http://www.letlive.org.il/?p=3694

רע"פ 2675/13 מדינת ישראל נ' וחנון. בקשה להצטרף כידידי בית המשפט בערעור פלילי שעניינו זיכוי מחמת הספק של אדם שהואשם בפיטום עופות מים לאחר כניסתו לתוקף של האיסור לעשות זאת.

בג"ץ אפרוחי נורדיה. בג"ץ 7408/14 תנו לחיות לחיות נ' משרד החקלאות. עתירה נגד עסקת טיעון מקלה עם מדגריית "נורדיה", לאחר שזו השליכה אפרוחים חיים למוות איטי ומיוסר במכולת זבל: מדי שנה הורגות מדגרות בישראל מיליוני אפרוחים שבקעו נכים או פגומים או שהם אפרוחים זכרים מזנים המיועדים להטלת ביצים. החוק מחייב לגרוס את האפרוחים או למעוך אותם במכונות שגורמות למוות מהיר. בנורדיה הם הושלכו לפח לגסוס באיטיות. למרות ההתעללות החמורה ביצורים רכים וחסרי אונים, הסתפק עו"ד ג'ריס גנטוס, התובע מטעם משרד החקלאות, בעסקת טיעון המטילה על המדגרה את העונש הסמלי של קנס של 15,000 ₪ בלבד. תנו לחיות לחיות עתרה כנגד עסקת הטיעון, שתוארה גם ע"י היועץ המשפטי לממשלה כמקלה באופן מופרז. עם זאת, היועץ המשפטי לממשלה ביקש שבית המשפט העליון לא יתערב בעסקה, וזה אכן השאיר לבית המשפט שדן בתיק את ההכרעה אם לקבל את עסקת הטיעון. בית-המשפט שדן בתיק קיבל את עסקת הטיעון, והמדגרה נקנסה ב-15,000 ₪ בלבד על מעשיה. עם זאת, לאור הפרשה נקבע שעסקאות טיעון שאינן כוללות עונש מאסר יועברו בעוד מועד לידיעת הפרקליטות, כדי שהיועץ המשפטי לממשלה יוכל להתערב בהן. עוד נקבע שיש לשמוע את הארגונים להגנת בעלי-חיים בכל הנוגע לעסקאות טיעון כאלו.

עוד על הפרשה: http://www.letlive.org.il/?p=4168. לדף הפייסבוק של אחד האפרוחים שניצלו מהפח: https://www.facebook.com/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%99-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99-672814062730502/?fref=ts

בג"ץ ציד עם כלבים. בג"ץ 2971/15 תנו לחיות לחיות נ' רשות הטבע והגנים. עתירה נגד היתרים שנותנת רשות הטבע והגנים לציד באמצעות כלבים. ציד באמצעות כלבים כרוך בשיסוי הכלבים בחזירי בר, ומוביל לפגיעות אכזריות בכלבים, בחזירים ובחיות בר אחרות החיות בזירת הציד. העתירה תלויה ועומדת. עוד על העתירה: http://www.letlive.org.il/?article=%D7%91%D7%92%D7%A6-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%91%D7%A2-%D7%95%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8

פרשת פרונוירון. ע"א 4051/15 טבע נ' Proneuron . תנו לחיות לחיות ביקשה להצטרף כידידת בית-המשפט להליך אזרחי בין שתי חברות ביוטכנולוגיה, שנסוב סביב ניסוי קליני שנועד לבדוק אם תרופת הקופקסון יכולה להיטיב עם חולי ALS. הניסוי לא הצביע על תועלת משימוש בתרופה בקרב חולי ALS והמחלוקת בין חברות הביוטכנולוגיה נסבה סביב השאלה אם הניסוי היה מתוכנן היטב, כנדרש בחוזה ביניהן. בין היתר, נשאלה השאלה אם נדרשו, קודם לניסוי הקליני, ניסויים נוספים בבעלי-חיים, ומה משמעות הניסויים בבעלי-חיים שכן נערכו. בבקשה להצטרף הצביעה תנו לחיות לחיות על כך שלא קיים למחלת ה-ALS מודל תקף בבעלי-חיים, כלומר: בעלי-חיים משום סוג אינם חולים ב-ALS, וגם כל הניסיונות לגרום להם למחלות עם תסמינים דומים לא הניבו מודל שמאפשר להקיש באמצעותו מבעלי-החיים לבני-אדם. תנו לחיות לחיות ביקשה שפסק-הדין של בית-המשפט לא יהיה כזה שיוביל לעריכת ניסויים בבעלי-חיים רק לשם כיסוי משפטי, כאשר אין להם שום ערך בקידום המחקר. הבקשה להצטרף לא התקבלה, אולם בית המשפט הודיע שיהיה מודע לנושאים העולים ממנה.

בג"ץ דבאח הראשון. בג"ץ 4196/15 תנו לחיות לחיות נ' מנהל השירותים הווטרינרים. עתירה זו הוגשה בעקבות התעללות קשה ושיטתית בבעלי-חיים בבית-המטבחיים דבאח בדיר אלאסד, שהיה באותה עת בית המטבחיים הגדול בישראל. את ההתעללות חשף באמצעות מצלמות נסתרות הארגון Animals Australia. בין היתר נחשפו אלימות קשה כלפי בעלי-חיים, גרירת כבשים מרגליהם, שימוש אינטנסיבי בשוקרים חשמליים, זריקת כבשים ממשאית, והתעללות בעגלים גוססים, לאחר שיסוף גרונם. עגלים שגרונם כבר נחתך צולמו כשהם קמים על רגליהם ומנסים לברוח. פועלים שברו זנבות של עגלים גוססים, והניפו אותם מרגליהם באוויר למסוע שהוביל אותם לעיבוד הגופה. בעקבות התחקיר נסגר בית המטבחיים לימים ספורים והוכנסו בו שינויים. כתוצאה מהעתירה שונה נוהל בתי המטבחיים של השירותים הווטרינרים ונקבעו הוראות לעניין תגובה מיידית של הווטרינר המפקח במקרים של חריגה מהנוהל – לרבות עצירת השחיטה עד לתיקון הליקויים. בנוסף יצא משרד החקלאות במכרז לרישות כל בתי המטבחיים והמשחטות בישראל במצלמות שיותקנו בכל הנקודות הרגישות וישדרו למוקד בקרה מרכזי. עוד על העתירה: http://www.letlive.org.il/?p=4248

בג"ץ עיקור/סירוס השני. בג"ץ 7445/15 תנו לחיות לחיות נ' שר החקלאות. בחוק צער בעלי-חיים נקבע שמדי שנה תקצה המדינה 4.5 מיליון ₪ למניעת ההתרבות של בעלי-חיים משוטטים. בעקבות עתירה קודמת של תנו לחיות לחיות מוקצה התקציב באופן סדיר לעיקור וסירוס של חתולי רחוב. בשנת 2015 עיכב משרד החקלאות את התקציב, ככל הנראה לאור התנגדות הלכתית של השר והמנכ"ל לעיקור ולסירוס. הועלו רעיונות כגון להשתמש בכסף להעברת חתולים וכלבים למדינות זרות שייאותו לקלוט אותם. לבסוף החליט שר החקלאות שהתקציב יועבר למדען הראשי של משרד החקלאות, שיפרסם קול קורא למחקרים בנוגע לדרכים למניעת ההתרבות של בעלי-חיים משוטטים, שיעלו בקנה אחד עם ההלכה. בעקבות העתירה, ולאחר התערבות היועץ המשפטי לממשלה, הוקצה הכסף לעיקור ולסירוס חתולי רחוב. עוד על העתירה: http://www.letlive.org.il/?p=4328

בג"ץ המשלוחים החיים. בג"ץ 7622/15 תנו לחיות לחיות נ' מנהל השירותים הווטרינרים. עתירה נגד המשלוחים החיים האכזריים של עגלים וטלאים מאירופה ומאוסטרליה לישראל, במסעות ייסורים ממושכים – אך ורק על מנת לשחוט אותם בארץ. כמו לא די בכך שבעל החיים, טלה או עגל, נדון לשחיטה, גורמי התעשייה, באישור משרד החקלאות, מעבירים אותו מסע ייסורים, לעתים מקצה העולם עד קצהו. במשך ימים ארוכים ושבועות מטלטלים אותו בים וביבשה, במשאיות ובאוניה. הפריקה וההעמסה החוזרות ונשנות הן תמיד מפחידות ולא פעם אלימות. באוניה הוא מוחזק במכלאות צפופות, מתבוסס בצואתו ובצואת חבריו. בעל חיים שאינו מסתגל למזון שניתן באוניה עשוי למות ברעב. אחרים יסבלו ממחלות וחלקם ימותו. הגופות מושלכות לים, ולא פעם נסחפות לחופי הארץ. העתירה מצביעה על כך שכל הגורמים המקצועיים קובעים כי אם שוחטים בעלי-חיים, יש לעשות זאת קרוב ככל הניתן למקום בו נולדו וגודלו, ולהמיר משלוחים חיים בסחר בבשר. ניתן לייבא לישראל בשר טרי מבעלי-חיים שנשחטו בסמוך למקום גידולם, ובשר זה אף יהיה זול יותר לצרכן. בנסיבות אלו, ההיתרים לייבא בעלי-חיים חיים הם לא מידתיים ולא חוקיים. העתירה עודנה תלויה ועומדת. למידע נוסף ולמסמכי העתירה: http://www.letlive.org.il/?article=www-stop-letlive-org-il

בג"ץ זוגלובק. בג"ץ 7199/16 תנו לחיות לחיות נ' פרקליטות מחוז חיפה. עתירה נגד סירובה של פרקליטות מחוז חיפה לאפשר לארגונים להגנת בעלי-חיים להגיש קובלנה פלילית (הליך המקביל לכתב אישום) נגד זוגלובק ועובדיה, בגין התעללות בבעלי-חיים שנחשפה בחקירה סמויה של עמותת אנונימוס במשחטה. בין היתר מדובר באיסוף אלים של תרנגולי הודו שנזרקו מכלובים שנפלו ממשאית בעקבות תאונת דרכים; בהפקרת עופות בכלובים, ללא מזון ומים, למשך שעות ארוכות, פי כמה מהמותר בתקנות, תוך גרימת סבל בל-ישוער; בהחזקת עופות בכלובים לא תקניים ולא תקינים שגורמים ללכידת אברים של העופות בין סורגיהם, תוך גרימת פציעות וסבל קשים; בטלטול והטיה של כלובים, כאשר שוב ושוב עופות נופלים מהכלובים מגובה רב, או מטולטלים בין שמים לארץ כשהם תפוסים בין סורגי הכלוב מראשיהם, כנפיהם או אברים אחרים; בתלישה אלימה מהכלובים של עופות שרגליהם נתקעו בין סורגיהם; בתפיסה אכזרית של עופות וזריקתם באוויר למרחק גדול; בזריקה באוויר של עופות חיים, פצועים ומדממים (לאחר חיתוך גרונם) לגסיסה איטית במכלי מתכת. הפרקליטות משכה את הטיפול בתיק במשך למעלה משנתיים, ורק בראשית 2017, בעקבות הגשת העתירה, החליטה באופן שערורייתי לסגור את התיק. בדיון בעתירה נקבע שהפרקליטות תעביר לעמותה את חומר החקירה בתיק, ותאפשר לה להגיש ערר על סגירתו – וכך נעשה.

בג"ץ סובסידיות לבתי מטבחיים. בג"ץ 7516/16 תנו לחיות לחיות נ' שר הכלכלה. עתירה נגד מתן סובסידיה, מקופת המדינה, לבתי מטבחיים. מעבר לפגיעה האינהרנטית בבעלי-חיים, מדובר בסובסידיה מזיקה, התומכת בתעשייה הרסנית עבור הסביבה ובייצור מזון שמשרד הבריאות ממליץ לצמצם את צריכתו. הרחבת בתי המטבחיים בישראל תעודד גם את המשלוחים החיים האכזריים של בעלי-חיים מאוסטרליה ומאירופה לישראל, במקום שבעלי-החיים יישחטו בסמוך למקום בו נולדו, ומסעות המוות יוחלפו בסחר בבשר. העתירה נמחקה, לאחר שבית המשפט הבהיר שלא יתערב בשיקול הדעת הרחב שנתון לממשלה במתן סובסידיות.

בג"ץ עיקור/סירוס השלישי. בג"ץ 7761/16 תנו לחיות לחיות נ' שר החקלאות. לאחר שבשנת 2015 הוקצה התקציב השנתי למניעת ההתרבות של בעלי-חיים משוטטים רק בעקבות עתירה של תנו לחיות לחיות, בשנת 2016 התמהמה הקול הקורא להקצאת הכספים. בחודש אוקטובר, משהשנה עמדה כבר להסתיים מבלי שייצא קול קורא, עתרה תנו לחיות לחיות לבג"ץ. בעקבות העתירה יצא הקול הקורא לשנים 2016 ו-2017.

בג"ץ תלייה בהכרה. בג"ץ 8488/16 תנו לחיות לחיות נ' מנהל השירותים הווטרינרים. העתירה הוגשה בעקבות תחקיר סמוי של People for the Ethical Treatment of Animals (PETA) ועמותת אנונימוס בחמישה בתי מטבחיים בשלוש מדינות באמריקה הלאטינית. בתחקיר התגלו שיטות עבודה אכזריות, המנוגדות לסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים ולנהלים המחייבים בישראל. הפועלים היו מפילים את העגלים או מטיחים אותם לרצפה, ומקבעים את ראשם באמצעות קרס המוחדר לאפם ובאמצעות אביזר דמוי קלשון. מיד אחרי חיתוך גרונם של העגלים, היו מניפים אותם למסוע עילי, ממנו הם תלויים ברגל אחת בלבד. העגלים היו נשארים בהכרה זמן ממושך כשהם תלויים כך, ובזמן זה היו חותכים בהם ומנתקים את חוט השדרה באמצעות דוקרן (מה שלא גורם לאבדן הכרה). את הפעולות לעיבוד הגופה היו מתחילים בלי לוודא שהעגל איבד את הכרתו ומת. בעקבות העתירה הודיע משרד החקלאות שיאסור יבוא בשר מבתי מטבחיים הפועלים בשיטות אסורות אלו, ויאפשר יבוא בשר רק מבתי מטבחיים בעלי מתקן ריסון תקני.

לקריאת העתירה: http://www.letlive.org.il/?p=10991

בג"ץ אי-מענה. בג"ץ 8858/16 תנו לחיות לחיות נ' משרד החקלאות. עתירה כנגד אי-מענה שיטתי של גורמי משרד החקלאות לפניות של תנו לחיות לחיות שעניינן אכיפת חוק צער בעלי-חיים במגוון תחומים. בעתירה פורטו 13 דוגמאות קשות ומייצגות של תלונות שלא זכו למענה. משרד החקלאות לא מפעיל את סמכויות האכיפה שניתנו לו באופן מושכל וממצה. העמותה מתלוננת למשרד החקלאות על הפרות קשות של חוק צער בעלי-חיים "והפניות כמו נבלעות בחור שחור", כפי שנכתב בעתירה. "לא רק שהמשיב (משרד החקלאות) אינו נותן לעותרת (עמותת 'תנו לחיות לחיות') מענה ענייני, אלא שלמיטב ידיעתה של העותרת, הוא כלל לא מעניק לפניות את הטיפול הנדרש: לא בנקיטת צעדים שימנעו את המשך ההתעללות ולא בקיום חקירות פליליות, העמדה לדין או הטלת קנסות מינהליים". העתירה נמחקה לאחר שמשרד החקלאות נתן מענה לכל הפניות, והוציא נוהל חדש לטיפול בתלונות צער בעלי חיים. בעקבות המענה לפניות הפרטניות, המשיכה העמותה בטיפול בחלק מהפניות במסגרת הליכים של ערר על סגירת תיק. פרטים נוספים על העתירה: http://www.letlive.org.il/?p=11347

בג"ץ 880/17 צדק לכול נ' המשרד להגנת הסביבה. תנו לחיות לחיות הצטרפה כאחת העותרות בעתירת הארגונים להגנת בעלי-חיים בדרישה שהמדינה תיקח אחריות על גורלם של הקופים שנותרו בחוות מזור לאחר שנסגרה. בעקבות העתירה הקצתה המדינה תקציב להחזקת הקופים במשך שנתיים.

בג"ץ דבאח השני. בג"ץ 3152/17 תנו לחיות לחיות נ' יחידת התביעות במשרד החקלאות. עתירה כנגד סירובו של משרד החקלאות לאפשר לעמותות להגנת בעלי-חיים לעיין בחומר שהצטבר בתיק החקירה בגין ההתעללות השיטתית בבעלי חיים בבית המטבחיים דבאח. משרד החקלאות סגר את התיק מבלי להעמיד איש לדין, בהחלטה שהיא על-פניה שערורייתית. מההחלטה משתמע שאף לא נעשתה חקירה של ממש בפרשה. תחילה אישר משרד החקלאות את העיון בתיק, אולם משהבין שהעמותות עשויות לעשות בחומר גם שימוש תקשורתי – שיש בו כדי להביך את משרד החקלאות ואת התעשייה – חזר בו מהסכמתו. העתירה תלויה ועומדת.

בג"ץ כלבי בית שמש. בג"ץ 5880/17 צדק לכול נ' שר החקלאות. תנו לחיות לחיות הגישה בקשה להצטרף כידידת בית המשפט בעתירה המכוונת כנגד ירי בכלבים עצמאיים בבית שמש. בבקשתה מדגישה את העמותה את האמצעים החלופיים להרג הכלבים, ובראשם האפשרות ללכוד את הכלבים, לעקרם, לחסנם ולהחזירם למקום. העמותה מצביעה על כך שלא ננקטו אמצעים סבירים קודם שהרשויות פנו לאפיק ההמתה, וכי העילה להמתת הכלבים איננה סכנה לבריאות הציבור אלא תלונות של אזרחים על מטרדים ופחדים, שניתנים לפתרון באופן אחר, ובכל מקרה אינם מצדיקים הרג. היתר הירי לא הוצא לפועל והעתירה נמחקה.

בג"ץ השלווים. בג"ץ 7624/17 החברה להגנת הטבע נ' מנהל רשות הטבע והגנים. תנו לחיות לחיות הצטרפה לחברה להגנת הטבע בעתירה נגד ציד שלווים, ובמיוחד נגד השימוש ב"מלכודות שמע": מלכודות שמפתות את השלווים להתקבץ סביב רמקול המשמיע קולות מוקלטים של שלווים. לאחר שהשלווים מתקבצים סביב הרמקול, הצייד יורה בהם למוות. בעקבות העתירה הודיעה רט"ג שלא תאפשר שימוש במלכודות שמע עד חודש יוני 2019, ובתקופה זו תשקול להוציא את השלווים לחלוטין מרשימת המינים המותרים בציד. בעקבות זאת, נמחקה העתירה.

בג"ץ בית המטבחיים בחיפה. בג"ץ 8020/17 תנו לחיות לחיות נ' מנהל השירותים הווטרינרים. בשנת 2017 נחשפה התעללות קשה בבעלי-חיים בבית המטבחיים בחיפה. תיעוד הווידיאו מבית המטבחיים הראה עובדים מכים בעלי-חיים באופן שיטתי ואלים במוטות עץ ארוכים (במקרה אחד עד שהמוט נשבר על גבו של בעל-החיים). עוד נראו עובדים שדוחפים כבשים ממשאית (ללא רמפה הולמת), גוררים כבשים מרגליהם ומרימים אותם באחיזה בצמר, בזנב או בקרניים. לאחר השחיטה העובדים תלו את בעלי-החיים באוויר בעודם בהכרה, והחלו בחיתוך הגוף ובפשיטת העור כשבעלי החיים עודם מראים סימני הכרה…. ועוד היד נטויה. מתברר שהפרות מעין אלו שהתגלו בתיעוד הנסתר תועדו עוד קודם לכן בידי השירותים הווטרינרים – אך לא הופסקו. העתירה מכוונת לסגירת בית המטבחיים ולהשלמת הפרויקט של רישות המשחטות בישראל באמצעות מערך מצלמות שישדרו למוקד בקרה מרכזי. העתירה תלויה ועומדת.

בג"ץ תקציב לעיקור וסירוס כלבים. בג"ץ 8022/17 תנו לחיות לחיות נ' שר החקלאות. בשלהי שנת 2017 טרם פורסם הקול הקורא השנתי לעיקור וסירוס חתולי רחוב לשנת 2018. בשנה זו גם נוספה הוראה חדשה, בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, שקובעת תקציב שנתי נוסף של 4.5 מיליון ₪ (החל משנת 2017) לצמצום ההתרבות של כלבים משוטטים. גם בכסף זה לא נעשה שימוש. העתירה הוגשה בדרישה שמשרד החקלאות יפרסם את הנוהל לעיקור וסירוס חתולי רחוב, ויקצה לפעולות עיקור וסירוס את התקציב לפי החוק להסדרת הפיקוח על כלבים. בעקבות העתירה פורסם הנוהל לעיקור וסירוס חתולי רחוב לשנת 2018. אולם בכל הנוגע לתקציב לצמצום ההתרבות של כלבים משוטטים, הודיע משרד החקלאות על כיווני פעולה שהקשר בינם לבין צמצום התרבות הוא לכל היותר מקרי. העתירה תלויה ועומדת, תוך התמקדות בייעודים להם ישמש התקציב לצמצום ההתרבות של כלבים משוטטים.

בג"ץ שוק כפר קאסם. בג"ץ 8752/17 תנו לחיות לחיות נ' משרד החקלאות. מדי שבת פועל בכפר קאסם שוק שבועי. בין היתר, מגיעים לשוק סוחרי בעלי-חיים מרחבי הארץ ומציגים בו למכירה בעלי-חיים. התנאים בהם מוחזקים בעלי-החיים בשוק קשים ביותר, תוך רמיסה גמורה של החוק ושל התקנות. בין היתר, בעלי-חיים מוחזקים בתנאים של רעש מתמיד וקשה, בצפיפות בלתי-נסבלת, חשופים מכל עבר לתנועת אנשים ולהטרדות ללא מקום להסתתר בו. לא פעם הם מוחזקים ללא מזון ומים, בחום כבד. הם נמסרים בלי שום הוראות טיפול – גם לאנשים שאין להם מושג כיצד לטפל בהם. למרות שהפרות החוק נעשות לאור יום, שבוע-שבוע ולאורך שנים, משרד החקלאות לא מבצע פעילות אכיפה אפקטיבית במקום, באופן שיביא להפסקת ההתעללות. העתירה דורשת שהמשרד יבצע אכיפה אפקטיבית במקום. העתירה תלויה ועומדת.

ערעור המדינה בעניין תכנית הבניה באפולוניה. עע"מ 9403/17 הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור נ' כרמלי. תנו לחיות לחיות היא משיבה בערעור המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי לבטל תוכנית לבניית שכונת יוקרה מצפון להרצליה. התוכנית היתה גורמת להרס של שטח פתוח שמאכלס בעלי-חיים רבים – מהמעטים שנותרו לאורך החוף במרכז הארץ. בין היתר השטח חיוני עבור עדר צבאים, שמתגורר בו. החורשות שבשטח, בסמוך לחוף הים מהוות מקום מנוחה חיוני לציפורים נודדות המגיעות מהים. ההליך תלוי ועומד.

בג"ץ לאכיפת התקנות להגנת חזירים. בג"ץ 927/18 תנו לחיות לחיות נ' משרד החקלאות. בשנת 2015, בעקבות עתירה קודמת, התקין משרד החקלאות תקנות שקובעות תנאי מינימום בהחזקת חזירים בתעשיית הבשר. מדי שנה שולחת תעשייה זו לשחיטה כמאתיים אלף חזירים, ונהוגות בה פרקטיקות מהאכזריות ביותר במשקי החי – לפחות בכל הנוגע ליונקים. התקנות מיועדות לרכך חלק מהפרקטיקות הללו. למשל: הן קובעות צפיפות מרבית בה מותר להחזיק את החזירים; מצמצמות את ההחזקה של חזירות בריסון שמונע מהן כל תנועה; מחייבות שימוש במשככי כאבים בעת הסירוס השגרתי של חזרזירים, וחיתוך שיניהם וזנבותיהם; דורשות העשרה סביבתית מינימאלית לבעלי-החיים הסקרנים והחקרנים האלו וכדומה. אלא שגם לאחר שהתקנות נכנסו לתוקף לא פעל משרד החקלאות באופן אפקיטיבי לאכיפתן. בתקופה הראשונה היו עוד ביקורות של רופא חזירים מטעם המשרד במשקי החזירים – אולם למרות שהרופא מצא הפרות שיטתיות של התקנות, המשרד לא הפעיל כלי אכיפה אפקטיביים כנגד העבריינים. לאחר שווטרינר החזירים עזב את תפקידו במרץ 2017 הופסק לחלוטין הפיקוח במשקים. העתירה דורשת אכיפה אפקטיבית של התקנות. העתירה תלויה ועומדת.

בג"ץ לפרסום חומר החקירה בתיק זוגלובק משנת 2013. בג"ץ 2210/18 תנו לחיות לחיות נ' פרקליטות מחוז חיפה. בעקבות עתירה קודמת של תנו לחיות לחיות קיבלה העמותה לידיה את חומר החקירה בפרשת ההתעללות בבעלי חיים במשחטת זוגלובק בשנת 2013, והגישה ערר על סגירת התיק. העתירה הנוכחית מכוונת לכך שהעמותה תוכל לעשות שימוש ציבורי ותקשורתי בחומר, ולחשוף את מחדלי הפיקוח על המשחטה ואת חוסר הסבירות שבסגירת התיק.

בג"ץ אכיפת תקנות להובלת בעלי חיים. בג"ץ 2211/18 תנו לחיות לחיות נ' מנהל השירותים הווטרינרים. בשנת 2006 התקין משרד החקלאות, בעקבות עתירה קודמת של תנו לחיות לחיות, תקנות בנוגע להובלה של פרות, כבשים, עזים וחזירים. כדי ליצור בקרה על ביצוע התקנות, נקבע בהן שכל הובלה תלווה במסמך כתוב ובו פרטים כגון המקום והשעה שבה הועמסו בעלי-החיים למשאית, המקום והשעה בה נפרקו, שטח המשאית, מספר בעלי החיים וכיוצא באלו. אלא שמתברר שמשרד החקלאות לא אוכף את ההוראה הזו, ובכך שולל מעצמו את הכלי המרכזי לפיקוח על ביצוע התקנות. בעתירה דורשת העמותה שמשרד החקלאות יאכוף את ההוראה. העתירה תלויה ועומדת.

בג"ץ מינוי ראש אגף לרווחת בעלי חיים. בג"ץ 3286/18 תנו לחיות לחיות נ' שר החקלאות. עתירה למינוי ראש אגף רווחת בעלי-חיים בשירותים הווטרינרים. בדצמבר 2015 קיבלה הממשלה החלטה בדבר קידום ההגנה על בעלי חיים ורווחתם. אחד הנדבכים המרכזיים בהחלטה היה הקמה של אגף לרווחת בעלי חיים בשירותים הווטרינרים, ומינוי מנהל בדרג בכיר שיהיה אחראי על הנושא. ההחלטה התקבלה בעקבות דיונים של ועדה בינמשרדית, שבחנה את האפשרות להעביר את הסמכויות הנוגעות לצער בעלי חיים ממשרד החקלאות למשרד להגנת הסביבה. אחת הבעיות שהוצגו לוועדה היתה שמשרד החקלאות לא הקצה די כוח אדם לטיפול בתחום, ושהפקידות האחראיות לתחום במשרד לא עומדות בנטל וגם לא זוכות לגיבוי. מינוי מנהל אגף יגדיל משמעותית את כוח האדם ואת המשקל של האגף במסגרת המשרד והשירות הציבורי. למרות שההחלטה התקבלה בסוף 2015, ונקבע בה שהתקן יתווסף באופן מיידי, מכרז לאיוש התקן פורסם רק בסוף שנת 2017. גם לאחר שפורסם המכרז נמשכה הסחבת, ומנהל אגף לא מונה. העתירה תלויה ועומדת.