אפשר היה לכתוב ששוש הגיע אלינו במצב הזנחה. אבל במצב שבו שוש הגיע אלינו, זאת כבר ללא כל ספק התעללות מחרידה.
שוש נמצא באמצע הלילה סובל מקשיי נשימה קשים, ללא פרווה על גופו, ומצבו הגופני מעיד על כך שלא אכל או שתה במשך שבועות ארוכים. הוא אושפז בבית החולים הוטרינרי בבית דגן, שם החל לקבל טיפול וברגע שהתייצב- הוא עבר אלינו למרפאה.
גור קטן, בין חיים למוות, לבדו בעולם, נראה היה ששוש ויתר על המאבק לחיות. אבל אנחנו לא ויתרנו וטיפלנו בו סביבו השעון והקפנו אותו בכמה שיותר אהבה. ושוש במהרה הבין, שהגיע הזמן לשרוף את כל מה שהיה, להתחיל מחדש, לפרוח והתרכז באהבה שהקיפה אותו.
והוא פרח! הוא התחיל לאכול, נעמד על הרגליים ובמהרה כבר החל מתרוצץ ומשתובב במרפאה.
ואז הגיעה משפחת ברוק המדהימה ואימצה את הפרח הזה, אליה הביתה במלא אהבה.
אנחנו שולחים מכאן תודה ענקית לצוות בבית החולים הוטרינרי בבית דגן, לצוות המרפאה שלנו וכמובן לכם, התורמים שלנו, שעזרתם לנו להחזיר את שוש לחיים!