ב-1.11.2016 פרסמנו את ממצאיו של תחקיר נרחב שכלל חמישה בתי מטבחיים בשלוש מדינות בדרום אמריקה, תוך שיתוף פעולה בינלאומי עם ארגון PETA האמריקאי ועמותת אנונימוס.
במוקד התחקיר: שחיטה בשיטת ה"תלייה בהכרה".
כיתבו עכשיו לשר החקלאות, לרבנים הראשיים ולמנהל השירותים הווטרינרים ודרשו מהם לשים קץ לתלייה בהכרה! למשלוח מכתב בקליק אחד
כל שחיטה היא אכזרית. "שחיטה הומאנית" היא לא יותר מפנטזיה. אבל ההתעללות האכזרית המיוחדת שכרוכה בתליית בעלי-החיים בהכרה, הובילה לכך ששיטת ה"תלייה בהכרה" נאסרה בישראל, באיחוד האירופי ובתקן הבינלאומי המינימאלי שפרסם ארגון בריאות בעלי-החיים הבינלאומי, בו חברות כמעט כל מדינות העולם.
בתי המטבחיים בדרום אמריקה, המייצאים לישראל, כפופים לאישורים של השירותים הווטרינריים בארץ, ונתונים לפיקוחם. אנו רואים בשירותים הווטרינריים, כמו גם ליבואני הבשר מאותם בתי-מטבחיים, אחראים להתעללות. אנו מצפים מהרבנות שתיישם את ערכי היהדות ואת הבטחותיה מהעבר, ותפעל אף היא להפסקת השחיטה בתלייה בהכרה.
אבל הכוח הגדול ביותר מצוי בידינו, הצרכנים. תבשילי קטניות, דגנים מלאים ומוצרי סויה, הם עשירים בחלבון ובערכים תזונתיים, ומספקים לנו את כל מה שגופנו זקוק לו – בלי תוספת השומן הרווי, הכולסטרול והאכזריות ללא תקנה שהם חלק בלתי נפרד מכל מוצר בשר.
מהי, אם כן, שחיטה ב"תלייה בהכרה"? מה התגלה בתחקיר?
בשיטת התלייה בהכרה, כפי שתועדה בבתי-המטבחיים באמריקה הלאטינית, מובילים את העגל לתא מתכת ומכניסים אותו לתא. התא נסגר על העגל ולא מאפשר לו תנועה. בתיעוד ניתן לראות עגלים נאבקים ומנסים לטפס על דופנות התא, וגועים בחרדה.
הדופן הצדדית של התא בנויה באופן שקיים מרווח בין תחתית הדופן לבין רצפת התא. הפועלים משתמשים במרווח זה כדי לקשור את אחת מרגליו האחוריות של העגל בשרשרת מתכת, המשתלשלת ממסוע עילי. בחלק מהמקומות נקשרת גם רגל קדמית – באחרים הקשירה של הרגל הקדמית נעשית לאחר שהעגל הופל מתוך התא כפי שיפורט כעת:
לאחר שהרגל האחורית של העגל אזוקה בשרשרת, רצפת התא נוטה הצידה, הדופן הצדית מתרוממת, ושרשרת המתכת, המחוברת למסוע העילי, נמתחת. העגל מחליק מבעד לרווח שבין הדופן הצדדית לרצפה, ורגלו האחורית נתלית באוויר. בחלק מהמקרים העגל החי מונף באוויר כשהוא תלוי במהופך מרגלו האחורית, ואחר כך מנמיכים אותו לעבר הרצפה. בחלק מהמקרים ראשו ועורפו של העגל מוטחים ברצפה.
אם נאזקה גם רגל קדמית, גם שרשרת זו נמתחת לעבר הקיר, בגובה הרצפה לערך. בעוד שהשרשרת האחורית מניפה את העגל במהופך באוויר, השרשרת הקדמית גוררת אותו לעבר מרכז הרצפה. אם הרגל הקדמית לא נאזקה לפני הפלת העגל מהתא, היא נקשרת בשלב זה ונמתחת באופן שהעגל אינו יכול לנוע.
לפני השחיטה הפועלים מקבעים את ראשו של העגל. הקיבוע נעשה באמצעות שני אביזרי מתכת.
תחילה לוקחים העובדים קרס מתכת מחודד (דומה בצורתו לקרס דיג, אך גדול) ומחדירים אותו לנחיר של העגל, ובמקרים אחרים לפיו. כשהקרס אחוז ברקמה הרכה של הנחיר או החניכיים, העובד מושך את ראש העגל באמצעות הקרס, לעתים ממש מסובב או מניף את הראש ואת פלג הגוף העליון באמצעות הקרס, ומביא אותם לתנוחה הרצויה לו: באופן שהראש מוטה לאחור, הקודקוד כלפי מטה, והצוואר חשוף.
כעת מגיע תורו של אביזר דמוי קלשון בעל שלוש שיניים. עובד תופס את ראשו של העגל באמצעות הקלשון: שתי השיניים החיצוניות יוצרות מעין עיגול הפתוח בחלקו העליון. שיניים אלו נסגרות סביב ראשו של העגל. השן האמצעית היא קצרה, מחודדת ומעוקמת כלפי פנים. שן זו נתקעת מתחת לסנטרו של העגל, כך שכל ניסיון לנוע יגביר את הלחץ שלה על הסנטר ויגרום לו עוד כאב.
השחיטה עצמה נעשית כשהעגל שוכב על הרצפה על צדו. בחלק מהמקרים כל פלג גופו האחורי תלוי באוויר, ורק פלג גופו הקדמי מונח על הרצפה. רגלו האחורית, האזוקה בשרשרת, מתוחה מהמסוע העילי. רגלו הקדמית של העגל קשורה ומתוחה אף היא באופן שלא יוכל להזיז את גופו. הראש מוטה לאחור בתנוחה לא טבעית, מוחזק ומקובע באמצעות ה"קלשון".
לאחר הריסון מגיע השוחט וחותך את גרונו של העגל. באופן מיידי, עם ביצוע החתך, וללא שום בדיקה נוספת, השרשרת האוזקת את הרגל האחורית נמתחת, והעגל מונף אל מסוע עילי כשהוא עדיין בהכרה מלאה.
העגלים התלויים מהמסוע העילי, הפוכים, כשכל משקלם על הרגל האזוקה, מראים סימנים מובהקים של הכרה ושל מצוקה. בין סימני ההכרה שניתן לזהות בעגלים גם הרבה לאחר השחיטה: הרמה של הראש, הנעה של הזנב, אזניים זקופות, נשימה ריתמית, הזזה של האישונים, מצמוץ ותגובה חריפה לגירויים מכאיבים – ואלו לא חסרים:
כאשר העגל המדמם תלוי במהופך באוויר, ועודו בהכרה, מבצע פועל חתך בעורפו. לאחר מכן תוקע הפועל בכוח דוקרן אל תוך החתך שבעורף העגל – ככל הנראה כדי לפגוע בחוט השדרה. כפי שעולה מחוות-דעת שקיבלו העותרות (להלן), הרס של חוט השדרה אינו מביא לאבדן הכרה.
העובדים ממשיכים ומבצעים בגופם של העגלים פעולות פירוק ועיבוד: חיתוך הקרניים, פשיטת העור וכו'. בשום שלב לא נעשית בדיקה שהם איבדו את הכרתם או מתו.
נזכיר: מדובר בבתי-מטבחיים המייצאים לישראל בהתאם לאישור מטעם השירותים הווטרינרים הישראלים, ושמצויים תחת פיקוח שלהם.
כיתבו עכשיו לשר החקלאות, לרבנים הראשיים ולמנהל השירותים הווטרינרים ודרשו מהם לשים קץ לתלייה בהכרה! למשלוח מכתב בקליק אחד
